שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

אינסטגרמגדון, היום שאחרי: אין לכם סיבה לכעוס

פרשת תנאי השימוש באינסטגרם מלמדת את אומת הרשת שיעור חשוב, רגולטור גרמני דורש מפייסבוק לתמוך בפרופילים מזויפים, הקשר שבין משחקי מחשב ורצח עולה שוב לדיון ובריטניה קובעת שמותר להעליב אנשים בטוויטר

יוסי גורביץ 15:3619.12.12

אז מה ההפתעה הגדולה?

 

שלשום (ב') אינסטגרם הודיעה שהיא הופכת רשמית את כל המשתמשים שלה לרכוש שלה, והתוצאה היתה זעקה גדולה ברשת, שלא תבייש את טובי הפשקווילים. הניישנל ג'אוגרפיק הודיע שהוא מקפיא את השימוש באינסטגרם, המוני גולשים נהרו לפליקר והיפסטרים מרוטי שיער וטרוטי עיניים השליכו את הסמארטפונים שלהם מבניינים גבוהים בצעקת "לאאאאאא!" צרודה.

 

הצווחה היתה כל כך גדולה, שבאינסטגרם קלטו שבלון הניסוי התפוצץ להם בפנים. המייסד קווין סיסטרום, האיש ועדות השקר, מיהר להודיע שדבריה של החברה הוצאו מהקשרם. עם זאת, הוא נאלץ להודות שהם הוצאו מהקשרם משום שהיא כתבה שם בדיוק מה שאנשים חשבו שהיא כתבה. לזכותו של סיסטרום ייאמר שהוא אמר לגולשים את האמת בפנים: השירות חינמי, אנחנו צריכים לחיות ממשהו; המשהו הזה הוא אתם.

 

קווין סיסטרום, ממייסדי אינסטגרם. אתם מאמינים לו? קווין סיסטרום, ממייסדי אינסטגרם. אתם מאמינים לו? צילום: בלומברג

 

העניין הוא, כמובן, שאינסטגרם לא עושה כאן שום דבר חדש. היא לא מבקשת זכויות למכור את התמונות שלך, רק להשכיר אותן (ואותך), לכל מפרסם שיש לו כרטיס אשראי בתוקף. ככה מדיה חברתית תמיד עבדה, ככה עובד כל שירות שלא גובה ממך כסף: אתה הופך להיות המוצר. זה סחר חליפין שרוב בני האדם מסכימים לו, בדרך כלל, בלי לבדוק מה הוא דורש מהם. המשתמש הממוצע מעדיף שלא לדעת. הבעיה של אינסטגרם, אם כבר, היתה שהיא הבהירה לאן הדברים הולכים, מה שהבהיל לא מעט אנשים.

 

ולשם הדברים ימשיכו ללכת. החברות צריכות להתקיים ממשהו. הן נשענות על המעגל הארסי של פרסומות: פרסומות כלליות הופכות לפחות ופחות אפקטיביות עם הזמן, והמפרסם צריך כמה שיותר פרטים על המשתמש כדי שיוכל להתאים לו פרסומת שאשכרה יש סיכוי שהוא יקליק עליה ויקנה מוצר. כדי להשיג את זה, כדאי שהוא ידע כמה שיותר על התחביבים ותחומי העניין שלו. זה בדיוק מה שמוכרות רשתות חברתיות, זה ושירותי מיקום.

 

פייסבוק רקדה את המחול שמנהלת עכשיו אינסטגרם - שני צעדי הפרת פרטיות קדימה, צעד אחד מדוד אחורה - פעמים רבות בהיסטוריה העגומה שלה. כל פעם, אנשים התרגלו לוותר על עוד קצת. מדי פעם היא חטפה סטירה פומבית, ונסוגה קלות. אבל מכל עימות פרטיות, המשתמשים יצאו נגוסים טיפה יותר ופייסבוק שבעה מעט יותר. היא, כמובן, לא תשבע אף פעם. אז אולי האינסטגרמגדון, שהעיר מיליוני משתמשים בבהלה, ישמש אותנו בכל זאת למשהו מועיל - בהזכירו למשתמשים במה הם משתמשים, בעצם.

