$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: האם רשתות הסלולר ישרדו את איירין?

סופת ההוריקן מכה בניו יורק, וקיים חשש שהיא תמנע ביצוע שיחות בטלפונים סלולריים - מה שרק יגביר את הסכנה לחיי אדם. וגם: למה יותר גברים קונים אייפד, ונשים מעדיפות דווקא קינדל?

יוסי גורביץ 13:4628.08.11

אי אפשר לדבר, יש סופה

 

שמותיהן של סופות הוריקן מתחלפים בין שמות גבריים ונשיים, אבל איכשהו דווקא ההוריקנים ה"נשיים" נזכרים, כשהדוגמה המפורסמת ביותר היא כמובן קתרינה. כעת התסריט עלול לחזור על עצמו: על רקע ההשתוללות של הסופה המכונה איירין, פונתה ניו יורק באופן רשמי בפעם הראשונה זה הרבה מאוד זמן, כיוון שחלקים ממנה עלולים להיות זמינים בקרוב רק לצוללנים. 

 

איירין מאיימת בין היתר על רשתות הסלולר בארה"ב, מה שעלול להיות מסוכן במיוחד על רקע, ובכן, הסופה עצמה. יותר ויותר בתי אב אמריקאיים מוותרים על הטלפון הקווי ונשענים אך ורק על הרשת הסלולרית לתקשורת. לא שהטלפון הקווי היה עוזר יותר מדי: עמודי טלפון עפים די בקלות כשרוחות ההוריקן בסביבה. אבל החשש הוא שרשתות הסלולר בארה"ב עומדות להתמודד עם יום הכיפורים שלהן.

 

מזרח ארה"ב כבר ספגה אסון טבע מינורי בשבוע שעבר: רעידת האדמה הקלה שריגשה את טוויטר. במבחן הזה הרשתות הסלולריות לא עמדו – ושם לא היה כמעט נזק, רק היסטריה רבתי בקרב המשתמשים. איירין כבר הזכירה לנו שאמא טבע היא כלבה, והרגה עשרה בני אדם נכון לכתיבת שורות אלה. כשניו יורק תתחיל להיראות כמו בזמן הטורנדו מ"הקוסם מארץ עוץ", הלחץ על רשתות הסלולר צפוי להיות גדול משמעותית. ואם הן קורסות במצב כזה, אז מי צריך אותן, בעצם?

 

בחדשות סופה אופטימיות יותר, צעירה בארה"ב מצאה את עצמה מתמודדת עם בעיה לא צפויה. שם המשתמש של איירין טיין הוא Irene, וכך היא מצאה עצמה מתמודדת עם זרם טוויטר עמוס בגולשים חכמולוגים שהתחננו בפניה להרגיע. תחילה היא שלחה ציוץ עצבני משהו – "שליחת ציוצים ל-Irene@ לא מעבירה אותם אל ההוריקן. עמכם הסליחה". אחר כך היא נכנעה למציאות, והפכה את החשבון שלה לכזה שמספק הערות שנונות על אסון הטבע.

 

איירין מגיעה לניו יורק, והחשש לקווים הסלולריים גדול איירין מגיעה לניו יורק, והחשש לקווים הסלולריים גדול צילום: איי פי

 

החופש לאיים ברצח? לא קונים את זה

 

אליס זואלי, מנהיגה בודהיסטית בארה"ב, מצאה את עצמה במצב שהיה מעמיד במבחן את סבלנותו של סידהרתא עצמו: שרץ קטן בשם וויליאם לורנס קסידי השמיץ אותה בטוויטר, תוך שהוא משתמש במספר שיא של 8,000 עדכוני טוויטר שונים(!) כדי להפעיל את קמפיין ההטרדה והאיומים שלו. הציוצים כללו איומי רצח, עינויים, וסתם קריאות לזואלי להתאבד. קסידי בעליל לא עבד על כישורי הקארמה שלו, ושכח שכעס הוא עונשו של הכועס.

