• תפריט
הייטק והון סיכון

בלעדי לכלכליסט

alooma של בוגרי תלפיות גייסה 3.5 מיליון דולר

יוני ברוידא, רמי עמר ויאיר וינברגר הקימו את החברה, שמפתחת טכנולוגיות לניטור וארגון מידע מאפליקציות, מכשירים ושירותים מקוונים שונים. את הגיוס הובילו קרן סקויה ואריאל מייסלוס, לשעבר מנכ"ל אפל ישראל

אסף גלעד 09:3818.08.14

שלושה יוצאי תכנית תלפיות של צה"ל גייסו יותר מ-3 מיליון דולר מסקויה ומאריאל מייסלוס, לשעבר מנכ"ל אפל ישראל והם אפילו לא חברת סייבר. כשכל חבריהם בוגרי מערכות המודיעין מציפים את השוק בחברות סייבר ומגייסים להם מיליוני דולרים עוד בטרם החליטו אפילו מה הם עושים, העדיפו השלושה - יוני ברוידא, רמי עמר ויאיר וינברגר - לעשות סקר שוק לפני שהם מקימים את החברה שלהם. alooma, שהוקמה בחשאי במהלך השנה האחרונה, רוצה לסייע לחברות להתמודד עם כמויות הנתונים המתפרצות מכל מכשיר.

"במהלך השנה וחצי היינו עדים כאן להקמה של עשרות חברות סייבר. הרבה שאלו אותנו מדוע אנחנו לא מקימים חברת סייבר, אבל אנחנו ידענו שאנחנו רוצים לעסוק בתחום אחר" אמר ברוידא ל"כלכליסט". מייסדי החברה חיפשו רעיונות חדשים שאפשר ליישם על שוק גדול ובתולי. ההחלטה נפלה על עולם הדאטה ולאחר כמאה פגישות עם חברות עוצב המוצר הסופי: מערכת שמנטרת את הצנרת בה עוברות כמויות אדירות של מידע אינסופי, המציף את החברות של העידן החדש, שבו כל נתון מכל טלפון או חיישן הוא מידע יקר ערך.

 

איך עושים סדר בבלאגן המידע?

 

גם אם לברוידא וחבריו לא היה ידוע בדיוק איך יקראו לחברה ומה בדיוק היא תעשה, אין ספק שהצוות החזק שהתאסף סביבו היה מגייס במוקדם או במאוחר מיליוני דולרים. בנוסף לכישורים, עברם ביחידות הנכונות יכול היה להביא אותם לגייס מכל מי שיחפצו.

 

עובדי אלומה עובדי אלומה צילום: אוראל כהן

 

ברוידא, וינברגר ועמר הם שלושתם בוגרי מחזור כ"ב של תכנית תלפיות היוקרתית של צה"ל. ברוידא הוא פיזיקאי עם תואר שני בהנדסת חשמל שעבד במשרד ראש הממשלה 12 שנים וקיבל את פרס בטחון ישראל. עמר, איש מדעי המחשב, עבד שמונה שנים ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, לאחר מכן עבר ב-C4 שנרכשה בידי אלביט בשנת 2011 תמורת מיליוני דולרים בודדים. הצלע השלישית בקרב קבוצת המייסדים הוא וינברגר, יוצא חברת קונטקסט-אין.

 

אלומה מבקשת לפתור בעיה שרובנו איננו מודעים לקיומה. ריבוי המכשירים מהם אנחנו רגילים לעבוד אמנם מועיל בחיינו ומאפשר לנו לעבוד, לשחק ולפעול בכל מקום, מכל מקום ומכל מכשיר, אך מקשה על חברות המשרתות אותנו שנזקקות לעבד מידע רב יותר ויותר. הוסיפו לכך את טרנד אינטרנט הדברים והעובדה שכמעט כל אפליקציה שאנו מורידים מייצרת עלינו עוד ועוד נתונים ותקבלו קקופוניה של נתונים. אלו זורמים בנפחים הולכים ועולים אל מאגרי המידע של החברות המשרתות אותנו, חברות כמו גוגל, אפל, פייסבוק, נטפליקס או טוויטר, בהן המידע הוא חזות הכל.