 

בינתיים, נציבות פרטיות בגרמניה יוצאת לעוד הסתערות רמחים על טחנות הרוח של פייסבוק.

 

אנונימיות, ביטה

 

תילו וייכרט, ראש סוכנות הגנת המידע של מדינת שלזוויג-הולשטיין שבגרמניה, יוצא לעוד סיבוב צחצוח-חרבות עם הנהלת הרשת החברתית. בפרקים הקודמים, ניסה וייכרט לבטל את כפתור הלייק במדינתו. ועתה, שם את הכוונת שלו על מדיניות השמות האמיתיים בפייסבוק.

 

הרשת החברתית דורשת בקנאות שמשתמשיה יירשמו ויפעלו בה רק תחת שמותיהם אמיתיים. כמובן שאלו האחרונים עושים מה שבראש שלהם. הח"מ יודע על מספר אנשים שכותבים בפייסבוק בשמות בדויים - ופייסבוק עצמה נאלצה להודות שמדובר בתופעה רחבה מאוד.

 

לא רוצה לגלות לפייסבוק מי אני באמת. מה תעשו לי? לא רוצה לגלות לפייסבוק מי אני באמת. מה תעשו לי? צילום: Shutterstock

 

ובכן, וייכרט דורש כעת מפייסבוק להפסיק את המדיניות הזו ולאפשר למשתמשים לפעול בשם בדוי מיד. לטענתו, חוקי הפרטיות של גרמניה מקנים זכות כזו. לדבריו, לא יעלה על הדעת שחברה זרה תפר את החוק הגרמני בריש גלי. וייכרט ציין עוד שהמדיניות של פייסבוק לא עוזרת בשום צורה למניעת גניבת זהות או תורמת לצמצום המריבות ברשת. וייכרט אמר שהדרישה עשויה להפוך לרחבה יותר - מטעם גרמניה כולה.

 

בתגובה הודיעה פייסבוק שהיא תילחם בצו של וייכרט עד המשתמש האחרון. הנהלת הרשת החברתית ציינה באופן מוזר שהיא מצייתת לחקיקה האירופאית בנושא, שזה נחמד אבל לא מי יודע מה רלוונטי; לאורך ההיסטוריה נטתה גרמניה להיות מעט קיצונית יותר משאר אירופה.

 

האם יש קשר בין משחקי מחשב ומעשי רצח?

 

שאלה זו עולה מחדש בכל פעם שמתרחש אירוע של אלימות קשה, בעיקר שקשורה לבני נוער. בעקבות הטבח בקונטיקט, מיהר מישהו להעלות טבלה שמראה, לדבריו, שאין כל קשר בין מעשי רצח ובין משחקי מחשב. מדינות שבהן שיעור שחקני המחשב גדול במיוחד לא מראות כל נטיה חריגה לרצח באמצעות נשק חם. הולנד, המדינה עם שיעור השחקנים הגדול באוכלוסיה, גם מחזיקה בשיעור הנמוך ביותר של רצח שכזה.

 

זה מאוד נחמד ומרשים - אבל לא באמת מייצג את המציאות; שיעור הרצח באמצעות נשק חם בהולנד נמוך משום שחוקי הנשק של הולנד הם נוקשים מאוד. אם אנחנו רוצים לעשות את ההשוואה כמו שצריך, צריך לבדוק את שיעור הרצח בנשק חם ביחס למספר הגיימרים במדינה שבה קל יותר לקנות M16 מאשר לרכוש מכונית.

 

גיימרים רגילים להאשמות ציידי מכשפות בשנקל ורבע זוז - בעיקרם, שמרנים למיניהם שהספר היחיד שקראו מימיהם היה התנ"ך. זה התחיל עוד בשנות השמונים, עת טענו שמרנים נגד משחקי תפקידים כמו "מבוכים ודרקונים" - ואף קשרו בין השחקנים ובין כת השטן (אגב, אין דבר כזה, כת השטן). לפיכך, הגיימרים דחו בפיהוק כל טענה שכזו.

