שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

בכירי תעשיית ההייטק: "חברות לא נכנסו לכאן בגלל שינויי רגולציה"

ענקיות הטכנולוגיה העולמיות פועלות בישראל בזכות הכישרון והמוכנות לסיכונים, אך חוששות מתפניות בחקיקה ומחוסר היציבות הפוליטית. מנכ"לי גוגל ומוטורולה ישראל ויו"ר הפועלים בפאנל על חברות רב לאומיות בארץ

אסף גלעד 13:2817.12.13

נציגי ענקיות ההייטק בישראל נפגשו ביום ראשון בכנס המהלך האסטרטגי באוניברסיטת ת"א - מנכ"ל גוגל ישראל מאיר ברנד, מנכ"ל CHealth חיים הורביץ ומנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל שמעון דיק שוחחו על האתגרים שבהפעלת חברה גלובלית, ועל האיזון שבין שמירה על רווחיות ועבודה מול הרשויות.

לברנד, הורביץ ודיק הצטרפו יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, מו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון, דקאן הפקולטה לניהול פרופ' אשר טישלר, הד"ר למשפטים אפרים חלמיש והמנחה חגי גיל, שותף בקבוצת הייעוץ GIL-CSC. הכנס התקיים במסגרת מכון אלי הורביץ בפקולטה לניהול באוניברסיטה, ובמסגרת תוכנית להב לפיתוח מנהלים.

"מי האמין שנוקיה לא תהיה רלבנטית?"

 

מאיר ברנד סיפר שגוגל פעילה בישראל בעיקר בזכות הנגישות לכישרון המקומי וקהילת הסטארט־אפ: "כשהתראיינתי לתפקיד המנכ"ל, הבכירים מגוגל הסתכלו על השוק הישראלי ואמרו לי שאם בתוך כמה שנים נגדל למשרד של 30 או 40 איש, זה יהיה משמעותי", גילה ברנד, "אבל כיום, שמונה שנים לאחר הקמת המרכז, אנחנו מעסיקים יותר מ־400 איש. מפתחים כאן מוצרים שמגיעים למיליארדי משתמשים, כמו Google Suggest. ישראל היא אחד ממרכזי הפיתוח החשובים בעולם עבור גוגל".

 

מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל צילום: עמית שעל

 

עבור ברנד, היתרון של ישראל נעוץ גם בעובדה שהתרבות היזמית כאן מאפשרת לטעות ולהיכשל: "יש תרבויות שבהן אם נכשלת פעם אחת, הסטיגמה הזו תשאר לך לכל החיים, לא תוכל לעבוד באף חברה. לא משנה כמה מדענים ומהנדסים יש באותן מדינות, יהיה קשה לייצר בהן חדשנות. כי מהי חדשנות מלבד פרויקטים עתירי סיכון שרובם נידונים לכישלון? מצד שני, אני לא רוצה להגיד שיש לנו בישראל אורך נשימה לטעות כי נצליח בכל מקרה. אני מודאג מאוד מנושא החינוך כאן, שבו אנחנו עדים להידרדרות משמעותית, ואם יש משהו שמסכן אותנו, זו הכמות הנמוכה של תלמידים שמסיימים היום בגרות בחמש יחידות במתמטיקה ובפיזיקה בתיכון. אנחנו עדיין נחים על זרי הדפנה של העלייה הרוסית שהביאה כוח אדם איכותי. אבל הצורך במהנדסים הוא פי ארבעה ממה שהתעשייה מייצרת, ואם לא ניקח את עצמנו בידיים ונחזיר את החינוך המדעי, נאבד את המובילות שלנו".

 

כשנשאל על התרבות הארגונית של גוגל, אמר ברנד: "גוגל מצויה בתחום הכי תחרותי שיש. תראו איך בהינף יד ענקיות הטכנולוגיה הופכות לא רלבנטיות - חברות כמו נוקיה או מיקרוסופט, למשל. מי האמין לפני 15 שנה שנוקיה תהפוך לא רלבנטית? היכולת לשמר תרבות של חדשנות היא הדרך היחידה לצמוח בתחום, וזו משימה שהופכת קשה יותר ככל שהארגון גדל. בגוגל כל עובד יכול להקדיש 20% מזמן העבודה שלו לפיתוח תחום שיקר ללבו. 20% זה יום אחד בשבוע, תחשבו מה זה אומר למנהל שלו ולארגון שמעסיק אותו, לוותר על עובד ליום בשבוע. גוגל מוכנה לוותר על שליטה, על זמן ומשאבים כדי לקדש את החדשנות".

