שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הסטארט-אפים המבטיחים 2013

מה קרה לחברות המבטיחות של השנה שעברה

מזו שרשמה את ההחזר הגדול ביותר בישראל ועד זו שהפכה לציר המרכזי בחטיבת הבריאות של תאגיד ענק אמריקאי: ארבע חברות מרשימת הסטארט־אפים המבטיחים של כלכליסט ב־2012 נמכרו במיליארד דולר. ויש גם אכזבה קלה אחת, ודווקא מהבטחה גדולה

מאיר אורבך ואסף גלעד 08:3215.04.13

קונדואיט - מתקשה להכות את המתחרים

 

לעתים, אחרי שהחגיגה נגמרת, נשארת תחושה של ריקנות, גם כשהכל כשורה. קונדואיט, ענקית סרגלי הכלים מרחובות, הובילה אשתקד את רשימת הסטארט־אפים המבטיחים של "כלכליסט" בזכות הישגים מרשימים: בשנה שלפני זכייתה היא הפכה לחברת האינטרנט הגדולה בישראל והכניסה כ־200 מיליון דולר בזכות הסכם מסחרי יוצא דופן עם בינג של מיקרוסופט. היא גם קיבלה השקעה של 100 מיליון דולר לפי שווי פנומנלי של 1.3 מיליארד דולר - רק כדי לחלק דיבידנדים ב־300 מיליון דולר לכל בעלי המניות של החברה הפרטית, שכללו עובדים רבים וכמה קרנות הון סיכון.

 

הרף שקונדואיט הציבה בשנה שעברה היה, לפיכך, כל כך גבוה, שהשנה היא נדרשה לצעד יוצא דופן כדי לשחזר את ההצלחה הזאת - אלא שתנאי השוק הכתיבו אחרת. חברות רבות רוצות להיות שותפות להצלחה, מה שהביא חברות כמו בבילון הישראלית, AVG הצ'כית ו־IAC האמריקאית לחבור לאתרי תוכן רבים שקודם לכן שירתו את קונדואיט: בבילון וסופטוניק, למשל, עזבו בשנה האחרונה את קונדואיט כדי לעבוד עם מונטרה, פלטפורמה לבניית סרגלי כלים מבית איירון סורס, שמציעה אפשרויות גמישות יותר מאלה של קונדואיט - מונטרה, למשל, מאפשרת לחברות להתקשר ישירות למנוע החיפוש בלי להזדקק לתיווך של קונדואיט, מה שיכול להגדיל את שיעורי הרווח על הכנסות מחיפוש.

 

עובדי קונדואיט בשנה שעברה עובדי קונדואיט בשנה שעברה צילום: עמית שעל

 

אחת מאסטרטגיות הצמיחה המרכזיות של קונדואיט נוגעת לדפדפן החדש בשם U שהשיקה בספטמבר האחרון. לצד דפי האינטרנט הרגילים, קונדואיט שילבה חלוניות של עדכונים ישירים מרשתות חברתיות, מעין גרסה מורחבת של סרגל הכלים המוכר שלה. עם ההשקה נתקבל הדפדפן בביקורת מצד המשתמשים, שהתקשו לקבל את היתרון שלו על פני דפדפנים קיימים כמו כרום ומוזילה, וקונדואיט החליטה לעכב את ההשקה. כעת, עם השלמת הפיתוח, קונדואיט מקווה שהדפדפן החדש יכניס אותה לעידן המובייל, עם תכונה שתאפשר קישוריות בין המחשב האישי של המשתמש לבין הטלפון הסלולרי שלו. כך היא תוכל לעבור לעידן המובייל ולהמליץ למשתמש על אפליקציות ותוספים לא רק על גבי המחשב האישי, אלא גם על גבי הטלפון. מהלכי השנה הקרובה, מסתמן, יהיו קריטיים להמשך שגשוגה בשנים הקרובות.

 

אינטוסל - ההחזר הגדול ביותר אי פעם

 

הרכישה הבולטת של חברה מרשימת המבטיחות היתה זו של אינטוסל, שפיתחה תוכנה לניטור עומסים ברשתות סלולריות, ונמכרה לסיסקו תמורת 475 מיליון דולר. הסכום הזה מרשים במיוחד כשזוכרים שבחברה הושקעו רק 6 מיליון דולר. למעשה, מדובר בהחזר שלא ייאמן, שמציב את החברה במקום הראשון בכל ההייטק הישראלי לדורותיו בהיבט של תשואה במזומן למשקיעים. כל ה־6 מיליון דולר שהושקעו בחברה הגיעו מקרן ההון סיכון בסמר, המשקיעה היחידה בחברה, שקיבלה 220 מיליון דולר על השקעתה. מייסדי החברה, רן ולינגשטיין ועידו סוסן, החזיקו ב־35% ממנה וקיבלו יחד 166 מיליון דולר, או 83 מיליון דולר לכל אחד.