 

מה הקשר בין רצח אמיתי ורצח וירטואלי? שווה לבדוק מה הקשר בין רצח אמיתי ורצח וירטואלי? שווה לבדוק
 

אבל הרוצחים הם, כמעט בהגדרה, אנשים לא שפויים. משחקי מחשב רבים מאוד מנצלים את הפנטזיה המסוכנת ביותר של העידן המודרני: שאין בעיה שאי אפשר לפתור באמצעות שימוש נכון בנשק חם או חומרי נפץ. זו הפנטזיה שעומדת מאחורי ההצלחה של תעשיית הנשק עצמה: רוב האנשים לא משתמשים בנשק שלהם, לא יודעים להשתמש בו. הרכישה נועדה להיות מין פיתרון למקרה חירום, משהו שיאפשר להם לעמוד על שלהם, להשתלט על הסיטואציה ולהכניע בריון או פושע.

 

הפנטזיה הזו מסוכנת במיוחד כשהיא מגיעה לקורבנות בריונות, שמוצאים שקל כל כך לשים יד על נשק. רובם לא יעשו את המאמצים הכבירים הנדרשים כדי לגשת לשוק השחור ולמצוא נשק, אבל אם הוא זמין בקלות? הקפיצה למימוש הפנטזיה הופכת לקלה מדי.

 

אין עדיין משחקי מחשב שיכולים להעביר גופרית שלאחר ירי, או תחושת רטיבות של דם. גם רמת הפירוט הגרפית לא ממחישה את הזוועה שבאברים מרוסקים או את העובדה שהאדם שלפני רגע נשם מולך כרגע מוטל על הרצפה. ברוב משחקי היריות, הקורבן פשוט נעלם אחרי כמה שניות. השילוב בין פנטזיית הרג ובין הקלות שבהשגת כלי נשק בהחלט עשוי להיות קטלני, והגיע הזמן לפתוח אותו לדיון.

 

תיקונים והבהרות

 

בריטניה עוברת תקופה קשה מבחינת חופש הביטוי; לאחרונה נעצר בה אדם משום שהצית פרג, סמל של יום הזכרון הבריטי. למה? בגין פגיעה ברגשות הציבור. בכלל לא בטוח שהמעצר היה חוקי; התקרית עוררה רעש ניכר, ובצדק.

 

שירות התביעה המלכותי פרסם, על כן, כללי התנהגות בזירה בה הכי קל להעליב או להיעלב: באינטרנט, או במילים אחרות: מה מותר ומה אסור לאזרחי המדינה לצייץ, לכתוב, לצלם וכו'. הם סבירים למדי: בתור התחלה, אומרים שם, אסור לתבוע אנשים רק בגלל שהם מרגיזים מישהו. זה נקרא הגנה על זכות הביטוי ולאנשים אין זכות שלא ירגיזו אותם.

 

רוצים ללכת מכות בפייסבוק? בבריטניה, יש חוקים רוצים ללכת מכות בפייסבוק? בבריטניה, יש חוקים איור: ליאב צברי

 

מה אסור? תקשורת שהיא בעליל איום בפגיעה במישהו (זו עבירה על החוק גם כך), הצקה מתמשכת או מעקב לא רצוי אחרי אדם והפרה של צו משפטי - למשל, פרסום זהותו של קורבן אונס. הכללים החדשים אמורים להגן, אומרים שם, "גם על דעות לא פופולריות או לא אופנתיות" (אני מת על ההבחנה הזו) "בנושאים רציניים או טריוויאליים, כמו גם על לגלוג והומור, גם אם הוא חסר טעם בעיני אחדים ומכאיב לאלו שכלפיהם הוא מופנה". כך צריך.