 

"ביג דאטה הוא עניין שכבר מזמן הפך לסיסמה", אמר ברוידא. "ישנן טכנולוגיות רבות שמסייעות לחברות לנתח מידע, אבל כל זה לא פותר את הבעיה הבסיסית של המידע הנאגר והיא מצויה הרחק למטה,, בבסיס תשתית המידע שלהן. אם היינו משווים את התשתית הזו לצנרת, אצל חלקן היא לא קיימת כלל, ובחלקן הצנרת הזו נבנתה טלאי על טלאי". הגידול הדרמטי במגוון מקורות המידע: מתוכנות ואפליקציות, מכונות, מחשבים וחיישנים, הגידול במגוון סוגי המידע, בקצבים, בנפחים, כל אלה הביאו לגידול משמעותי של הנתונים הזורמים לארגון.

 

הרבה מידע, הרבה בעיות הרבה מידע, הרבה בעיות צילום: שאטרסטוק

 

עם הגידול בכל אלה, פותחו סוגים חדשים של מאגרי מידע המסוגלים להתמודד עם כמויות אדירות של מידע, שיושבות לצד מאגרי המידע הקיימים, זו לצד זו, ופעילות בשיטות שונות: Hadoop, NoSql ועוד רבים, סך הכל מאות סוגים של מאגרי מידע וטכנולוגיות לאחסון מידע. לטענת ברוידא, לחברות הטכנולוגיה עומד עושר של מאגרי מידע היודעים לאצור מאות מיליארדי רשומות, לצד טכנולוגיות הביג דאטה המסייעים לנתח אותו לכדי תובנות, אך שכבת התווך המחברת בין כל אלה כמעט ואינה קיימת. התווך הזה, הוא הצנרת שבבסיס כל מסד נתונים של חברה גדולה, והצנרת הזו, כמו כל עניין שמוצנע מן העין, נראית הרבה פחות טוב.

 

בכל בית יש צנרת

 

חברות המבקשות לעשות סדר במאגרים הענקיים שלהן ולהוציא מהן תובנות בטווחי זמן קצרים מוציאות מיליוני דולרים על צוותי נתונים. פייסבוק, גוגל ואפילו נטפליקס השקיעו מאות שנות אדם בתשתיות ייעודיות המשמשות כצנרת דאטה חכמה המאפשרות הבנייה מושכלת של המידע בארגון, אבל לא כולם פייסבוק וגוגל: במרבית המקרים, מדובר בצוותי דאטה גדולים המטפלים בריבוי מאגרים מסוגים שונים שמבצעים פעולות העברת מידע והסקה סיזיפיות, המתבסס על צנרת מידע רעועה. alooma מנסה ליצור פתרון אחיד וחכם, מעין שרברבות מידע מודרנית, אם תרצו. מערכת חכמה שתתמודד עם כל סוגי המאגרים ושפות מסדי הנתונים. המערכת של אלומה המבוססת על אלגוריתמים מתוחכמים, לומדת באופן אוטומטי את סוג המידע המאוחסן, מבינה את התנהגותו, מסיקה כיצד לנתחו, וחוסכת את הצורך להקים מחלקות עיבוד נתונים גדולות ויקרות בארגון.

 

"בכל בית יש צנרת", אמר ברוידא. "אבל הצנרת שונה מבית לבית. מישהו צריך להבין את המבנה השונה והייחודי, ולהסיק היכן נקודות התורפה, היכן נוצר לחץ, וכיצד אפשר להקל על הזרימה".

 

האלגוריתם של אלומה יודע להתאים את עצמו לאירוע העסקי המעניין והרלוונטי בזמן אמת: התנהגות של רופא בבית חולים, אופי הנהיגה של נהג מונית או התנהגות המשתמש באפליקציית קניות. החוכמה, אומר ברוידא, היא לא להסתכל על כל טיפת מים בצנרת הזו, אלא למצות מהן את התמונה הגדולה, תוך כדי שמירה שהצנרת עצמה לא תקרוס.

 

לאלומה מספר לקוחות ראשונים בישראל ובארה"ב, כאשר היא מייעדת עצמה לכל חברה שמעוניינת לבנות בסיס נתונים גדול ולהתבסס עליו - רשתות חברתיות, בתי חולים, חברות טכנולוגיות פרסום, ואפילו חברות אנרגיה או אבטחה המציבות חיישנים רבים על פני שטח נרחב.

 

את עיקר התחרות רואה ברוידא לא מחברות סטארט-אפ, שכמעט ואינן פעילות בנישה המורכבת בה בחרה אלומה להתמקם, אלא בצוותי נתונים פנימיים בחברות הגדולות. אולי אלומה אינה חברת סייבר, אבל היא שוחה היטב בתוך האוקיינוס שהקיפה את עצמה בו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x