 

גם פרופ' אשר טישלר התייחס לחדשנות הנוצרת בחברות טכנולוגיות כמו גוגל, וטען שהעסקת צעירים היא המפתח: "הספרות הכלכלית מלמדת אותנו שהדברים החדשים מיוצרים על ידי צעירים מאוד, אלה שיודעים ליפול ושלא אכפת להם להיכשל. אם ארגונים ישכילו להעסיק צעירים כל הזמן ולשאול את השאלות הנכונות, הם יצליחו לשרוד מהפכות של חדשנות".

 

"ישראל תביא את מוטורולה לאפריקה"

 

חיים הורביץ, חבר מועצת המנהלים של טבע ומנכ"ל קרן ההשקעות CHealth, נשאל על פיטורי מאות עובדים בטבע בישראל ואמר כי "מדובר בתופעה עולמית של חברות רב־לאומיות שלוחצות יותר להגיע לשורה התחתונה ולרווחיות במהירות האפשרית. טבע לא השתנתה. מופעל עליה לחץ להגיע לתוצאות, כמו על כל חברה". 

 

חיים הורוביץ, מנכ"ל קרן CHealth חיים הורוביץ, מנכ"ל קרן CHealth צילום: עמית שעל

 

גם שמעון דיק, מנכ"ל מוטורולה סולושנס, ביצע קיצוץ בפעילות החברה בישראל, ולפי ההערכה פיטר בשבועות האחרונים עשרות עובדים בפרויקטים שהסתיימו.

 

דיק לא הזכיר את הפיטורים, אך התייחס לעלות העובדים בישראל - למוטורולה יש שישה מרכזי פיתוח, הגדול שבהם בארה"ב. מלבד ישראל, פתחה מוטורולה מרכזים גם במלזיה, סין, פולין והודו. "עלותו של מהנדס ישראלי נושקת לעלות של עמיתו האמריקאי", סיפר דיק. "מהנדס בארה"ב יעלה 140–150 אלף דולר לשנה, והמחיר בישראל מתקרב לכך. בשאר מרכזי מוטורולה בעולם עובד יכול לעלות 35–40 אלף דולר בשנה".

 

שמעון דיק, מנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל שמעון דיק, מנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל צילום: עמית שעל

 

 ובכל זאת, דיק מגלה שמוטורולה ישראל קיבלה את האחריות מטעם החברה העולמית למכור גם בשוקי המדינות באפריקה. "אפריקה נחשבת לאחת השווקים המרכזיים להיכנס אליהם היום, ומוטורולה רואה במרכז הישראלי גוף שיפרוץ לה את הדרך באפריקה".

"הממשלה היא לא רק רגולטור, היא גם לקוח"

 

יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים ויו"ר מכון אלי הורביץ בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב, אומר כי "עוד בתפקידי במשרד האוצר (סרוסי עזב את המשרד ב־1992 לאחר כעשור - א"ג) האסטרטגיה שלנו היתה להביא לישראל כמה שיותר חברות רב־לאומיות. אמנם יש סימני שאלה לגבי המינון והמגבלות של המגמה הזו, אבל היא התבררה כנכונה והאסטרטגיה הצליחה. הישראלים פחות מצליחים בהקמת מיזמים שיצמחו לחברת ענק, אבל השילוב של חברות־בנות ישראליות עם ענקיות אמריקאיות, כמו שקורה למשל באינטל, מעניין מאוד".

 

יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים צילום: עמית שעל

 

ד"ר חלמיש הזכיר שחברות טכנולוגיה בינלאומיות מביאות לישראל יותר מרק שורה תחתונה כספית: "לצערי, ההסתכלות בתקשורת המקומית ובמשרדי הממשלה על חברות בינלאומיות מסתכמת בכסף שהן מביאות לכאן", אמר. "שוכחים את אותן חברות שרצו לפתוח משרד בישראל, אבל בגלל שינויים תכופים ברגולציה ובסיכון הפוליטי לא עשו זאת. עד היום, העיסוק בעידוד השקעות הון התמקד בהסתכלות צרה של 'כמה מקבלים', אבל לחברות הבינלאומיות יש הרבה יותר מכסף לתת. מדובר גם ביחסים בין מדינות, שמשתפרים בזכות כניסה של חברות בינלאומיות לזירה המקומית".