 

כשהדברים הגיעו למעצר ומשפט, קסידי התמודד מול חוק נגד בריונות סייבר, ולפרקליטו היה קו הגנה מבריק: מאחר שטוויטר הוא מדיום ציבורי, אי אפשר לראות במסרים ששלח איומים – שמטיבם נעשים בפרטיות ובחשאי – אלא דיבור המוגן בחוקים העוסקים בחופש הביטוי. לטענת עוכר הדין הנ"ל, צריך לראות את המסרים של קסידי כאילו נאמרו על ארגז סבון בהייד פארק.

 

הוא זכה לתמיכת ה-EFF, ארגון זכויות הגולשים הוותיק (עוד עליו בקצרצרים), שטענה שאם קסידי ייענש על המסרים ששלח, זאת תהיה צנזורה. באופן משונה, המצדדים בקסידי טענו שיש הבדל קל בלבד בין כתיבת ביקורת תוקפנית באמזון על ספר חדש, ובין פנטזיה פומבית על כריתת איברים במסור. בית המשפט פיקפק בכך, ובהתחשב בהיסטוריה של קסידי – שורה של עבירות אלימות, בכלל זה הצתה ואלימות בתוך המשפחה – הוא הרשיע אותו.

 

זה לא לאינטרנט

 

למפלגה הקומוניסטית הסינית, ששלחה עד כה 80 מיליון איש אל מותם, נמאס מזה שכל יבחוש בן שלולית מעז לרדת עליה במרחב הקיברנטי. אז היא שלחה הודעה לכל ספקיות הרשת והשירותים בתחומה, והודיעה להן שמעכשיו זה לא יקרה יותר. כדי להבהיר את עמדתה, מזכיר המפלגה בבייג'ינג ערך ביקורים אישיים בכמה אתרים מובילים, והודיע להם שהוא מצפה מהם לאחריות לאומית ולמניעה של הפצה מידע "שקרי ומזיק".

 

ווייבו, המקבילה הסינית של טוויטר – מקבילה, כמובן, רק במובן הטכני – מיהרה להודיע ל-200 מיליון משתמשיה שהיא מקפיאה לחודש את חשבונותיהם של כמה בלוגרים שהעזו להפיץ "שמועות בלתי מבוססות". "שמועות" אלה עסקו ברציחתה של בת 19 בידי בנו של אוליגרך מקומי, ובכך שהאב השתמש בקשריו כדי לשחרר אותו. משמעות הצנזורה היא, ובכן, שזה כנראה בדיוק מה שקרה. בלוגר אחר שצונזר האשים את המקבילה הסינית של מגן דוד אדום במכירת דם לצורכי רווח.

 

חלק קטן מהמשתמשים לא קיבלו בהבנה את המהלך הזה והביעו את מחאתם, כשהם תוהים בין השאר מאיפה ווייבו יודעת שהמידע היה "שקרי", שלא לדבר על מזיק. עם זאת, בכיר במפלגה הקומוניסטית העריך שהמחאה לא תימשך זמן רב ושלמהלך החדש של המפלגה תהיה "השפעה מצננת". בכך הוא כנראה צודק.

 

גברים מאייפד, נשים מקינדל

 

העובדה שכל היצרניות יכולות לחיות עמה בשלום היא שסמארטפונים מועדפים על בני שני המינים כאחד, אבל על פי הנתונים החדשים של נילסן, מתהווה חזית חדשה במלחמת המינים: טאבלט או קורא ספרים דיגיטלי?

נוק. נשים מעדיפות קוראים דיגיטליים נוק. נשים מעדיפות קוראים דיגיטליים צילום: עמית שעל

 

61% מהבעלים של קוראי ספרים דיגיטליים, כמו הקינדל והנוק, הן נשים, עלייה משמעותית לעומת 46% לפני שנה. מנגד, 57% מהבעלים של טאבלטים הם גברים – אם כי השיעור הזה נמצא בירידה, והוא עמד על 61% ה-2010. הנתונים מצביעים בבירור על עלייה בשיעור הנשים שרוכשות את הגאדג'טים, אבל ממה נובעים ההבדלים בין המינים? כל עוד לא יתבצע מחקר נוסף, אפשר רק להעלות השערות.

