$
פינטק

"אנו נולדים לעולם שבו אנו מצפים לשליטה ולהבנה בכל מה שאנחנו עושים"

כך אמר רפאל אוזן, מייסד הסטארט-אפ BillGuard, בכנס פינטק של "כלכליסט". מיכל קיסוס הרצוג ראש אגף חדשנות ודיגיטל בלאומי אמרה: "אנחנו מחפשים אצל סטארט-אפים שינוי של חוויית הלקוח - משהו שעוד לא שמענו עליו". ניר נחמד, מייסד ומנכ"ל nummularii: "פלטפורמות ניסו לבטל את הגורם האנושי וזה לא הצליח"

רעות שפיגלמן 15:2928.06.16

 במהלך כנס פינטק של "כלכליסט" התקיים פאנל שעסק בחדשנות ובחידושים בעולם הפינטק. בפתח הדיון שאל המנחה, עומר כביר כתב "כלכליסט" בשאלה שהופנתה לרפאל אוזן, מייסד הסטארט-אפ BillGuard, המסייע ללקוחותיו לעקוב אחר חיובים שלו, האם BillGuard לא נמכרה מוקדם מדי ל-Prosper Marketplace האמריקאית המציעה שוק מקוון המחבר בין מלווים ללווים. אוזן השיב: "התעשייה בעולם הפינטק עוברת שינוי מאוד מעניין. חברות שמצליחות להגיע  באופן ישיר ללקוחות, עומדות בפני מצב שערוצי ההתקשרות ישתנו".

 

כביר: עד כמה משמעותית הבינה המלאכותית עבור הלקוחות?

 

אוזן: "ההבדל הגדול בין ההורים שלי לביני זה שההורים שלי הניחו שהם חיים בעולם שבו יש אנשים שיודעים יותר טוב מהם על כל מיני דברים והיום זה משתנה. אנו נולדים לתוך עולם שבו אנו מצפים לשליטה ולהבנה בכל מה שאנחנו עושים. השינוי הגדול הוא שאם פעם אמון היה מרכיב מרכזי בהחלטה שקשורה בפיננסים, אז לדעתי היום אנו מחפשים את 'הנוחות' שמשמעה היעיילות והשליטה וההבנה - הם אלו שיכריעו".

 

אוזן הוסיף שכולם בתעשיית הפינטק עבדו על פיתוח תשלומי מובייל בשנים האחרונות. מי שבאמת עשה את זה באופן משמועתי זה כבר לפני שהפינטק נקרא בשם הזה אלו הן סטארבקס ואובר. "הן מפוקסות על חווית הלקוח. כיצד מגיעים לזה ? דיברו היום על הרבה בנקים חדשים המתחילים מאפס. נכון שיש להם ארכיטקטורת טכנולוגיה יפה ,אך זה לא מספיק. מה שמנצח את השוק זה לא רק מי שיותר יפה - זו המלחמה שהיתה. המלחמה של היום זה להשתמש במידע ולשנות את החוויה לא בניראות שלה אלא בכך שהממשק יחשוב בשבילך ויעזור לך לקבל החלטות", אמר אוזן.

 

כביר: האם אנחנו מדברים על חוויה שתעלים את יועצי ההשקעות ? האם אני אזין את כל הנתונים למערכת ואקבל תשובה מן המוכן ביחס לתיק ההשקעות שלי?

 

"אכן. רואים את זה בהשקעות. באפליקציות המאתרות הזדמנויות לחסוך כסף. הנחת העבודה שלנו היא שלאנשים לא באמת אכפת לנהל את הכסף שלהם. הם רוצים לעשות את זה אבל לרוב בורחים מלעשות את זה. לכן התפקיד שלנו הוא להביא כמה שיותר מידע ולגשת למשתמש בזמן הנכון ולתת לו את נקודת ההחלטה כאשר עשית מאחרוי הקלעים 90% ויותר מהעבודה. ומה שיישאר ללקוח זה ללחוץ ולאשר. וככל שתייצר את המידע הזה אתה יכול לבנות מוצרים שהם זולים יותר ומותאמים יותר וגם אטרקטיביים יותר - וזה בסופו של דבר מה שיביא את המשתמש".

 

כביר: אתם מפתחים פלטפורמה המסייעת ליועצי השקעות לספק טיפים ללקוחות בהתאם למאפייני הלקוח. אתם, דווקא בניגוד למה ששמענו מקודם, בונים על זה שיש יועץ השקעות אנושי.

