• תפריט
הייטק והון סיכון

חותרת תחת המונופול הבנקאי: Covercy מגייסת 1.5 מיליון דולר

קוברסי מציעה שירות העברת כספים ביו מדינות שמיועד לעסקים קטנים ובינוניים וגובה עמלה נמוכה משמעותית מזו של הבנקים הגדולים. היא עושה זאת באמצעות חשבונות בנק מקומיים ומנגנון ניהול סיכונים שמגדר את החשיפה למטבע חוץ

אסף גלעד 11:2311.02.16

העברת כסף מחשבון לחשבון זר תמיד נחשבה לעסק יקר שמיועד לעשירים בלבד. לקוחות פרטיים כמעט ואינם צורכים את השירות הזה והוא נחלתם של עסקים, בעיקר הגדולים שבהם. זה, לפחות, היה התירוץ של הבנקים לקביעת עמלות של עשרות אחוזים על כל העברת כסף מחשבון במדינה אחת לאחרת. אבל בעולם שבו גם עסקים קטנים ובינוניים נדרשים להיות גלובלי, עמלת ההעברה וההמרה הופכת למרכיב קבוע ביוקר המחיה, שמדגיש עוד יותר את המונופול של הבנקים.

דורון כהן, יזם פינטק סדרתי, נותן כדוגמה עסק שצריך להעביר 1,000 יורו מגרמניה לאנגליה. במקרה שכזה, מדובר ב-724 פאונד, שמהם נוטל הבנק עמלת המרה של 2 פאונד, עוד 8 פאונד על עמלת הפרשי-שערים, 15 פאונד על עמלת סליקה לרשת סוויפט העולמית, 7 פאונד על עמלת בנק-כתב, כלומר בנק מתווך או מקשר בין בנקים שלא ניתן להעביר ביניהם ישירות, ועוד עמלה מקומית של 10 פאונד על העברה מקומית בתוך מדינת היעד. 42 פאונד מתוך כ- 720 פאונד הם יותר מ- 5% על 1,000 יורו. וככל שהסכום גדל, כך גדלה העמלה שיכולה להגיע אפילו לטווחים של 10%-30% מסך ההעברה.

מימין: דורון כהן, בועז זיונץ וגונן טיברג. מייסדי קוברסי מימין: דורון כהן, בועז זיונץ וגונן טיברג. מייסדי קוברסי צילום: אוראל כהן

 

ולמרות שרק מעטים מאיתנו מעבירים סכומים גדולים בין בנקים בחו"ל, מרבית ההון בעולם עובר באמצעות העברות בנקאיות ולא בעסקאות אשראי, כפי שאולי נהוג לחשוב. מדובר בכ-29 טריליון דולר בשנה ש-85% מהם נשלטים בידי הבנקים.

 

סטארט-אפ ישראלי חדש, קוברסי (Covercy) מבקש להשתלב בשוק העברות הכספים הקטנות יותר, אלה שמאפיינים את העסקים הקטנים והבינוניים ומאפשרים להם הגנה מפני העמלות המפלצתיות של הבנקים. כהן סבור כי מפאת גודלם מתקשים הבנקים לתת שירות לעסקים קטנים.

 

קוברסי מתמקדת בהעברות בנקאיות מסחריות, כלומר העברה שמקורה או יעדה הם עסקיות. היא נמנעת מהתחום האפור של העברות בין אנשים פרטיים, תחום שמזמין הלבנות הון, ומתמקדת בעסקאות כמו העברת משכורת או קניות של מוצרים וחומרי גלם מספקים. לאחרונה, לאחר פיתוח המוצר, גייסה קוברסי 1.5 מיליון דולר מקרן SGVC, הקרן החדשה בת 50 מיליון הדולר של דובי פרנסס שמתבססת על משפחות אמידות בארה"ב. יחד עם SGVC השקיעו גם איש ההשקעות הבריטי ארול רודניק ואביב לשם, בעלי טלמיל אלקטרוניקה. כיום מעסיקה קוברסי 8 עובדים במתחם הסטארט-אפים מיינדספייס באחד העם, ששימש בעבר, באופן מעט סמלי אולי, כבניין הבורסה בתל אביב.

דורון כהן, קוברסי דורון כהן, קוברסי צילום: אוראל כהן

 

העברת כסף באמצעות האתר של קוברסי דומה להעברת קבצים: מזינים את הסכום שרוצים להעביר, ממלאים פרטים אישיים, מוסיפים את כתובת המייל של הנמען, סורקים באמצעות הסמארטפון כמה מסמכי זהות ושולחים את הסכום שיכול לנחות בצד השני בתוך 6 דקות עבור העסקה הראשונה ו-3 דקות מהעסקה השנייה. כהן טוען כי שער ההמרה יהיה תמיד אטרקטיבי יותר מזה שיציעו הבנקים ועמלת ההעברה הכוללת לא תעלה על אחוז מסך העסקה, בהשוואה לממוצע של 8%-3% בבנקים.

