$
הייטק והון סיכון

"מעולם לא התייחסנו לאיירון סורס כחברת הורדות תוכנה"

כך טען רונן ניר, שותף בקרן כרמל ונציגה בדירקטוריון איירון סורס. בראיון ראשון מאז ביטול המיזוג עם בבילון, מספר ניר ל"כלכליסט" שהחברה אינה תלויה בגוגל ויאהו כמקורות הכנסה ועל תוכניותיה לעתיד

אסף גלעד 13:5918.11.13

רונן ניר, השותף הצעיר בקרן כרמל ונציג הקרן בדירקטוריון חברת התקנות התוכנה איירון סורס אינו מצטער על ביטול עסקת המיזוג בין החברה לבין בבילון. במובנים רבים, היתה האזהרה שקיבלה בבילון מיאהו וסטירת הלחי שקיבלה מגוגל על סיום ההסכם שירות מצוין עבור איירון סורס שהיתה בעיצומה של בדיקת נאותות לקראת המיזוג.

בראיון ראשון מאז ביטול המיזוג, אמר ניר ל"כלכליסט": "למעשה, לא היה שום מסמך חתום בין שתי החברות. אבל ברגע שבבילון קיבלו הודעה מספקים משמעותיים, זה שינה את התמונה. עם זאת, מערכת היחסים איתם לפני ואחרי בחינת המיזוג היתה טובה וראוי לציין שבבילון פעלה בשקיפות מלאה איתנו". ניר ידבר בכנס המיזוגים והרכישות של KPMG ונשיץ ברנדס שייערך מחר (ג') במלון דן אכדיה.

רונן ניר, שותף בקרן כרמל ונצ'רס וחבר דירקטוריון איירון סורס רונן ניר, שותף בקרן כרמל ונצ'רס וחבר דירקטוריון איירון סורס

 

תשתית טכנולוגית ולא סרגלי כלים

 

תעשיית ההורדות החינמיות הכוללת צפה בבת אחת אל מעל לפני השטח בשנתיים האחרונות. לאחר שנים בהם בחרו מנהלים בחברות כמו איירון סורס, סומוטו וקונדואיט להישאר מתחת לרדאר התקשורתי, נראה כי השנה הגיעו החברות לעמודי החדשות המרכזיים - ובראשן שני מיזוגי ענק בשווי סרגלי הכלים של קונדואיט.

 

"רמת הויזיביליות של החברות האלה עלתה", מסכם ניר. "אלה חברות שהוקמו על ידי יזמים צעירים שהצליחו להגיע למצב שבו הן מייצרות כסף בצורה מהירה יחסית. אלא שאז הן מגלות, שהן צריכות להבנות כמו שאר החברות כדי לצמוח הלאה: דירקטוריון מנוסה יותר, עמידה בתנאי הסף של הספקיות שלהן ומעבר ממיקוד במוצר אחד לחברה".

 

איירון סורס היא דוגמה מצוינת לכך. בתוך כשנתיים הפכה מחברה המפתחת תוסף לכרום (Foxtabs) לחברה המפתחת מנוע התקנות של תוכנות חינמיות (Installcore) ומשם באמצעות שורה של מיזוגים ורכישות של חברות כמו Dealply ו-After Download לחברה שמחזיקה בבנק של תוספים ותוכנות להתקנה, מנוע התקנות ורשת פרסום לאתרי התקנות. כך, נחשבת איירון סורס לחברת טכנולוגיות התקנות התוכנה הגדולה בעולם עם הכנסות שמוערכות בכ-200 מיליון דולר בשנה.

 

 

"מעולם לא התייחסנו לאיירון סורס כחברה מעולם ההורדות", אמר ניר. "מה שמשך אותנו אליה זו תשתית טכנולוגית. היא לא מבוססת על משחקי ארביטראז' של קמפיינים. יש לה מנוע התקנות חזק, ועומדת לרשותה מערך של שותפים עסקיים ושל לקוחות מהשורה הראשונה דוגמת סימנטק שמספקים לה מיצוב שיווקי אחר. אבל גם כשמצאנו אותה סייענו לה לעבור מהלך אסטרטגי של שינוי מחברה שעוסקת בהפצת תוכנות בתכנית אפיליאיישן (שותפות מסחרית) למודל מגוון יותר".

 

"ההכנסות מגוגל ויאהו הן אפסיות"

 

במהלך השנים האחרונות גיוונה איירון סורס את המודל העסקי שלה למודל כוללני יותר שכולל מעבר מסיוע למפתחים וחברות תוכנה להפיץ את התוכנות שלהם להכנסות שמגיעות מרשתות פרסום, ומסחר אלקטרוני דרך מנועי השוואת מחירים, למשל. זאת היא עשתה, בין השאר על ידי רכישות של חברות קטנות. שינוי נוסף כלל את המעבר לסיוע בהפצת תוכנות המובייל.

 

ובכל זאת, איירון סורס, כמו גם מרבית החברות הפעילות בשוק ההורדות תלויה בסופו של דבר בגוגל ויאהו, שאחראיות על מרבית ההכנסות באופן ישיר או עקיף, ודרך מנועי החיפוש או רשתות הפרסום שלהן.

"ההכנסות הישירות מגוגל ויאהו הן אפסיות. אמנם, חלק גדול מהלקוחות של איירון סורס מקבלים את הכנסותיהם מספקיות החיפוש, אבל בתוך התמהיל הכללי היחס הולך ויורד לפחות מ- 40% סך הכל. גם אם הכנסות מחיפוש ייעלמו לחלוטין, איירון סורס תשרוד ורחוקה מלהיות תלויה בו. כלכלת התוכנות החינמיות לא תלך לשום מקום, כיוון שאנשים שימשיכו לצרוך תוכנות בחינם, ולשלם עליהם לא רק באמצעות שילוב של מנוע חיפוש, אלא בצפייה בפרסומות".

