• תפריט
הייטק והון סיכון

מרקל על שער הדולר הנמוך: "מס על אקזיטים יש לשלם בדולרים"

ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא בברודקום העולמית, הוביל רכישה של 11 סטארט-אפים בישראל. בראיון ל"כלכליסט", הסביר על הסכנות שמציבה הירידה בשער הדולר למגזר הייטק - וכיצד ניתן להתמודד איתן

אסף גלעד 12:4608.05.14

ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא בברודקום, ומי שהוביל בישראל כ-11 רכישות של חברות סטארט-אפ עבור ענקית השבבים הגלובלית, הוא אחד הקולות הבולטים באחרונה להעלאת שער הדולר בישראל.

שער שקל-דולר נמוך, הוא לטענתו, אחד הגורמים המזיקים לענף שמביא איתו פיטורים ואי העסקה של עובדים נוספים של עובדי הייטק. עבורו, שער של 4.2 שקל לדולר הוא הרצוי, וזה שיהפוך את ההשקעה בהייטק הישראלי לכדאית הרבה יותר, ותזרים לכאן מיליארדים נוספים.

 

"אנשי ההייטק הישראלים נחשבים ליצירתיים וחדשניים, אבל השאלה היא כמה הם עולים. גם במדינות אחרות ישנם אנשים יצירתיים, אבל הם עולים הרבה פחות", אמר ל'כלכליסט'.

 

ד"ר שלמה מרקל ד"ר שלמה מרקל צילום: אבשלום ששוני

 

"החברות הרב לאומיות מסתכלות על שערי המטבע, וככל שהוא נחלש כך מתחזק כוחם של מרכזי הפיתוח הזרים, על חשבון הישראליים. ישראל כבר עברה את סף היוקר, אנחנו כבר כיום יקרים יותר מבאירופה". שער דולר נמוך פוגם בחברות ההייטק ומרכזי הפיתוח הישראלים של החברות הגלובליות, משום שאלה מגייסים את ההון לתפעולם בדולרים ונאלצים להמיר אותו לשקלים במחירים הולכים ופוחתים בכדי לשלם משכורות בשקלים.

 

מרקל מציע מספר דרכים לשנות את המצב. "הבעיה לא תיפטר בצעדים של בנק ישראל, אלא של הממשלה. כשמוכרים חברות הייטק לענקיות טכנולוגיה זרות, או כאשר מממשים מניות, אין סיבה לשלם עליה מס בשקלים, אלא בדולרים. התשלום בשקלים נעשה לאחר המרה שמורידה מאוד את שער הדולר, ולאחר שהממשלה ממסה את העסקה בשקלים, ומעבירה אותם לבנק ישראל שקונה בתורו דולרים; דרך שניה היא להמיר את החוב הדולרי של המדינה לחוב שקלי; שיטה שלישית, שכבר נוסתה בברזיל, היא ביטול הפטור במס על משקיעים במכשירים פיננסיים שקליים, כיוון שאלה אינם משקיעים בכלכלה הישראלית או בתשתיות הישראליות, וכן יש למסות את הספקולנטים.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x