 

עידו סוסן מאינטוסל עידו סוסן מאינטוסל צילום: אוראל כהן

 

ההישג של אינטוסל גדול עוד יותר בהתחשב בעובדה שרק כמה שנים לפני מכירתה החברה עמדה על סף סגירה; רק החלטתם של בסמר ושניים ממייסדי החברה להאמין בה הביאו אותה לאקזיט. לאחר רכישתה מצטרפת אינטוסל לרכישות מקומיות נוספות של סיסקו, שאמורות יחד להפוך את ישראל לאחד המרכזים האסטרטגיים של החברה בעולם.

 

ארוסקאוט - מבריגים בריאות לאמריקאים

 

האקזיט השני בגודלו ברשימה היה של זה של ארוסקאוט, שנמכרה ב־240 מיליון דולר לחטיבת הבריאות של סטנלי בלק אנד דקר - חברה ששמה מוכר לרוב הישראלים דווקא בזכות מדף כלי העבודה. ארוסקאוט, מפתחת שבבי RFID מבוססי רשת אלחוטית, הוקמה ב־1999 והעסיקה עד לרכישה כ־200 עובדים במשרדיה ברחובות. מאז רכישתה החברה גייסה עוד כ־100 עובדים, ובכוונתה להקים משרדים חדשים בנס ציונה. במקביל היא הרחיבה את תחומי פעילותה, וכיום היא משמשת אחראית לכל תחום הבריאות בענקית האמריקאית.

 

"בין לקוחותיה של חטיבת סטנלי הלת'קר, שרכשה אותנו, נמצאים כ־11 אלף מוסדות כמו בתי חולים, בתי אבות וכדומה", מסביר אחיקם קאופמן, סמנכ"ל הכספים של ארוסקאוט עד למכירתה וכיום עובד בסטנלי בלק אנד דקר. "בעקבות המיזוג המערכת שלנו עברה שינויים, וכיום, באמצעות חיבור אלחוטי, אנחנו מחברים את החולים לכל מערכות הבריאות בבתי החולים ומפקחים עליהם מרחוק".

 

די.בי. מושן - מתאמת בין הרופאים

 

די.בי. מושן, שהוקמה ב־1996, נמכרה השנה לאולסקריפטס תמורת 235 מיליון דולר. החברה פיתחה מערכת לשיתוף מידע רפואי, המאפשרת לצוות הרפואי גישה מאובטחת למידע מקיף על המטופלים בכל אחד מהאתרים המחוברים לרשת. כך, רופא שמקבל חולה בחדר המיון יכול לקבל דרך המחשב את כל המידע הרלבנטי על ההיסטוריה הרפואית של החולה מקופות החולים ומרופאים אחרים שעל ידיהם טופל. די.בי. מושן היא היחידה בעולם שמאפשרת תיאום בין מערכות באותו בית החולים, כמו גם בינן לבין מערכות שונות במוסדות אחרים.

 

החברה הוקמה ב־1996 כחטיבה בחברת נס טכנולוגיות. מייסדי החברה הם זיו אופק, אסף הלוי ובוריס גיטרמן, ולפני הרכישה היא העסיקה כ־130 עובדים, 100 מהם בהוד השרון. די.בי. מושן גייסה עד כה 50 מיליון דולר מהקרנות פיטנגו, ג'מיני וורטקס, ומהמרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג, שיחד עם אולסקריפטס חתומים על הסכם שיתוף פעולה עמה.

 

וואנובה - היהלום של VMware

 

ממש לפני שנה, במאי 2012, נוספה וואנובה לפורטפוליו הרכישות הישראליות של ענקית הווירטואליזציה האמריקאית VMware, לצד ביהייב, דיגיטל פיול ואנליירס (שפעילותה הועברה ל־VMware על ידי EMC, החברה־האם של זו האחרונה, שרכשה את אנליירס). בעקבות המכירה היא הפכה לחלק ממרכז הפיתוח של VMware בישראל, המעסיק כיום כ־170 עובדים.

 

תג המחיר של וואנובה, 95 מיליון דולר, לא מייצג אקזיט גדול במיוחד, כיוון שלא הניב למשקיעים החזר גבוה על השקעתם, בתחום שנחשב מאוד מבטיח: מאז הקמתה ב־2007 וואנובה גייסה 23 מיליון דולר מהקרנות כרמל ונצ'רס, גריילוק ואופוס.

 

וואנובה מפתחת פתרונות וירטואליזציה, תמיכה וניהול לסביבת תחנות עבודה ומחשבים ניידים בארגונים. המוצר המרכזי של החברה, "מיראז''', הוא מערכת לניהול מחשבים אישיים בארגונים גדולים, המרכזת את תכולת כל המחשבים בארגון, כולל ההגדרות האינדיבידואליות של כל משתמש, ומאפשרת בין השאר לשחזר ולתקן את המחשב האישי בתוך כמה דקות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x