 

סגל איירון סורס במשרדי החברה סגל איירון סורס במשרדי החברה צילום: תומי הרפז

 

"אני צופה שהפרסום המבוסס על 'קוקיז', אותו קוד שמאפשר להקרין פרסומת מותאמת אישית יהיה זרוע נוספת עליה יסתמכו חברות הפרסום בהמשך. על שוק הורדות אין רגולציה ממשלתית, הוא תלוי בשיווי המשקל בין החברות לבין מנועי החיפוש, ובתקופת אי הודאות הזו אנחנו נמצאים כעת, תקופה שבסופה נגיע לשיווי משקל בין הכנסות ממנועי חיפוש להכנסות מפרסום, ובסופה חברות שמתפרנסות מארביטראז' של קניית ומכירת טראפיק ייווכחו שיש גבול לרמת האגרסיביות שאפשר להפעיל".

 

אחד מערוצי ההכנסות שצמחו לאחרונה לספקיות התוכנה והמפרסמים הוא תוכנות להשתלת פרסומות, שהיו בלב המחלוקת בין יאהו לבבילון.

"לדעתי השתלת פרסומות היא מעשה לא לגטימי. מקובל שאתרי תוכן מוכרים את שטחי הפרסום שלהם למפרסמים, ולמעשה מושכים קוראים לצפות בפרסומות, זו השיטה שהתקבעה והנסיונות לעקוף אותה הוא בעיני לא לגיטימי. בסופו של דבר מה שאנו נדרשים לו הוא שיווי משקל בין אתרי התוכן, ספקיות התוכנה, המפרסמים, והקהל שרוצה להשתמש בתוכנות בחינם. לצערי, נקודת השיווי המשקל הזו זזה בגלל נסיונות שעושות יצרניות תוכנה".

 

עו"ד שרון אמיר: ווייז אינה מונופול

 

דובר נוסף בכנס המיזוגים והרכישות הוא עו"ד שרון אמיר מפירמת נשיץ ברנדס. אמיר היה אמון על כמה מעסקאות המיזוגים והמכירות הגדולות בשנים האחרונות ובין השאר ייצג את קבוצת המשקיעים ב-Waze שקיבלה קצת יותר ממיליארד דולר על מכירת החברה לגוגל ביוני האחרון.

 

העסקה נבדקת כעת בידי רשות ההגבלים העסקיים בישראל ועל ידי סוכנות הסחר האמריקאית להגבלים עסקיים, אך לטענתו של אמיר, אין סכנה לעסקה. "זאת כיוון שהחתימה על עסקת המכירה של ווייז לגוגל והסגירה שלה ('קלוזינג') נעשו באותו היום", אמר אמיר ל"כלכליסט". "אינני מכיר בדיקות של רשויות בעסקה זו, אבל אם יש כאלה הן אינן יכולות לבטל את העסקה, והמעשה משול להפיכת חביתה לביצים. אם כבר, הרשויות יכולות להכריח את גוגל לעשות או לא לנקוט צעדים לשינוי המוצר אבל לא יותר מזה".

 

אתה טוען שחברה יכולה לסגור עסקה ביום אחד ובכך להתחמק מרגולציה?

"לא. החוק קובע אילו קריטריונים להגדרת מונופול, בין אם על ידי רף מכירות מינימלי שמעליו יש להגיש אישור לממונה על ההגבלים העסקיים, או בין אם מדובר בבחינת החברה כמונופול. בארה"ב מכניסים למשוואה גם את ערך הקניין הרוחני, ואז קשה יותר לחשב את השווי של החברה. ווייז לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הללו, ובכלל איך היית מגדיר את המונופול כאן? בתחום החיפושים באינטרנט בזמן נהיגה? בתחום חיפושי הכתובת? כנראה שלא מדובר במונופול כיוון שהתחום הזה לא מייצר כמעט הכנסות. אז אולי בתחום הפרסום באינטרנט? גוגל היא בלאו הכי מונופול כאן אז אין כל שינוי".

 

עופר סלע: התנהגות החברות היא שמרנית

 

עופר סלע, שותף במחלקת הטכנולוגיה בפירמת סומך חייקין KPMG, הסביר כי מגמת הרכישות והאקזיטים אינה מקרית. לטענתו, לחברות עצמן חלק בכך, ויתכן והוא בא על חשבון הנפקתן."כמות החברות הבוגרות שמגלגלות יותר מ-10 מיליון דולר בשנה הוא חסר תקדים, אבל למרבה הצער מרביתן לא בונות עצמן להנפקה אלא דואגות למצב את עצמן בצורה אופטימלית לרכישה".

 

עופר סלע, שותף ב-KPMG סומך חייקין עופר סלע, שותף ב-KPMG סומך חייקין צילום: אוראל כהן

 

"זו התנהגות שמרנית של חברות, שאינה מייצרת ערך", אמר סלע ל"כלכליסט". "עיקר הצמיחה שלהן נובעת מגידול במכירות של המוצר העיקרי של החברה ולאו דווקא מהוספת מוצרים חדשים על ידי פיתוח או רכישות של חברות קטנות. הדבר נובע מקושי לייצר צמיחה אגרסיבית יותר שדורשת מימון מתאים לכך, מימון שאמור להגיע מקרנות הפרייבט אקוויטי. אין ספק שהחוסר שקיים בפעילות של קרנות השקעה שכאלה בישראל הוא שורש הבעיה. מה שיכול לסייע הוא הפעילות הגוברת של קרנות ההון הסיכון הזרות הגדולות בישראל".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x