$
המדריך

Civilization 5: Brave New World - התנגשות התרבויות

ערכת ההרחבה החדשה למשחק האסטרטגיה הפופולרי מאפשרת לכם להיכנס לנעלי מנהיגים גדולים בהיסטוריה ולהקים מחדש תרבויות מפורסמות. החידושים שבו נועדו לזכות מחדש בליבם של הגיימרים בעזרת רכיבי פוליטיקה, תרבות ואפילו סחר בינלאומי

הראל עילם 11:0726.07.13

סדרת משחקי האסטרטגיה הוותיקה Civilization חגגה השנה 22. המשחק הראשון הציג לא מעט חידושים בז'אנר האסטרטגיה והניהול וזכה למאות חיקויים. הכותר החמישי בסדרה, שיצא בשנה שעברה, זכה לביקורת על כך ששונו בו רכיבים רבים בנוסחת המשחק. Brave new World הוא ההרחבה השניה של המשחק, אשר מנסה לתקן את המעוות ולזכות מחדש בליבם של הגיימרים.

למי שאינו מכיר, בסדרת Civilization אתם מגלמים את אחד מהמנהיגים החשובים בהיסטוריה – מנבוכדנצר הבבלי, דרך נפוליאון ועד למלכה אליזבת הראשונה מאנגליה. מדובר במשחק אסטרטגיה בתורות, בו תזיזו יחידות וכוחות על פני המפה, תנהלו קרבות אינטנסיביים, תקימו ערים ותפתחו אותן, תחקרו טכנולוגיות ותבנו בניינים ופלאי עולם.

 


 

"עולם חדש מופלא", הקרויה על בסיס שמו של הספר הלא פחות מופלא של אלדוס הקסלי, מעשירה את המשחקיות עם מספר מכניקות חדשות לחלוטין: מערכת דיפלומטיה שמאפשרת לכל התרבויות במשחק להצביע על חוקים שיכולים לשנות את מפת העולם לחלוטין, תשע תרבויות חדשות ומעניינות, אידיאולוגיות פוליטיות, ארכיאולוגיה, מערכת סחר בינלאומי ענפה ואפילו בניה מחדש של מערכת האומנות. תוכלו למשל, לגייס כמה מהמוזיקאים, הסופרים והאמנים הגדולים בהיסטוריה לשירותכם.

 

התחילו לחשוב בפוליטיקה בינלאומית

 

אחת הבעיות הגדולות ביותר בכל משחקי Civ עד כה תמיד הייתה בשלבים האחרונים של המשחק; השלבים המכוננים תמיד היו בהתחלה, וכמעט בלתי אפשרי לתקן טעויות ראשוניות או להדביק את הפער מול תרבות מתחרה שמובילה. ההרחבה משנה זאת, על ידי כך שהיא נותנת כוח משמעותי לטובת הכלי הדיפלומטי. הקונגרס הבינלאומי, המכניקה החדשה והחשובה בהרחבה, יכולה לשנות את כל כללי המשחק לחלוטין.

 

עיר המדינה שלכם, ממנה תצאו לכבוש את ההיסטוריה עיר המדינה שלכם, ממנה תצאו לכבוש את ההיסטוריה צילום מסך: civilization 5

 

לקראת אמצע המשחק, הקונגרס הבינלאומי - שהופך להיות האו"ם בהמשך - מתחיל להיפגש, בהתחלה מדי מספר עשרות תורות, בהמשך לפרקים תכופים יותר. בכל מפגש, הקונגרס יצביע על שתי החלטות מדיניות חדשות שיכנסו למשחק, והן תמיד חזקות. מבונוסים לכל פלאי העולם, דרך הטלת חרם על ממלכות מסוימות או מוצרי יוקרה, ועד להשקת פרויקטים בינלאומיים שיכולים לתת הטבות גדולות למשתתפים בהם (כגון אירוח האולימפיאדה או הקמת תחנת החלל הבינלאומית).

 

הכוח הדיפלומטי בידי כל ממלכה משתנה לאורך המשחק, עם יתרון לממלכה שכינסה את הקונגרס (הראשונה שפגשה את כל הממלכות במשחק, מה שדורש בדרך כלל שליטה בימים). הכוח נמדד בכמות הכסאות השמורים לכם ולבעלי הברית שלכם, ואתם יכולים לבחור איך לחלק את הכסאות ברשותכם בין ההצעות שעומדות להצבעה.

 

כאן נכנס אלמנט האידיאולוגיות לתמונה - מאוחר יותר במשחק כל ממלכה בוחרת לעצמה אידיאולוגיה פוליטית, שעומדת בסופו של דבר בבחירה בדמוקרטיה, דיקטטורה או פשיזם. המשחק מעודד אותך לבחור אידיאולוגיות חדשות שאף אחד לא בחר בהן על ידי מענק פרסים לבוחרים הראשונים, אבל גם יקרב או ירחיק את שאר הממלכות ממך, באם אתם חולקים אידיאולוגיה או לא.