 

קצרצרים

 

1. ואם לא היה מספיק לאינסטגרם כל מה שקרה לה אתמול, הסתבכה הנהלתה בפרשה ביזארית אחרת: מהומות בשוודיה. מאות סטודנטים התפרעו אתמול (ג') ברחובות גותנבורג והתעמתו עם המשטרה לאחר שחשבון אינסטגרם אנונימי הפיץ תמונות של סטודנטים וסטודנטיות שהוגדרו על ידי החשבון כ"זנותיים". השימוש בחשבון הוקפא, ואז צצה שמועה שהאחראית לו היא סטודנטית מאוניברסיטה סמוכה. מאות סטודנטים ניסו לצור על הבניין והמשטרה נאלצה להתערב, כשהיא עוצרת 27 מהם. היו לנו מהומות בלקברי בלונדון, עכשיו מהומות אינסטגרם בגותנבורג. המדור ממתין בכליון עיניים למהומות פורסקוור באוטווה.

 

"תעצרו אותה, היא אמרה שאני לא צנועה!" אילוסטרציה "תעצרו אותה, היא אמרה שאני לא צנועה!" אילוסטרציה צילום: איי פי

 

2. הבעיה עם פרסומות, היא שבני האדם מפתחים אליהן במהירות חסינות. על כן הן צריכות להפוך לצווחניות יותר ויותר, כדי שאנשים יתייחסו אליהן. ובכן, הנה מגיעה מהדורת פייסבוק: החברה כנראה מתקשה למכור למשתמשים שלה פרסומות רגילות, אז במהלך 2013  היא תגיש לכם פרסומות וידאו אוטומטיות שככל הנראה יעשו גם רעש. אם וכאשר יופיעו הפרסומות, תוכלו להתמודד עמן ביצירתיות: להקליק על הפרסומות ולא לקנות כלום, עד שהמפרסמים יבינו שפייסבוק היא לא מדיום שמועיל להם.

 

3. מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, התפנה משחיטת העזים המסורתית שלו כדי להודיע שהוא תורם חצי מיליארד דולר. אבל אל תתלהבו מהר מדי: אלה חצי מיליארד במניות פייסבוק, מה שאומר שבהחלט יתכן שארגוני הצדקה שמקבלים את התרומה יישארו עם הרבה פחות כסף ביד. כאן המקום גם להזכיר שצוקרברג התחייב, בזמן שהמניה שלו ביצעה זינגה, שהוא לא ימכור מניות פייסבוק במשך שנתיים. כנראה שלתרום אותן זה בסדר.

 

4. מכבי האש של לונדון צועדים אל העתיד: השירות מדווח כבר עכשיו בטוויטר על מקרי האסון שבהם הוא מטפל, לעתים קרובות בזמן אמת. כעת נבחנת אפשרות קבלת דיווחי שריפה בצורת ציוצים. זה עשוי לחסוך לחץ על קווי הטלפון - ולהגביר משמעותית את מספר המקרים שבהם ליצנים מדווחים על שריפה לא קיימת, כי מי ימצא אותך בטוויטר. בארה"ב, הסכימו כל חברות הטלפוניה הגדולות לאפשר שליחת הודעות טקסט לשירות 911 בשעת חירום ולא רק לחייג אליו, כבר במהלך 2013. פה באומת הסטארט-אפ לא הייתי ממליץ על כך; לא בטוח שהשוטר שקורא יהיה בתפקיד.

 

5. הטבח בניוטאון שבקונטיקט עדיין ממשיך להכות גלים. בדיקה באמצעות גוגל טרנדס עשויה להצביע על כך שמשהו בארה"ב השתנה: שיעור האנשים שחיפשו "שליטה על כלי נשק" (gun control) בגוגל בעקבות הטבח המריא לגבהים בלתי מוכרים. הציבור מדבר על זה. הגיע הזמן שגם הפוליטיקאים האמריקאים יתגברו על הפחד המשתק מלובי תעשיית הרובים, הלובי האימתני ביותר בוושינגטון - ויתחילו לעשות משהו. בשביל זה בחרו אותם.

  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי" 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x