 

כשנשאל על חסמים רגולטוריים בפעילות מוטורולה בישראל, השיב דיק: "הממשלה היא לא רק רגולטור אלא גם לקוח שמפרה אותנו. עכשיו, כשמוטורולה ישראל חודרת לשוק האפריקאי, אני נזכר בכך שבשנות השישים מדינת ישראל עסקה בטיפוח קשרים עם אפריקה. אני עד להשתלטות סינית דרמטית על כמה מהשווקים שם, כולל מימון פרויקטים בסכומים אדירים. ישראל צריכה לקבל את זה כמסר, והייתי שמח אם הפעילות שלנו באפריקה היתה מקבלת יותר עידוד".

בנוגע לסוגיית המיסוי, הוסיף חיים הורביץ ש"הדרך היחידה לפתור בעיות מס בינלאומיות היא שיתוף פעולה בין רגולטורים. בעולם גלובלי, יש מקום לשינוי במיסוי ארכאי. רשות המסים בישראל צריכה להיות חלק ממסגרת שמדברת עם מערכת המיסוי בעולם".

 

"התעשייה הפיננסית נמצאת בנקודת פיתול. הטכנולוגיות והרגולציות משנות בעוצמה את כל מה שעושה הבנקאות, וזה מחייב אותנו להשתנות ולחשוב אחרת", אמר סרוסי.

 

"גוגל טובה לאנשים כמו נועם לניר"

 

בדיון שהתקיים מיד לאחר מכן שממנו נעדר מאיר ברנד, אמר מו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון כי "ישראל זקוקה לחברות הרב־לאומיות והתרומה שלהן למשק גדולה, אבל זה לא אומר שצריך לקוד קידה ולהיכנע לכל דרישה וגחמה של חברה רב־לאומית, בוודאי כאשר מדברים על נושא המס. רשות המסים בודקת את ההתנהלות של גוגל בכל מה שקשור לתכנון המס היצירתי שלה. כאשר גוגל עושה כאן כסף, הוא הולך במבנה מסובך להולנד ולאירלנד ולברמודה, והמס שהם משלמים בישראל קטן ממה שהייתי רוצה לראות. אבל זה נכון שהיא לא החברה היחידה שעושה תרגילי מס יצירתיים".

 

משתתפי פאנל החברות הרב-לאומיות בכנס המהלך האסטרטגי משתתפי פאנל החברות הרב-לאומיות בכנס המהלך האסטרטגי צילום: עמית שעל

 

בדיון שהתפתח על תרומתה של גוגל לישראל, אמר אסתרון: "אי אפשר שלא להעריץ את החדשנות והיצירתיות של גוגל. מי לא נהנה מההנגשה וההעצמה של המידע שגוגל מאפשרת לקבל לכל מחשב על פני הכדור? ומצד שני, כשגורילה בינלאומית באה להתיישב על ענף קטן במשק מקומי, הוא עלול להישבר. במקרה שלנו, גוגל חיה על התוכן שאנו מייצרים, היא משתמשת בו כדי לעשות מוניטיזציה, אבל חלק ניכר מהכסף מגיע לגוגל דרך המסלול של מקלטי מס, אירלנד־הולנד־ברמודה. וכיצרן תוכן שגם מתפרנס ממנו, הדרך הזו לא מוצאת חן בעיניי. בצרפת למשל, הממשלה מאלצת את גוגל לפצות את יצרניות התוכן, וגוגל נאלצת לשלם לאתרי התוכן סכומים משמעותיים כגמול על העובדה המוזרה הזו שכולנו מייצרים תוכן, וגוגל משתמשת בו כדי לשים לידו פרסום. מה שעוד גורם לי רגשות מעורבים, הוא שגוגל טובה לאנשים כמו נועם לניר עד שנמאס לה מנועם לניר, אבל בעניין משפחת כהן מחדרה אני פחות משוכנע".

 

"כשבוחנים את ענקי האינטרנט הגלובליים צריך גם לחשוב על העיתונות", אמר אסתרון. "במשך הרבה שנים אנשים הניחו שעיתונים מגיעים כל בוקר כמו אור השמש. הטכנולוגיות החדשות ערערו את המודלים הקיימים של הכנסות, ואלה מחייבים אותנו למחשבה שאחרי שכולם יעשו מוניטיזציה על גבנו צריך גם לדאוג לכך שהדמוקרטיות ינשמו מידע לא מוטה ולא קנוי, ושבמודלים החדשים יהיה קיום לעיתונים וכלי התקשורת שתפקידם לספר מה קורה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x