שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

הורייזון 2020: התוכנית שתשגר את הסטארט-אפ שלכם לשוק האירופי

התוכנית פונה לסטארט-אפים ומציעה להם מימון של עד 100% - אך חברות ישראליות רבות נרתעות ממנה. הטיפים שלפניכם יסייעו לחברה שלכם להתקבל לתוכנית היוקרתית ולהרחיב את הפעילות העסקית לאיחוד

דרור יגר 16:3520.03.14
תכנית המסגרת האירופית למחקר וחדשנות Horizon 2020 הגיעה למודעות הציבור הרחב בעת הדיונים בין ממשלת ישראל לאיחוד בנוגע להשתתפות ישראל בתוכנית. למרבה המזל, המגעים בין הצדדים הסתיימו בפשרה שאפשרה את השתתפות ישראל בהורייזון 2020 - ובינואר השנה חתמה המנהלת הישראלית למו"פ האירופי (ISERD) על הסכם המצרף את ישראל לתוכנית.

הורייזון 2020 הינה תוכניות המסגרת העיקרית של האיחוד האירופי (בנוסף ל-EUREKA) למחקר ופיתוח, שהן הגדולות מבין התוכניות הבינלאומית לשיתוף פעולה תעשייתי ומדעי. במסגרת התוכנית יועמד לתחרות סכום אדיר של 77 מיליארד אירו בשבע השנים הקרובות (2020-2014), למענקי מחקר תעשיה ואקדמיה.

 

איך זה עובד?

 

המענק מתועל ליצירת מאגדים בני מספר שותפים הכוללים חברות פרטיות, גופי מחקר ופיתוח תעשייתיים ואקדמיים ומשתמשי קצה. המשמעות: ישראלים יוכלו להשתלב במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה. התוכנית כוללת שלושה מסלולי על: מדע, תעשיה ומענה לאתגרים חברתיים.

 

במאמר זה נכוון למסלול התעשייתי ולמסלול מענה לאתגרים חברתיים. המסלול מסייע לחברות קטנות ובינוניות במגוון רב של תחומים, החל מטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), דרך ביוטכנולוגיה ועד ננוטכנולוגיה.

 

יוצאים מערבה יוצאים מערבה צילום: בלומברג

 

מניסיוני, סטארט-אפים ישראלים אינם מודעים לפוטנציאל האדיר הגלום במימון מהתוכנית. התוכנית נחשבת כיוקרתית אך מסובכת ולכן רוב החברות נרתעות ממנה. לחברות המקומיות יש קושי באפיון פרויקטים הוליסטיים ובהתנהלות מול שותפים מאירופה.

 

אך להשתתפות בתוכנית ישנם אינספור יתרונות, ונמנה רק חלק מהן: נגישות ומוניטין בשווקים חדשים באירופה, היכרות עם ספקים, לקוחות ומתחרים, ומעל לכל - קבלת מענק כספי גבוה ללא תמורה, ללא ויתור על זכויות יוצרים וללא שיתוף ברווחים או בהצלחות עתידיות. מעבר לכך, מקבלים המשתתפים בתוכנית מידע על ההשתתפות בפרויקטי הורייזון 2020 ועל תוכניות העבודה של התחומים השונים וכן הכוונה בחיפוש שותפים.

 

התוכנית הקודמת, FP7, שהיתה תוכנית המסגרת השביעית, התמקדה בעיקר במו"פ גנרי בדגש על מחקר אקדמי. בתוכנית הקרובה יינתן דגש על פרויקטים "קרובים יותר לשוק". גישת הקרבה לשוק מתבטאת גם באחוזי המענק: פרויקטים ממוקדי מו"פ יקבלו מענק של 100%, פרויקטים הקרובים לשוק יקבלו מענק של 70% (ו-25% תקורה).

 

כיצד ניתן לממש את פוטנציאל התוכנית?

 

ראשית, יש צורך לאפיין פרויקט בצורה הוליסטית. עליכם לענות על ארבע שאלות: מי משתמש בפתרון של המיזם? מי בוחר בפתרון? מי מרוויח מהפתרון? מי משלם על הפתרון?

לאחר שעניתם על שאלות אלה, תרגמו את המידע ל"שפת הפרויקט" הספציפי שלכם. ענו על השאלות: מהו הצורך בפרויקט? מה מהות הפתרון? אלו טכנולוגיות יש לפתח על מנת לגבש את הפתרון? איך ניתן להגיע לשוק? אלו שותפים צריך כדי לממש את הטכנולוגיות ואת ההגעה לשוק?

 

תוצאת תהליך זה תהיה תמונה כוללת וברורה של המיזם ושל הפתרון ברמה הטכנולוגית והעסקית כאחד. את התמונה הזו עליכם לסכם בפרופיל פרויקט כתוב. לאחר השלמת התהליך, עליכם למצוא קול קורא רלוונטי למיזם שלכם, או לחילופין לפנות למסלולים הפתוחים של הורייזון 2020 (נקרא גם SME Instrument). אם וכאשר נתקלתם בקושי בשלב מסוים עד כה, ניתן ומומלץ להיעזר ביועצים מקצועיים, שאף מסובסדים ע"י קרן הסיוע של המנהלת הישראלית למו"פ האירופי.

 

ההצעה להשתתפות בקבלת מימון שתגישו עד לתאריך הסגירה של הקול הקורא תיבחן על ידי ועדה של מומחים בתחום. לאחר מכן, ייפתח משא ומתן עם קבוצות נבחרות, ולבסוף ייחתם הסכם מענק בין כל חברי הקונסורציום והנציבות האירופית.

 

המלצה נוספת לסטארט אפים ישראלים היא לנסות לפנות למסגרות פשוטות יותר בתוכנית הורייזון 2020, דוגמת SME Instrument. מדובר במכשיר מימון אירופי המקביל, במידת מה, למסלול הסיוע לקידום חברות מתחילות של המדען הראשי במשרד הכלכלה (אחוזי מענק הרבה יותר גבוהים). לתוכנית זו מוקצה סכום עצום של יותר מ-2.8 מיליארד אירו. מכשיר זה מיועד לעסקים קטנים ובינוניים המעוניינים להתפתח על בסיס חדשנות טכנולוגית. ככזה הוא יכול להתאים מאוד לסטארט אפים ישראלים.

 

לסיכום, תוכנית הורייזון 2020 יכולה להזניק סטארט-אפים ישראלים בדרך לשוק האירופי. בעזרת עבודה נכונה של אפיון פרויקט הוליסטי, בחירת המסלול הרלוונטי והתנהלות מושכלת מול שותפים פוטנציאליים ניתן להפיק את המירב מהזדמנות זו.

 

הכותב הוא מנהל מחלקת תמריצים בפירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel

בטל שלח
    לכל התגובות
    x