 

מה שבטוח הוא שגם האייפד וגם הקינדל מגיעים גם לקהלים מבוגרים יותר: לפני שנה, בני 45 ומעלה שהחזיקו בטאבלטים או בקוראים דיגיטליים היוו פחות מרבע מהמשתמשים. עכשיו הם מהווים 37%, והשיעור הזה רק עולה.

 

קצרצרים

 

השאלה האם הרשתות הסלולריות בניו יורק יקרסו נובעת, כמובן, גם מסוג השימוש שייעשה בהן. לרשת סלולר, מתברר, קל הרבה יותר להתמודד עם הודעות טקסט מאשר עם שיחות: נפחה של הודעת SMS הוא 0.15625 קילו-בייט, ודקת שיחה תופסת כ-720 קילו-בייט. בעת מצוקה, אלא אם כן אתם בסכנה של ממש, עשו טובה לשאר בני האדם ושלחו הודעות.

 

אחת הטכנולוגיות המרהיבות ביותר בתחום הצילום היא צילומי-ענק: גודל כל תמונה כזאת מגיע לגיגה-פיקסלים, והן מורכבות מהדבקה פנורמית של מאות או אלפי תמונות קטנות יותר. מטרת התמונות הללו היא לתעד דברים גדולים במיוחד, אך יש גם תופעת לוואי בלתי צפויה: התמונות מסוגלות להציג בצורה מדויקת פרטים קטנים מאוד – כמו, למשל, פנים של משתתפים בהפגנה. הפוטנציאל, ברגע שמחברים אותו למצלמות מעקב ולמאגר מידע כמו זה שיש לפייסבוק, הוא חיסול סופי של אנונימיות במרחב הציבורי. בקרוב במשטרה החשאית, והלא-כל-כך-חשאית, הקרובה למקום מגוריכם.

 

גוגל+ כבר מאפשרת לגולשיה שימוש באלה הכבדה המכונה "חסימה", שבועטת משתמש לא רצוי ומעלימה אותו. עכשיו היא תציע דוקרן קרח ספורטיבי כתחליף: Ignore. המשתמש הלא רצוי יוכל להגיב על הפוסטים שלך – אבל אתה לא תראה את התגובות, והוא לא יידע שהוא הפך לפרסונה נון גראטה.

 

דון הנלי, הזמר והמתופף של האיגלס ("הוטל קליפורניה" ועוד כל מיני שירים שאף אחד לא זוכר), כתב מאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" שבו הוא מאשים את גוגל ואת ה-EFF בסיוע לפושעים. למה? משום שהן מתנגדות לחוק חדש המכונה Protect IP, שנועד להגן על זכויות יוצרים ונחשב לשרירותי במיוחד. הנלי מציין בחדות שלטענת ה"צנזורה" של מתנגדי החוק אין בסיס – כיוון שלאף אחד אין זכות חוקית להפר זכויות יוצרים ברשת. גוגל וה-EFF שקלו לענות לו, אבל חששו שיזרקו אותם מהמונית.

 

 
לפני 100 ומשהו שנים טביעות אצבעות עוד נחשבו למדע בדיוני. התקופה היתה רוויה בשיטות מפוקפקות לזיהוי חשודים, רבות מהן גזעניות – החביבה על המדור היא פרנולוגיה, שהתיימרה לנתח את אישיותו של האדם על סמך גולגלתו. השיטה החדשה נזקקה ללא מעט זמן כדי לבלוט ולהפוך לחביבת ז'אנר ספרי הבלש. עכשיו השיטה תהפוך לנוחה יותר: אפליקציה סלולרית תאפשר לשוטרים לשלוח מהשטח טביעות אצבע, ומתיימרת לומר להם תוך 10 שניות האם הברנש שעצרו מבוקש בשל עבירה חמורה כלשהי, או נחשב למסוכן. המערכת החדשה מחליפה מערכת שנבנתה ב-1999, ושסובלת מהמגבלות הברורות לתקופה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x