בדיקת כלכליסט
G Pad 8.3 של LG: יוצאים מהצל של סמסונג
הטאבלט החדש של היצרנית הקוריאנית הוא מהטובים בישראל בקטגוריית המחיר שלו. הוא משלב מסך משובח, ביצועים טובים וכמה טריקים חביבים בזירת הממשק. עם זאת, זמן הסוללה שלו קצר יחסית והמצלמה מאכזבת
- סכנה לפרטיות: צופים בטלוויזיית LG חכמה? היא צופה בכם בחזרה
- נקסוס 5 של גוגל ו-LG: הציפור השחורה
- הקימורים של LG: החברה סוף סוף השיקה את Flex
נוח לאחיזה ולשימוש. G Pad צילום: ניצן סדן עיצוב ומבנה: נוח, אם כי לא יוצא דופן
במשך שנים ארוכות נצמדה LG לסמסונג בכל הנוגע לעיצוב. דגמים כמו הנקסוס 4 וה-G2 הציגו שינויים עיצוביים (מיקום שונה של כפתורי הפעלה, שילוב זכוכית ואלומיניום) אך נראה שב-G Pad היססו המעצבים ובחרו באפיק סולידי; לטאבלט יש גוף פלסטיק וגב אלומיניום חלק. אמנם נאה יותר מהטאב 3 של סמסונג, אך סטנדרטי מאוד. הגוף דק (8.3 מ"מ) וקל יחסית (338 גרם) והוא נוח לאחיזה.
גב המכשיר, שמשלב פלסטיק ואלומיניום צילום: ניצן סדן
הרמקולים ממוקמים בגבו, זה מעל זה בציר האנכי - כך שכשמחזיקים אותו אופקית, מקבלים אפקט סטריאו מקסימלי. חיתוך הגב אינו אחיד כי אם מדורג בשוליו, מה שהופך לאלמנט עיצובי נאה, אם כי לא בולט במיוחד. בסך הכל, מדובר בטאבלט נוח ואלגנטי, אך לא כזה שמסובב ראשים.
עינית אינפרא אדום (מימין) וחריץ כרטיס הזיכרון של המכשיר (משמאל) צילום: ניצן סדן ממשק ומערכת הפעלה: המסך הטוב בחבורה
לטאבלט יש מסך 8.3 אינץ' בעל פאנל IPS ורזולוציה של 1,920 על 1,200 פיקסל (צפיפות של 273 פיקסלים לאינץ') - מהטובים ביותר בקטגוריה. הבהירות שלו מצוינת והוא קריא גם תחת תאורה ישירה, זווית הצפייה רחבה וגם שניים ושלושה אנשים יכולים לצפות בו בסרטון בבירור.
נראה ש-LG בחרה להפוך את התצוגה לנקודה המובילה של המחשב - ועשתה זאת בהצלחה מרובה; רק היקרים שבמכשירי סוני, סמסונג ואסוס המתחרים (ומכשירי אפל, שכולם יקרים ביחס) יכולים להתחרות עם איכות שכזו. הנקסוס 7 המשודרג (מהדורת 2013) מציג את אותה האיכות במסך קטן יותר, של שבעה אינץ'.
החברה כללה מספר רכיבי ממשק שקיימים בדגמי הסמארטפונים שלה, כמו למשל היכולת לנעול ולפתוח את המסך בהקשה כפולה מהירה עליו, קיצורי דרך נוספים בתפריט האפשרויות המהיר (מחשבון, דפדפן, מנהל קבצים, תזכורות ועוד), את היכולת לצייר על המסך ולשמור את האיור כתמונה ואת יכולת ריבוי המשימות הסימולטנית Qslide.
קיצורי הדרך בחלון ההתראות של מערכת ההפעלה ב-G Pad צילום: ניצן סדן זו האחרונה מאפשרת להציג אפליקציות וסרטונים בתור חלון פעיל תוך הפעלת יישומים אחרים, בצורה שדומה לחלונות בווינדוס. אותי משעשע לראות שעל אף שכולם כבר הספידו את ממשקי ווינדוס, כל יצרניות האנדרואיד הולכות ומאמצות מאפיינים שלה.
החלונות השקופים בתצוגת ה-Qslide צילום: ניצן סדן תוספת מעניינת אחרת היא Slide Aside, היכולת לחזור למסך הבית בהחלקת שלוש אצבעות על פני תצוגת אפליקציה פעילה. על כל פנים, תוספות הממשק ב-G Pad הן שימושיות ונוחות מאוד. בזירת החומרה, יש לטאבלט עינית אינפרא אדום, שקע מיקרו USB תקני וחריץ לכרטיס זיכרון שתומך בהרחבה של עד 64 גיגה-בייט.