 

ניר נחמד, מייסד ומנכ"ל nummularii, פלטפורמה מחשובית שנועדה לסייע ליועץ ההשקעות: "אנחנו מסתכלים על המגזר הזה בצורה שונה . עולם הפיננסים מחולק להמון המון סוגי צרכים ושירותים. וישנם שירותים שלא דורשים את הצד השני והצד הצרכני פועל בעצמו. בתחום של העברת עצות פיננסיות, בכל מה שנוגע להשקעות ולחסכנות - מדובר בעולם שונה לגמרי. פלטפורמות שקיימות בעולם ניסו לבטל את הגורם האנושי וזה לא הצליח. יש עכשיו מגמה של שיתוף פעולה עם הבנקים. למשל בתחום הביטוח. גם בעולם הייעוץ הרובוטי - הדעות חלוקות. מדברים על אבולוציה, אבל מה שאנחנו רואים היום אלו שיתופי פעולה של פלטפורמות מיחשוביות שונות שחוברות לפטפורמות וממשקים המכילים גורם אנושי בכדי להציג שירות או מוצר חדשניים יותר". 

 

רפאל אוזן רפאל אוזן צילום: אוראל כהן

 

כביר: מדברים המון על פינטק ועל החלפת הגורם האנושי, אבך בפועל בתור צרכן אני רואה מעט מאוד מתוך כל העולם החדש הזה. שומעים הרבה 'הנה זה מגיע', אז למי זה כבר הגיע?

 

נחמד: "ישראל תמיד, כמו בכל דבר, נמצאת שנתיים מאחורה. ב-2015 ראינו כאן התהוות של הB2B (הלוואות מעסק לעסק), היתה יותר שנה של פיילוטים, ב-2016, השנה, החלה הבשלה של שיתופי פעולה וב-2017 וב-2018 נראה את השינוי. הטכנולוגיה תחלחל יותר לצרכן. בבנקים יש שימוש בתוכנות ובמערכות ישנות ויש אתגר עצום לשתף פעולה. הדבר יביא לשינויים דרמטיים בצריכה, למשל בתחום הייעוץ. כך למשל הסביר נחמד שנוכל לקבל יעוץ בזמן אמת - יעוץ שהוא פרסונאלי. נקבל למובייל 'עצה' שאיכות המידע שלה והתאמתו לאותו לקוח תהיה שקולה לערך של 'עצה' כאילו הלקוח ממש היה פיזית בפגישה עם יועץ ההשקעות".

 

יגאל רותם יגאל רותם צילום: אוראל כהן

 

כביר: חברת WAZE תכניס את טכנולוגיית הביטקוין לענק הבנקאות ברקליס. קצת על בלוקצ'יין וביטקווין. שומעים הרבה את שני המונחים יחדיו ולא ברור בדיוק מה זה בדיוק?  

גדי רושין, מייסד ומנכ"ל משותף WAVE: "בלוקצ'יין בגדול היא פלרפורמה שכל החברים בה יש להם בעלות על המסמכים והיא מאפשרת לבצע פעולות בנקאיות ללא צורך במתווך הבנקאי ובעלות נמוכה יותר. כך למשל אין צורך לשלם 100 דולר על העברה בנקאית של 1000 דולר ממדינה אחת בעולם למדינה אחרת, כאשר במקום הגורם השלישי המתווך, כל מי שנמצא בפלטפורמת הבלוקצ'יין יש לו בעלות על המסמכים של הרשת וכל טרנסאקסציה המבוצעת חשופה לכל מי שיש לו בעלות על המסמכים- באופן פשוט. בפועל, זה יותר מורכב, את זה המודל הכללי המאפשר את הפעולה ללא הגורם הפיננסי המתווך שפועל היום. עלות של 100 דולר להעברה בנקאית של 1000 דולר היא פשוט עלות שנקבעה באופן אדמינסטרטיבי. הפלטפורמה מאפשרת את זה שכול החברים יודעים על הטרנסאקסציה - ומה שלא חוקי, לא יאפשרו לעשות אותו".

 

ניר נחמד ניר נחמד צילום: אוראל כהן

 

כביר: למעשה בעלות על כל דבר וירטואלי. אומרים שטכנולוגיית הבלוקצ'יין תשנה תעשיות. זה נכון או שקצת מגזימים כאן ?

