$
חדשות טכנולוגיה

המעצמה השביעית: בוחרים בשקרים במקום במציאות

הצפת משתמשי פייסבוק ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב בידיעות חדשותיות מזויפות מעלה את שאלת אחריותה כלפי הגולשים. פייסבוק רצתה לשלוט בהעברת המידע באינטרנט, הגיע הזמן שתכיר בחובות שמגיעות עם המעמד הזה

נמרוד צוק 11:2414.11.16

"הרעיון שאייטמים חדשותיים מזויפים, שהם חלק זעיר מכלל התוכן שמופץ בפייסבוק, השפיעו באופן כלשהו על תוצאות הבחירות הוא מטורף לחלוטין", אמר מייסד פייסבוק מארק צוקרברג בסוף השבוע, בניסיון להדוף את הטענות לפיהן חדשות מפוברקות שהופצו ברשתות החברתיות היו בין הגורמים לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב.

 

אלא ששורת דיווחים בימים האחרונים מעלים כי תופעת הידיעות החדשותיות המזויפות בפייסבוק אינה זניחה כפי שהחברה מנסה לטעון. מספר האתרים המתחזים לאתרי חדשות ומפיצים ידיעות שקריות זינק בחדות בתקופת הבחירות באופן שהופך את העיסוק לתעשייה של ממש.

 

 

תחקיר של אתר באזפיד חשף קבוצת יזמים צעירים בעיירה המקדונית הקטנה וולס שאחראית ליצירת 140 אתרים כאלו. באמצעות שמות כמו worldpoliticus.com, עיצוב גרפי שמדמה אתרי חדשות וכותרות כמו "האפיפיור אוסר על קתולים להצביע להילרי" הקבוצה סידרה לעצמה הכנסה נאה.

 

לפי עדותו של אחד היזמים, בזכות הפצת הידיעות בפייסבוק לתומכי טראמפ, שהעניקו לידיעות המצליחות ביותר מאות אלפי שיתופים, תגובות ולייקים, ההכנסות שלהם מפרסום הגיעו עד ל־3,000 דולר ביום. גם פייסבוק עצמה נהנתה מהחגיגה, הודות להשארת משתמשיה זמן רב יותר מול הפלטפורמה וחשיפתם למספר רב של מודעות.

 

"ככל שהקמפיינים התקדמו, התרגלנו לקבל דברים מטורפים כנורמליים", התייחס לתופעת החדשות המזויפות הנשיא ברק אובמה במהלך עצרת ערב הבחירות. "אנשים חוזרים שוב ושוב על התקפות שמבוססות על שקרים בוטים, וכל עוד זה בפייסבוק ואנשים רואים את זה, הם מתחילים להאמין בזה וזה יוצר עננת אבק של נונסנס". אחרי דברים כאלה, לא פלא שצוקרברג עצמו נדרש להתייחס לבעיה.

 

פיטורי העורכים האנושיים הגבירו את בעיית הזיופים

בשנתיים האחרונות עשתה פייסבוק מאמצים גדולים להפוך לערוץ המרכזי לצריכת תוכן אקטואלי עם תכונות כמו "מאמרים מידיים", שמציגים למשתמשי המובייל את הכתבות בתוך האפליקציה של הרשת ללא צורך לעבור לאתר חיצוני. מאמצים אלו הביאו את 66% ממשתמשי פייסבוק בארה"ב (44% מכלל האמריקאים) להפוך את צריכת החדשות לחלק מהשימוש שלהם ברשת החברתית, לפי מחקר שערך מכון Pew מוקדם יותר השנה. במספרים מוחלטים מדובר ב־151 מיליון איש לעומת 94 מיליון איש לפני שלוש שנים. 18% מהנשאלים אף דיווחו כי הם משתמשים בפייסבוק לצריכת חדשות בתדירות גבוהה.

 

טראמפ. "התרגלנו לקבל דברים מטורפים כנורמליים" טראמפ. "התרגלנו לקבל דברים מטורפים כנורמליים" צילום: איי אף פי

 

מיצובה של פייסבוק בדעת הקהל כמקור קבוע לחדשות יצר אמון גבוה לתוכן שמופץ בפלטפורמה. אך בעוד גופי חדשות ותיקים ומנוסים מפעילים מערכת עיתונאית מקצועית שנועדה לבדוק עובדות, להצליב מקורות ולרדת לחקר האמת, לפייסבוק אין כל מחויבות מסוג זה. האמצעי היחידי שהיא מציעה נגד הפצת ידיעות מסולפות הוא מנגנון דיווח, מנגנון שאולי עשוי לעצור ידיעה או פרסום ספציפיים, אבל עד שאלה נחסמים המידע כבר מגיע למיליוני קוראים ומשוכפל ומצוטט במקורות רבים נוספים.

