עמק הסיליקון החדש של בירת גרמניה: סטארט־אפים בשמי ברלין
המחירים הזולים והאווירה הרב־תרבותית הפכו את העיר למרכז משגשג של מיזמים ורעיונות. בתוך שנתיים היקף ההשקעות בעיר שילש את עצמו, וגם לישראלים יש דריסת רגל במה שמתפתח למרכז החם ביותר באירופה
יום רביעי, ערב בברלין, מרכז שכונת נויקולן המתפתחת. מהרחוב נראית ונשמעת מסיבה בקומת הקרקע של אחד הבניינים. זהו עניין שבשגרה בברלין הבליינית, אבל לשם שינוי באי המסיבה לא היו בעיקרם צעירים החיים על קצבה ממשלתית וקופצים מבילוי לבילוי, אלא יזמים, מתכנתים ועובדי סטארט־אפים למיניהם.
את המסיבה ארגן הסטארט־אפ הברלינאי Wahwah, שפיתח אפליקציה המאפשרת לכל משתמש ליצור תחנת רדיו משלו ולשתף אותה עם חברים. בהתאם לכך המוזיקה שנוגנה במסיבה, על ידי די.ג'יי מוכר בסצנה, שודרה בשידור חי למי שמעוניין לשמוע.
בשנתיים האחרונות ברלין הולכת ומקבעת את מעמדה כסיליקון ואלי של אירופה. יזמים, מתכנתים וכעת גם קרנות הון סיכון זורמים לכאן, וסטארט־אפים נפתחים בכל עבר. התופעה אף זכתה לכינוי "סיליקון אלה" (Silicon Allee). "המחיה פה זולה יחסית ויש פה קהילה יצירתית חזקה", אומר פיליפ אייבאך, מנכ"ל ומייסד Wahwah, שהקים את החברה באוקטובר 2010. החברה עומדת להוציא גרסת בטא של האפליקציה החדשה שלה ויש כבר כמה אלפי נסיינים שמחכים. "את יכולה למצוא פה את השילוב הנכון בין אוהבי מוזיקה ואוהבי טכנולוגיה שיבואו ויעזרו לך עם הרעיונות שלך. העיר משתנה מאוד עכשיו ופותחת את עצמה לקהילה הבינלאומית באופן חסר תקדים. גם זה הופך אותה לאטרקטיבית בשבילנו".
ההשקעות שולשו בתוך שנתיים
לפי הנתונים של ארגון ההון סיכון והפרייבט אקוויטי הגרמני BVK, היקף ההשקעות בסטארט־אפים בעיר יותר משילש את עצמו בשנתיים: בשנת 2009 השקיעו קרנות שונות 48 מיליון יורו ב־64 חברות הייטק בברלין. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011 כבר השקיעו קרנות 138 מיליון יורו בלא פחות מ־81 חברות שונות.
אחת הדוגמאות הבולטות לתנופה שעוברת העיר היא קרן Earlybird, שנוסדה ב־1997 על ידי ארבעה גרמנים מהמבורג וממינכן, ועברה לברלין לפני חצי שנה. הקרן מנהלת כיום 400 מיליון יורו, מתוכם 135 מיליון יורו מושקעים בחברות. בימים אלה היא מגייסת קרן נוספת של 150 מיליון יורו.
"מה שבעיקר השתנה בברלין בשנים האחרונות, ובעיקר בשנתיים האחרונות, הוא שהחברות שפועלות פה הן כבר לא שיבוטים של חברות שהצליחו בארצות הברית, אלא מתבססות על טכנולוגיה ומודלים ייחודיים. יותר ויותר טאלנטים זורמים לפה, אנשים בעלי נסיון שכבר הוכיחו את עצמם בחברות אחרות", אומר מקסימיליאן קלאוסן, מנכ"ל קרן ההון סיכון. "כמו כן, החברות שפועלות פה הפסיקו לפנות לשוק המקומי בלבד והן פועלות ברמה הבינלאומית".
קרן בולטת נוספת שיושבת בעיר היא האסו פלטנר ונצ'רס שאותה הקים ב־2005 האסו פלטנר, אחד ממייסדי ענקית התוכנה SAP. נשיא ומנכ"ל הקרן, הישראלי ערן דוידסון (ראה מסגרת), מציג כדוגמה את Smeet, אחת החברות הבולטות בפורטפוליו של קרן האסו פלטנר, שפיתחה משחק תלת־ממד חברתי וחינמי. 11 מיליון השחקנים הרשומים יכולים לטייל עם הדמויות שיצרו בעולמות וירטואליים, ולהתמודד מול משתתפים אחרים במשחקים שונים. לחברה, שפתחה גם משרד בניו יורק, 70 עובדים והכנסות של כ־10 מיליון יורו בשנה.