רושין: "לא כל סטארטאפ מטרתו לשנות סדרי עולם בשוק. בגדול אני חושב שיש כאן BUZZ מוגזם מדי, בעולם כולו מגזימים. הטכנולוגיה הזו נוגעת בצדדים היותר חשופים של המערכת הבנקאית ונוגעת למלחמה בסחר העולמי במטבע הדולר. היא מאיימת על הסחר העולמי במטבע הדולר. יש כאן כוחות חזקים שהטכנולוגיה הזו עומדת לקחת להם את 'הלחם' שלהם. הבנקים נהנים מאוד מכך שכולם משלמים בדולר".

 

כביר: אז אתה אומר שבלוק ציין לא ישבש תעשיות אלא יקדם תעשיות?

רושין: "בטווח הקצר יהיה הרבהיותר קל לתמוך במצב הקיים ולשפר אותו. ובטווח הארוך, יכול להיות שהיו גם התפתחויות אחרות אבל בואו נשמור את חיזוי העתיד לאחרים".

גדי רושין גדי רושין צילום: אוראל כהן

 

כביר: לחברת CredoRax יש פלטפורמה המאפשרת שירותי סליקה באמצעות מערכת מקוונת ופעולות שהבנקים עושים בכמה שבועות המערכת שלהם עושה בכמה ימים. האם נעלמו הבנקים המסורתיים?  

יגאל רותם, מנכ"ל CredoRax הפועלת בתחום הסליקה: "הבנקים לא יעלמו. כל מי שמצפה לבשורה מהפאנל היא לא תבוא מפה. הדברים קורים, המהפכה מתרחשת, אבל באופן איטי. הסטטיסטיקה היא הרבה יותר קשה מהחלומות ששומעים עליהם. הרבה חברות מצליחות יותר ביצירת BUZZ מאשר ביצירת ערך אמיתי. אני לא חושב שהבנקים צריכים לחשוש מהפינטק. אבל מה כן יהיה? חלק מהשירותים הבנקאיים יצאו החוצה.להערכתי פעילות הסליקה בכרטיסי האשראי תצא מהבנקים. זו פעילות שניתן הוציא החוצא. סניפי בנקים לא יעלמו. הם יצטמצמו. אני מעריך שנראה לא מעט מיזוגים בעולם הבנקאות ברמה המקומית וברמה הגלובלית".

 

כביר: האם צריך סניפים רק עבור האוכלוסיות המבוגרות או שזה בגלל שאין באמת תחליף אמיתי לסניפים הפיזיים?

רותם: "גם וגם. לא צריך הרבה סניפים. אתה כן תרצה מקום שיש בו היכרות יורת אישית עם הלקוח. אולי ההיכרות תהיה בתחומים מצומצמים יותר אבל ההיכרות תהיה עמוקה יותר. הבנקים המסחריים הרגילים לא הולכים להיעלם".

 

מיכל קיסוס הרצוג מיכל קיסוס הרצוג צילום: בנק לאומי

 

כביר: מיכל את מגיעה יותר מהצד של חיפוש החידושים עבור הלקוחות. איזה מגמות אתם בתוך הבנקים הייתם רוצים לראות אצל החבר'ה מהסטראטאפים. מה אתם מחפשים? 

מיכל קיסוס הרצוג, ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי: "ביל גייטס אמר ב-1994 שהבנקאות נחוצה אבל הבנקים לא. במקום להרגיש לא נוח עם האמירה יש לראות בה הזדמנות לשיפור וקידום, במיוחד באמצעות קהילת הפינטק.

 

"חלק מהסניפים יישארו, התפקיד שלהם ישתנה. למשל יהפכו למעין מרכזים פיננסיים קהילתיים .היום בסניפים של בנק ברקליס למשל מלמדים ילדים לכתוב קוד תוכנה. החוויה כולה משתנה. בדוח מגמות פינטק בעולם ובארץ שפרסמנו ראינו שכולם מתעניינים באותם תחומים: תשלומים, הלוואות, השקעות וניהול כספים ויש המון סטארטאפים שאנחנו פוגשים בתחומים האלה.

 

"התחומים שמעניינים ופחות רואים בהם פינטקים הם IOT ו-AL. ה-IOT מה שמכונה "האינטרנט של הדברים" והבינה המלאכותית הם התחומים שאנו מחפשים בהם חידושים. גם בתחום הרובוטיקה. מעניין אותנו להביא משהו שישנה את החוויה של הלקוח. משהו שעוד לא שמענו עליו", אמרה מיכל קיסוס הרצוג.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x