 

לפי חלק מהטענות בכלי התקשורת, בעיית הידיעות המזויפות גברה מאז שפייסבוק פיטרה בחודש אוגוסט את העורכים האנושיים של רכיב "הסיפורים החמים" בשירות, והעניקה את את השליטה הבלעדית בו לאלגוריתמים שלה. בין הידיעות שקודמו ברכיב זה בחודש החולף נמנית ידיעה של אתר חדשות פיקטיבי שדיווחה על רציחתו לכאורה של סוכן FBI שהיה אחראי לדליפת הודעות האימייל של הילרי קלינטון, והופצה בקצב שבשיאו הגיע ל־100 שיתופים בדקה.

 

חבירה מסוכנת לתא ההדהוד

בעיית החדשות המזויפות בפייסבוק מחמירה כשבוחנים את ההשפעה של חשיפה לתכנים ברשתות חברתיות על השקפותיהם של הצורכים אותם. בסקר נפרד שערך מכון Pew באוגוסט האחרון דיווחו 20% מהנשאלים כי שינו את עמדותיהם בנושאים פוליטיים או חברתיים בעקבות מידע שאליו נחשפו במדיה החברתית. 21% מהנסקרים דיווחו כי חשיפה לאינפורמציה כזו הביאה לשינוי עמדתם על קלינטון, 18% שינו את דעתם על טראמפ ו־13% שינו את השקפותיהם בסוגיות מתחים בין־גזעיים ואלימות משטרתית.

 

השפעת המידע השקרי מחריפה כשהיא חוברת למאפיין אחר של פייסבוק, שנתפס בעיני מבקרים רבים כבעל השפעה שלילית על השיח הפוליטי: אפקט תא ההדהוד (Echo Chamber), המוכר גם בשם בועת הפילטר. כינוי זה מתאר את התופעה של חשיפה לתכנים ששותפו או חובבו בידי חברי המשתמש ברשת החברתית, שהם לרוב אנשים בעלי השקפות דומות לו ומגיעים מרקע תרבותי וחברתי דומה. התוצאה היא התבוננות על העולם מבעד לפריזמה צרה ומעוותת שאינה משקפת את המציאות לאשורה.

 

"רק עתה אנחנו מבינים עד כמה רבה ההשפעה של אפקט זה", כתבה שרה פרז מטקראנץ'. "בפייסבוק, אנשים שמעו שהעולם הוא אסון או שהוא הצלחה פנומנלית. ברשת החברתית הניצחון של קלינטון או של טראמפ נראה מובטח, תלוי באיזה צד היית, והמחשבות שבראשך הפכו לזרם של ידיעות חדשותיות שאתה צפוי לחבב". הקיטוב הקיצוני שאפיין את השיח שסביב הבחירות הדגים את כוחו של תא ההדהוד לעצב תפיסת מציאות בעוצמה שלא נראתה קודם לכן.

 

לצד הביקורת נשמעות עמדות מצד כלי התקשורת המצדדים בצוקרברג ומרתיעתו לקחת אחריות על הפרסומים החדשותיים. עם תומכיו של מייסד פייסבוק נמנית מייסדת אתר הטכנולוגיה המוביל The Information, שכתבה כי הדרישה מפייסבוק להדק את הפיקוח על הפצת המידע תוביל למצב גרוע יותר.

 

לפייסבוק, שמרוויחה סכומים גדולים מהפצת חדשות, יש חלק באחריות על בעיית החדשות המזויפות. הפתרון עשוי להיות טיפול מהיר יותר בדיווחים על חדשות מזויפות, הפעלת אלגוריתמים שיסמנו תכנים חשודים או כלים למסגור של תוכן איכותי כמו תג תוכן מאומת. יש לקוות שבדרך החברה לא תשפוך את התינוק עם המים ותצנזר תוכן שהוא לגיטימי לחלוטין. טראמפ אולי לא נבחר בזכות פייסבוק, אבל כדי שהרשתות החברתיות יהפכו באמת לגירסה משוכללת ומועילה יותר של כיכר העיר הן עדיין יצטרכו לעבור לא מעט שינויים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x