מהחברות הבולטות בפורטפוליו של ארליבירד מציין קלאוסן את Crowdpark, משחק הימורים חברתי אינטרנטי שגייס לאחרונה כ־6 מיליון דולר. באתר אפשר להמר על כל דבר — ממשחקי כדורגל עד רכילות לוהטת, כשההון הוא וירטואלי לחלוטין.
חברה נוספת היא Madvertise שפיתחה טכנולוגיה לפרסום באינטרנט הסלולרי המבוסס על מיקום. הלקוח הפוטנציאלי, שגולש דרך הסלולרי שלו ברחבי העיר, מאותר על ידי GPS, והבאנרים שבהם הוא נתקל באתרים השונים הם של בתי עסק באזור. מדוורטייז גייסה לאחרונה 10 מיליון דולר מבלומברג קפיטל שבסיליקון ואלי, וכבר עכשיו היא אחת השולטות בשוק המודעות בסלולרי באירופה. לדברי קלאוסן, "אי אפשר היה לראות פה משקיעים בינלאומיים לפני שנתיים".
דוידסון מהאסו פלטנר מספר כי "עד כה השקענו 70 מיליון יורו ב־24 חברות, שלוש נמכרו ואחת יצאה להנפקה. שניים מהאקזיטים היו מאוד רווחיים ושניים פחות".
לדבריו, "בשבוע האחרון נמכרה חברה מהפורטפוליו שלנו בתחום ה־ERP לחברה בינלאומית גדולה. זה יפורסם לבקשת החברה רק בשנה הבאה. לפני שנה היה לנו אקזיט יפה עם חברת RIB שהונפקה ונמכרה חלקית ל־SAP בעסקה בשווי 350 מיליון יורו".
מרכז הייטק רב־תרבותי
דיוויד נייט הוא עורך האתר "סיליקון אלה" שנוסד בפברואר השנה, שהוא רק אחד מכמה שמסקרים את סצנת ההייטק בברלין. נייט מזכיר את הסטארט־אפ החדש יחסית Amen. מדובר באתר שבו הגולשים מעלים קביעות, למשל "סטיבן שפילברג הוא הבמאי הטוב בכל הזמנים", ואנשים אחרים מצביעים בעד או נגד ומייצרים מדד להלך רוח על אירועים שונים. הסטארט־אפ זכה להתעניינות מוגברת לאחר שהשחקן אשטון קוצ'ר השקיע בו כ־2 מיליון יורו.
לדברי נייט, "יותר ממחצית היזמים פה הם ממוצא גרמני, אבל בחברות שמעסיקות יותר מכמה אנשים ספורים ניתן למצוא אנשים מכל העולם".
הסטארט־אפ 6 וונדר קינדר (שישה ילדי פלא) הוא דוגמה טובה לכך. "יש לנו כרגע 25 עובדים שמגיעים מתשע מדינות מלבד גרמניה", אומרת ג'סיקה אריקסון, דוברת החברה, שנוסדה באוגוסט 2010 על ידי שישה גרמנים.
המוצר העיקרי של החברה נקרא "וונדרליסט" — מנהל משימות חינמי שניתן להתקנה על כל מחשב ועל פלטפורמות סלולריות. לדברי החברה, יש לה כבר 1.7 מיליון משתמשים, כשבכל יום מתווספים 3,600 נוספים. מוצר הדגל של החברה, שהוא לא חינמי וצפוי לצאת בקרוב, נקרא וונדרקיט ואמור לשמש כרשת פנימית לתעשייה.
החברה גייסה לאחרונה 4.2 מיליון דולר מהקרן הלונדונית אטומיקו של אחד ממייסדי סקייפ, ניקלס זנסטרום. לדברי אריקסון, "כמה מהמשקיעים הפוטנציאליים שלנו רצו שנעבור לסיליקון ואלי בקליפורניה, אבל המייסדים שלנו התעקשו להישאר בברלין. אז הקושי בגיוס כסף היה יותר בלמצוא משקיעים או שותפים שיסכימו לכך שנישאר פה באירופה".