תכונת הרישום של המכשיר. תוכלו לצייר או לכתוב באצבע מה שתרצו על כל חלון צילום: ניצן סדן מולטימדיה ואפליקציות: חבילה מכובדת
המסך של ה-G Pad מעולה עבור חובבי סרטים; הצבעים חיים ועשירים למדי, אם כי נוטים מעט לגוונים חמים. חובבי הסרטים ישמחו לשמוע שיש לו גם אפליקציית שלט אוניברסלי שעובדת נהדר ותומכת בעשרות דגמי טלוויזיות ומכשירי אלקטרוניקה בידורית אחרים. איכות האודיו אינה מרשימה במיוחד ועל כן אמליץ להשתמש באוזניות ולא להסתמך על הרמקולים שבגב המכשיר.
גם טאבלט, גם שלט רחוק אוניברסלי צילום: ניצן סדן
חבילת האפליקציות של הטאבלט עשירה למדי ודומה לזו של הטאב 3 מבית סמסונג: תמצאו בו מחברת רשימות, תוכנת תרגום סימולטני שפועלת היטב (אם כי אינה תומכת בעברית), את Life Square - אפליקציה שיוצרת יומנים מצולמים מתמונות, סטטוסים ומשימות שהגדרתם, מילון מובנה, תוכנה ידידותית לעריכת וידאו ואת Qpair, תכונה לאינטגרציה בין הסמארטפון והטאבלט להצגת מידע והתראות מהטלפון.
תרגום סימולטני מאנגלית לערבית צילום: ניצן סדן
המצלמה של המחשב היא נקודת חולשה: היא בעלת חיישן ברזולוציה של חמישה מגה-פיקסל, ללא ייצוב תמונה או מפתח צמצם שמשפר איכות צילום בחושך. בסך הכל, האיכות אינה ירודה, אבל המצלמה לא עומדת באותה השורה עם יתר רכיבי ותכונות הטאבלט.
ביצועים וזמן סוללה: חלק אך קצר
ל-G Pad יש מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 1.7 גיגה-הרץ, חזק מזה של הטאב 3. יש לו גם שני גיגה-בייט של זיכרון פעולה ומעבד גרפי אדרנו 320. החומרה הזו מאפשרת לו לפעול בצורה חלקה לחלוטין, ללא תקיעות או השתהויות למיניהן. בתכל'ס, כל הטאבלטים המודרניים מציגים יכולת פעולה חלקה, בעיקר בגלל התייעלותה של אנדרואיד. ה-G Pad אינו מתבלט בזירה זו.
ל-G Pad יש סוללת 4,600 מיליאמפר-שעה, אשר מספיקה לקצת יותר משש שעות של שימוש סביר. הסיבה היא שרזולוציית התצוגה הגבוהה מצריכה משאבי מעבד ולפיכך - יותר אנרגיה ממסכים חדים פחות. זה נתון מעט מאכזב שמציב אותו בשורה אחת עם הגלקסי טאב 3, אך רחוק משמונה השעות של הנקסוס 7.
סיכום ואלטרנטיבות: מהטובים בקטגוריה
מסתבר ש-LG עשתה בשכל כשישבה על הגדר והמתינה ולא מיהרה לשגר דגמי טאבלטים חדשים בדומה למתחרותיה: בשנים האחרונות ירדו עלויות הרכיבים, מספר המשתמשים זינק, מערכות ההפעלה הבשילו ועתה ניתן להציע טאבלט מצוין גם בפחות מאלפיים שקל.
ה-G Pad 8.3 הוא דוגמה טובה לאיכותו של דור הטאבלטים האחרון: הוא נוח, קל ואסתטי, שיפורי הממשק שלו הם מכפילי כוח וכמובן - המסך מצוין. הוא עולה 1,700 שקל לדגם הבסיסי, בעל מרחב אחסון של 16 גיגה-בייט.
בשורה התחתונה, זהו טאבלט טוב מאוד. הנקודה החלשה ביותר שלו היא שניתן לראות דרכו עד כמה LG עדיין לא קלטה שהיא כבר לא ניצבת בצילה של סמסונג וממשיכה לנסות ליישר איתה קו במקום להגדיר חוקי משחק בעצמה. ה-G2 וה-G Flex הם קפיצה בכיוון הנכון, אבל מן הראוי שגם בקטגוריית הטאבלטים תציג מכשיר שעושה משהו אחרת.