 

 

התוצאה המבוקשת היא שהממלכות במשחק יתפצלו למספר גושים פוליטיים, אידיאולוגיים, תרבותיים וצבאיים – במיוחד סביב המשאב המיוחד של ערי-מדינה עצמאיות. ערי-מדינה נותנות את הקול הפוליטי שלהן לבעל הברית, מה שמגדיל את כמות הכסאות שלו.

 

המשחק אכן מצליח ליצור תחושה של גושים פוליטיים. אבל המערכת עדיין מוגבלת בכך שהאינטליגנציה המלאכותית עדיין פגומה, לא תמיד ברור מדוע המחשב מתעב אותך או אוהב אותך, אין מספיק מערכות המאפשרות לאנשים לתאם הצבעות או לקנות את קולות המתחרים, וערי מדינה אולי יתנו את הקול שלהן לבעל הברית – אבל תמיד ניתן לקנות אותן בכסף ומערכת הדיפלומטיה עם ערי מדינה לא שופרה בכלל.

  

הניצחון התרבותי

 

מערכת חדשה אחרת היא אמנות וארכיאולוגיה. בעבר, "תרבות" היה משאב שיוצר על ידי הערים והושקע ברכישת בונוסים יחודיים בתחומים כמו סחר, מדע, דת ועוד. שחקן יכל להגיע לנצחון תרבותי על ידי רכישת מספיק בונוסים. ההרחבה משנה זאת והופכת את הקרב על התרבות השלטת לאינטראקטיבית, ואת התהליך לעשיר בהיסטוריה ובפרטים.

 

כעת, מפעם לפעם תוכלו לגייס אמנים מפורסמים מההיסטוריה - דרך בטהובן ועד פיקאסו. אלו יוכלו ליצור את יצירות האומנות המפורסמות שלהן, שאז תוכלו למקם בבניינים יעודיים כמו מוזיאון. מדובר במעין מיני-משחק של אספנות קלפים, כאשר אתם רוצים למקם אוספי יצירות אפקטיביים בבניין הנכון.

 

"אוקיי, אז את מי מתחשק לי לכבוש היום?" "אוקיי, אז את מי מתחשק לי לכבוש היום?" צילום מסך: civilization 5

 

מקסום קלפי היצירות שלכם (ניתן גם להחליף יצירות עם ממלכות אחרות, אבל לא למכור או לגנוב אותן) יעניק לכם משאב חדש בשם "תיירות". בניינים כמו מלונות ושדות תעופה יגדילו את כמות התיירות שאתם מייצרים. ברגע שאתם מייצרים יותר תיירות מאשר שממלכה מסוימת מייצרת תרבות, אתם משפיעים עליה תרבותית. היא תהיה יותר ידידותית כלפיכם ותתחיל להתאים את עצמה אליכם מבחינה אידיאולוגית. ברגע שתשפיעו על כל התרבויות במשחק, תנצחו.

 

דרך חדשנית להשיג את קלפי התרבות היא דרך ארכיאולוגיה. המשחק שילב מכניקה נהדרת ויצירתית שאנחנו מקווים שתופיע גם במשחקים עתידיים. אירועים משמעותיים בתחילת המשחק – מקום של קרבות, ערים שנהרסו, היכן שעברו צבאות גדולים או אנשים מפורסמים יווצרו אתרים ארכיאולוגיים שייחשפו רק ברגע שתחקרו את הטכנולוגיה המתאימה. אז תוכלו לשלוח ארכיאולוגים לשם, שיוכלו לחפור את הממצא ולהפוך אותו לעוד קלף תרבותי.

 

המערכת עובדת מצוין מול שחקנים אנושיים, אבל המחשב אינו תמיד יודע לעשות די על מנת לעצור את הניצחון התרבותי שלכם. היינו מצפים שלפחות ינסה להילחם בתופעה.

 

 

הרבה רכיבים שופרו, אך לא מערכת הקרב. BNW הרבה רכיבים שופרו, אך לא מערכת הקרב. BNW

 

איפה הכסף? אצל השכנים

 

אחד החסרונות הגדולים ביותר של Civ 5 היה היעדר של מערכת סחר. היה ניתן להקים כבישים בין ערים וליצור סחר פנימי, אבל לא היה כמעט סחר בינלאומי. ההרחבה משנה זאת: כעת תוכלו לשלוח שיירות סחר וצי סוחר. אתם מוגבלים בכמות מסלולי הסחר הפעילים, ובמרחק המקסימלי שכל יחידה יכולה לנוע. ברגע שבחרתם את היעד ואת היחידה, היא תנוע בצורה אוטומטית בין הערים ותיתן לכם בונוס כספי קבוע.