לא מתנפח כמו בועה
למרות הניחוח הבועתי העולה מכל הסיפור, כל אנשי התחום מתעקשים שזה ממש לא המצב. "זה גדל יפה, עקב בצד אגודל. זו לא בועה, זה לא מתנפח כמו באמריקה. יש תנועה אטית וטובה", אומר דוידסון. קלאוסן מסכים עמו, ואומר שבשנה וחצי האחרונות ארליבירד קיבלה פי שניים וחצי יותר פניות מסטארט־אפים לעומת התקופה שלפני כן.
בקשר לכניסתן של חברות גדולות לברלין, למשל בצורה של מרכזי פיתוח, הדעות חלוקות. "מרכזי פיתוח אין פה בכלל, כי התגובה של חברות גדולות היא אטית יותר. החברות הגדולות מחזיקות, בהכללה כמובן, עובדים יותר מיושבים ומרובעים שלא בהכרח נמשכים להיפיות של ברלין. לכן אני גם לא רואה את זה קורה בהמשך. זו עיר לצעירים, יזמים והרפתקנים", אומר דוידסון. קלאוסן דווקא מציין כי "ל־SAP יש פה משרדים. גוגל ופייסבוק עושים פה לאחרונה הרבה אירועים והם יודעים שקורה פה משהו חשוב. ככה שאפשר בהחלט להגיד שתשומת הלב של הגדולות כבר מופנית לפה".
כך או כך, מסכם נייט: "אחרי שהחומה נפלה, מזרח ברלין הזולה יחסית הוצפה באמנים שהגיעו ממערב העיר. וזה גם מה שקורה עכשיו. אנשים משאר העולם מגיעים כי זול ויצירתי פה, ועכשיו ברלין מתחילה להפוך למה שהיא אמורה להיות — אחת הערים החשובות באירופה, כמו לונדון ופריז".
הקשר הישראלי - "כל מה שצריך כאן זה אופניים"
יזמים ישראלים מפגינים נוכחות גם בסצנה המתעוררת של ברלין, כשאחד הבולטים שבהם הוא ערן דוידסון, מנכ"ל קרן ההון סיכון האסו פלטנר ונצ'רס. "הגעתי לפה בתיווכו של שי אגסי", הוא מספר. "התפקיד שלי היה להגשים את החזון של מייסד הקרן, האסו פלטנר — שחברות סטארט־אפ גרמניות יצליחו ויפרצו בשווקים בינלאומיים בתחום התוכנה". לקרן שבראשה הוא עומד שלוש קרנות השקעה שהיקפן הכולל עומד על 180 מיליון יורו.
"רואים התעוררות אדירה בברלין בשנתיים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה", מאשר דוידסון, "קל ונעים לחיות בעיר הזאת, וכל מה שזקוקים לו הוא אופניים. בעקבות זה שקמו כאן חברות טובות כבר אפשר למצוא כאן את כל הקרנות האירופיות הגדולות, וכן קרנות אמריקאיות ששולחות נציגים".
ישראלי מצליח נוסף בסצנה הברלינאית הוא אסף מוזס, שהגיע לברלין לפני כמה שנים כדי ללמוד ונשאר כדי לפתח את הרעיון שהיה לו. בשבוע האחרון נבחרה אפקלאוד, החברה שהקים עם שותף גרמני, לסטארט־אפ השנה בגרמניה על ידי ועדה שכללה 40 בכירים בתעשיית ההייטק הגרמנית. החברה של מוזס מפתחת תוכנה למדידת בגדים לפני רכישתם באינטרנט, באמצעות סריקת הגוף בעזרת מצלמת רשת. "אני יכול להגיד שיש פה נוכחות ישראלית לא מבוטלת", הוא אומר. "אנחנו מקבלים הרבה קורות חיים של ישראלים. אבל נדיר יותר למצוא כאן יזמים ישראלים בגלל מחסום השפה". לדברי מוזס, "אני נדהם איך יזמים מצליחים לשרוד בתל אביב. המשרדים שבהם אנחנו יושבים פה, למשל, ניתנו לנו בחינם על ידי האוניברסיטה שבה למדתי, והכל משמעותית יותר זול".
ישראלי נוסף שחי בגרמניה כבר עשר שנים מביע אכזבה מחוסר העניין של קרנות ישראליות במתרחש בעיר. "הן לא מתעניינות במה שקורה פה", אומר גיא מולר, בכיר לשעבר בסטארט־אפ Brands4Friends שנמכר ל־eBay ב־200 מיליון דולר, "וזה חבל, כי יש פה פריחה רצינית מאוד בשנה וחצי האחרונות".