 

איך היא עושה את זה? כאן טמונה המלחמה הקטנה של קוברסי במונופולים. קוברסי מדלגת ככל שהיא יכולה על רשת ההעברות הכספים סוויפט (Swift), רשת רישום ההעברות הבנקאיות שהיא בעצמה מונופול בבעלות הבנקים הגדולים בארה"ב, ובו נרשם חלק הארי של ההעברות הבנקאיות בעולם. המונופול בן 40 השנה של סוויפט מתבטא הן בעמלה שהיא נוטלת לעצמה מתוך כל העברה, והן בהפניית ההעברות לבנקים מתווכים שגם הם גוזרים עמלה שמנה.

 

בדילוג של קוברסי מעל סוויפט, טמון מערך העברות הישיר שלה מחשבון לחשבון, שנעשה בעצם באמצעות זיכוי והמרה. בפועל, קוברסי אינה מעבירה כסף ממדינה למדינה אלא פעילה בתוך כל מדינה באמצעות חשבונות בנק מקומיים שפתחה בישראל, גרמניה ובריטניה. לדוגמא, כאשר חברה מעוניינת לשלוח כסף לעובד בבריטניה, קוברסי מחייבת אותה בשקלים לטובת החשבון הישראלי שלה ומזכה בפאונדים את העובד המוטב מתוך החשבון שלה בבריטניה.

 

החברה בונה על תנועה מתמדת של עסקאות ומניחה שבכל רגע נתון תוכל לצבור בחשבונותיה בגרמניה, למשל, כמות נאותה של יורו שתאפשר לה לבצע עסקאות. לפיכך, הייחוד של קוברסי בעולם העברת הכספים מצוי במנגנון של ניהול סיכונים שמגדר את החשיפה למטבע חוץ, דבר שמאפשר לו להציע שער אטרקטיבי יחסית תוך מזעור סיכונים, בהסתמך על על קניית מטבעות רק כאשר קיים מחסור. וכאשר הוא נדרש לכך, כהן אינו מהסס לקנות אותם מהבנקים בשערים נוחים יחסית. 

 

כהן אינו מהסס לעבוד עם הבנקים למרות שהמודל שפותח בחברה חותר תחת המודל שלהן. "הבנקים מבינים שהתהליכים האלה קורים, לא משנה מה הם יעשו. לכן החכמים מביניהם שמים לעצמם למטרה להיות חלק ממהפיכת הפינטק ורוצים שנעבוד איתם, אם כי יכול להיות שהם היו מעדיפים שכל הטכנולוגיות האלה לא היו מתקיימות מלכתחילה".

 

קוברסי פעילה בשוק הצפוף של חברות שעוסקות בטכנולוגות להעברת כספים ומתחרה בחברות הבריטיות Worldfirst ו-Azimo. המפורסמת שבין חברות העברות הכספים הישראליות היא פאיוניר של היזם יובל טל, אך היא מיועדת לחברות המעונייניות לבצע העברות המוניות בבת אחת, למשל תשלום משכורת לעובדים במדינות זרות. קוברסי נבדלת מהן בכך שהיא מאפשרת העברה פרטנית במחיר משתלם יחסית בין אדם לעסק או בין עסק לאדם. בין לקוחותיה יבואני מזון ישראלים שמשלמים דרכה לספקים באירופה, סוכני נסיעות שמשלמות לשותפיהם במדינות היעד, חברות הייטק שמשלמות לחברות כח אדם זרות או עורכי דין בריטיים, חנויות באמזון שמוכרות בסין או משקיעי נדל"ן בארה"ב.

 

בחברה מוגבלים לעסקאות שנעות בין 100 דולר לבין כמה מאות אלפי דולרים, הגדולה שבהן עד כה היתה עסקה של 800 אלף דולר, וביכולתה לאפשר העברה שגדולה אף ממיליון דולר.

 

את קוברסי ייסדו דורון כהן, לשעבר מנכ"ל חברת פלטפורמות המסחר לברייט; גונן טיברג, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של טריאלד; ובועז זיונץ, מנהל בפעילות הפרסום אונליין של Wix. המשקיעה, קרן SGVC, נוטה להשקיע בחברות פינטק, כמו Sofi, OpenGov , Tipalti ו- Addapear שהוקמה על ידי ג'ון לונסדייל, מייסד פלנטיר. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x