שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

הוועידה הכלכלית

"עובדי ההייטק הישראלים יותר יקרים מאשר הגרמנים והבריטים"

מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בארץ יורם יעקבי תיאר בפאנל על ענף ההייטק הישראלי כיצד המחסור בעובדים מוביל לכך שהעסקתם של מהנדסים בארץ יקרה ביחס למדינות אחרות במערב. הדיון התמקד בייבוא עובדים זרים לתחום מהודו ומסין

עומר כביר 15:3314.09.16

"הבאת עובדים זרים להייטק זה פתרון לטווח קצר, אבל זה לא פתרון רצוי או פתרון לטווח ארוך" – כך אמר אדי שלו, מייסד ושותף-מנהל בקרן ג'נסיס פרטנרס, במהלך פאנל על שוק ההייטק בישראל בהנחיית כתב "כלכליסט", מאיר אורבך שנערך בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" היום (ד') בתל אביב.  

 

הוועידה הכלכלית הלאומית. מימין מייקל אייזנברג, יורם יעקובי,  איל וולדמן, אדי שלו ויפעת אורון הוועידה הכלכלית הלאומית. מימין מייקל אייזנברג, יורם יעקובי, איל וולדמן, אדי שלו ויפעת אורון צילום: נמרוד גליקמן

 

מייסד, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן חלק על דבריו: "הבאות עובדי הייטק זרים לישראל היא צעד חיובי שייתן יתרון גדול לחברות ישראלית. בארה"ב כל חברה יכולה להביא את העובדים הכי טובים, פה בארץ יש חסם שאנחנו לא יכולים להביא את הדוקטורנטים הכי טובים מכל העולם".

 

מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל, יורם יעקבי, סיפר שבמסגרת עבודתו הוא מרגיש היטב את המחסור בכוח אדם טכנולוגי. "עובדי ההייטק הישראלים יותר יקרים מאשר בגרמניה ובריטניה", הוא אמר. "זה קורה בגלל מחסור בכוח אדם שמביא לעלייה בשכר. תחשבו איפה תהיה טכנולוגיה בעוד חמש או עשר שנים. יהיה צורך בהרבה יותר עובדים טכנולוגיים. אנחנו הולכים הרבה לבתי ספר ומנסים לשכנע תלמידים ללכת לטכנולוגיה. זה פתרון ארוך טווח ויעברו עשר שנים עד שנזכה להינות ממנו. אין לי התנגדות להביא גם הודים וסינים, אבל בואו נביא קודם את אלו שיש לנו כאן. שיעור ההשתפות של ערבים בהייטק הוא פחות מ-5%. הפקולטה למדעי המחשב בטכניון היא 25% ערבים, אז בואו נביא קודם את מי שיש כאן. ערבים, חרדים, נשים שמהוות רק 20% מתעשיית ההייטק".

 


 

אדי שלו, הוסיף: "הפתרון לטווח ארוך הוא עובדים מבפנים. בתור יו"ר קרן טראמפ, אין קשר לדונלד טראמפ, אנחנו פועלים לקידום מצוינות עם דגש חזק על פריפריה סוציואלת וגיאוגרפית, ערבים וחרדים. אנחנו משקיעים הרבה משאבים וכבר רואים את הפירות, ולאורך זמן זה הפתרון הנכון".

 

מנכ"לית לאומיטק, יפעת אורון, אמרה שאלו בדיוק המטרות שהיא מנסה לקדם במסגרת עבודתה: "בתור בנק חשוב לנו לעבוד עם ולקדם את כל המגזרים, אנחנו מקדמים את הפריפריה ואת המגזר הערבי, יש לנו עבודה משעותית במגזר החרדי ויש שם טאלנט טוב".

 

אדי שלו מייסד ושותף מנהל קרן ג'נסיס פרטנרס אדי שלו מייסד ושותף מנהל קרן ג'נסיס פרטנרס צילום: נמרוד גליקמן

 

מייקל אייזנברג, שותף-מנהל בקרן Aleph, הציע לפעול בשני המסלולים במקביל. "אני לא מבין למה צריך או זה או זה, ולמה לא גם זה וגם זה", הכריז. "ככל שיגדל פה כוח האדם, זה יותר טוב לכלכלה ולמיסוי. העולם נהיה הרבה יותר גלובלי, ואנחנו יכולים לשווק מפה לכל העולם. אם מביאים אנשים מתרבויות אחרות יש להם את הקשרים ואת הידע ליצא את הפרונות הישראלים למדינות אחרות".

 

בתשובה לשאלה על הקשיים הרגולטוריים של עבודה בישראל הסביר וולדמן מדוע החליט להפסיק את הרישום של מלאנוקס בבורסה בתל אביב ולהישאר בנאסד"ק בלבד: "הרגשנו שבבורסה בתל אביב יש מעמסה רגולטורית, ולכן החלטנו לצאת ממנה. התפקיד של הרגולטור הוא לעודד, לעזור. לא להקשות. יש תחרות בין מדינות מכל העולם איפה למקום את המרכזים הבאים שלנו, וממשלה צריכה להקל למשוך לכאן גופים שיעשו מחקר ופיתוח. אז המצב יהיה יותר טוב".

 

אייזנברג אמר שהממשלה צריכה לעודד את יזמים כמו וולדמן לקלוט עובדים חדשים ולאמן אותם. "הפיתוחים מתקדמים כל כך מהר, שלממשלה אין יכולת לאמן עובדים", הוא הבהיר. "היא צריכים להפחית רגולוציה ולעודד חברות כמו מלאנוקס לקלוט ולאמן עובדים. מה קורה לעובדים כשהטכנולוגיה מתקדמת ובנק לא צריך הרבה עובדים? חלק מהאנשים הולכים הביתה. לכן יש צו לאומי לעזור לאותם עובדים להתקדם, ולאמן אותן לכלכלה של המאה ה-21. אנחנו לא צריכים בני 50 מובטלים כי מחשב החליף אותם".

 

אורון הוסיפה: "בתחום ההייטק המדינה יודעת לסגור מקומות שיש בהם פערים. היא פתרה את זה עם העלייה מבריה"מ. בהקמת לאומיטק ניסינו לפתור מצב שבו רוב ההון שמושקע בהייטק בארץ הוא לא ישראלי. עשינו שני מהלכים. ראשית, מצאנו פער גדול במימון חברות בשלב צמיחה, מה שגרם לאקזיטים מוקדמים, וקדמנו השקעות שם. שנית, פנינו לאיחוד האירופי ועשינו שיתוף פעולה שהקל על הסיכון במתן אשראי לסטארט-אפים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x