 

עם הזמן, הסחר יהיה מקור ההכנסה העיקרי שלכם – אם כי תצטרכו להגן על מסלולי הסחר מפני פיראטיים ושודדים. דרכי הסחר גם מפיצים ידע טכנולוגי ודת ומשפרים את המצב הפוליטי בין המדינות. זיכרו שהם דו כיווניים, והממלכות שתסחרו איתן ירוויחו מכך.

 

המערכת מוסיפה המון עניין, דואגת שגם ממלכות שומרות שלום ידאגו לצבא שיפטרל לאורך שבילי הסחר ויש גם רמה של מורכבות – האם תרצו לשלוח את הספינות שלכם להיכן שתקבלו הכי הרבה כסף, או על מנת להפיץ את הדת שלכן, או אולי לצמצם את היתרון הטכנולוגי של יריביכם?

 

עם זאת, יש מקום לשיפור של הממשק, עם זאת. כל יחידת סחר תדרוש מכם לחדש את הפקודות שלה מדי מספר תורות, ובמקרה שיש לכם ממלכת סחר ענפה זה יכול להיות מתיש. היה טוב אם היה אפשרות להורות ליחידה לחזור למסלול הקיים שלה בלחיצת כפתור אחת. הייתי גם שמח לראות התראות כאשר מסלול סחר מאוים, או לאפשר ליחידה צבאית לפטרל אוטומטית לאורך מסלול.

 

על חשבון ההכנסות מסחר, החברה החליטה להוריד את כמות הכסף שכל עיר מייצרת בעצמה. התוצאה היא שתאלצו להיות הרבה יותר חסכוניים בכסף בהתחלה, אבל לקראת סוף המשחק יהיה לכם לעיתים קרובות יותר כסף ממה שתדעו לעשות איתו.

 

פורטוגל או ונציה?

 

בדומה להרחבה הקודמת, המשחק מוסיף תשע תרבויות חדשות למשחק. באופן משמח, חלקן שונות ומאוד מרעננות, עם סגנונות משחק חדשים לגמרי. הפורטוגלים יכולים לבנות בניין סחר בשטח ערי מדינה המעניק להם גישה למשאבי היוקרה של הערים ההן. האינדונזים רוצים להתפשט למספר יבשות ואייים, כי הם יקבלו משאבי יוקרה יחודיים בכל עיר. השושונים, תרבות אינדיאנית, יכולה להשתלט על שטחים נרחבים באמצעות המתיישבים שלהם.

 

אבל התרבות המעניינת ביותר היא כנראה ונציה, העיר שלמשך תקופה ארוכה שלטה בעולם ובים התיכון. ונציה לא יכולה להקים ערים נוספות, אבל כן יכולה להשתלט על ערי-מדינה עצמאיות. התוצאה היא ממלכת סחר אימתנית המבוססת בעיקר על רכישה מהירה של כוחות, אבל מאוד מוגבלת בגודל שלה. מאוד מאתגר, ובהחלט חווית משחק שונה.

 

סיכום: יש מקום לשיפור

 

מבחינות רבות, ההרחבה החדשה טובה מקודמתה – כל המערכות החדשות שלה מעניינות ועובדות היטב, וגם התרבויות שנוספו יותר מעניינות ומגוונות מבעבר. היא סוף סוף גם התמקדה בנקודת החולשה של Civ, שהוא סוף המשחק, והוסיפה רעיונות מרתקים כמו איסוף יצירות אומנות היסטוריות וארכיאולוגיה.

 

בדרך, היא גם נגעה בהמון מערכות קיימות – כגון מערכת הריגול והדת ששופרו והורחבו – ועשתה המון איזונים קטנים, ואפילו כללה מערך של שיפורים זעירים לגרפיקה, לזמני הטעינה ולאינטליגנציה המלאכותית. באופן מצער, ההרחבה לא נגעה כמעט ברשימת היחידות במשחק או בטכנולוגיות. היינו שמחים לראות קצת יותר אפשרויות המתאימות לשדה הקרב, אבל ההרחבה לא כללה שיפורים בתחום.

 

יחד עם ההרחבה, Civ 5 הוא כנראה המשחק המורכב ביותר בסדרה עד כה, העמוק ביותר ועם הכי הרבה רקע היסטורי. עם זאת, מעריצים יציינו כי Civ 4, בליווי ההרחבות שלו, עדיין הרבה יותר משויף ומאוזן. בכך הם צודקים – הממשק של Brave new World חורק, והרבה מאוד מערכות פשוט לא אוזנו כמו שצריך, במיוחד מערכת הסחר.

 

נותר רק לקוות שטלאים עתידיים יתקנו את המעוות. ועדיין, היוצרים הצליחו ליצור כאן משחק מורכב ומאתגר, עם הרבה מאוד דרכים לניצחון ורמת פרטים יוצאת מהכלל. מומלץ בחום לא רק לחובבי אסטרטגיה והיסטוריה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x