יהודה דורון: הצענו 100 מיליון דולר לחברה ישראלית אך המשקיעים לא הסכימו
חמי פרס בפורום היזמות של MIT באוניברסיטת ת"א: "אני נוהג שלא לבזבז את הזמן שלי ושל היזמים. אני רואה כל כך הרבה מצגות שכדי לראות עוד מצגת, צריך סיבה די טובה לכך"
"הצענו לחברה ישראלית 100 מיליון דולר, אבל המשקיעים - שמאמינים בחברה - סירבו להצעה", כך אמר נציג קרן סילברלייק יהודה דורון על במת פורום היזמות של MIT באוניברסיטת תל-אביב מול מאות יזמים וסטודנטים.
דורון, שסירב למסור את שמה של החברה, סיפר על חיפושיו אחר השקעות
בחודש שעבר הוביל דורון גיוס בהיקף של 50 מיליון דולר לחברת פריימסנס, שפיתחה את בקר התנועה עבור מערכת ה'קינקט'. "יש כאן פוטנציאל של חמש עד שש השקעות בשנה", אמר דורון. "אבל מתוכן אני מקווה לממש שלוש לפחות. סילברלייק תשקיע בחברות ישראליות מכניסות, רווחיות, שמגלגלות לפחות 50 עד 100 מיליון דולר בשנה".
"מנהלי פריימסנס תחילה לא רצו כל כך הרבה כסף", אמר דורון. "אני זה שדחפתי אותה לגייס סכום גבוה יותר, כי כסף מבחינתנו לא היה מגבלה, רצינו לענות על כל צרכי הגידול של החברה". דורון, אביה של קפטן ישראל בכדורסל נשים, שי דורון, בילה את השנים האחרונות בארה"ב יחד עם בתו, ולאחרונה חזר לישראל כנציג סילבלייק בישראל. "זמן רב אני מכיר את דייויד רו, מייסד הקרן. מדי פעם הוא היה קורא לי לטפל בחברות שלו שנקלעו לקשיים, עד שיום אחד באתי אליו ואמרתי לו: למה שלא נשקיע בישראל. חסר היה לו נציג מקומי , אז אני התנדבתי".
בכנס פורום היזמות MIT שנערך אמש, ועסק ביזמות ובהשקעות בענף ההייטק בהנחייתו של יזהר שי מקרן קיינן, נכחו חמי פרס, מייסד קרן פיטנגו, אדי שלו, מייסד קרן ג'נסיס, והמשקיעים הפרטיים יאיר גולדפינגר, טל בר-נוח, ודן ציפורין. במהלכו חשפו המשתתפים את מדיניות ההשקעות שלהם.
קרן פיטנגו, למשל, פוגשת 1,000 חברות ויזמים בשנה, מתוכם היא משקיעה בכעשר השקעות, מעטות מהן מתפרסמות. קרן ג'נסיס רואה 500 חברות ויזמים בשנה,ומתוכן משקיעה חמש או שש השקעות חדשות.
היזם טל בר-נוח מקבל ארבע עד חמש הצעות בשבוע, המסתכמים בכ 250 הצעות בשנה, מתוכם הוא משקיע בכשתיים עד שלוש בשנה.
יאיר גולדפינגר ישקיע כחצי מיליון דולר בחברה חדשה, ג'נסיס בין מליון למיליון וחצי וטל בר-נוח ישקיע מאה עד מאתיים אלף דולר. כולם הסכימו על כך שיזמים המבקשים להציג בפניהם רעיונות צריכים להכין אבטיפוס לפני הגעתם, ולא רק להסתפק במצגת. "צריך לערוך מחקר מקיף לפני שמגיעים אלינו", אמר בר-נוח, "זה לא שלא נקשיב לך, אבל כך תקטין את הסיכון שתקבל מאיתנו תשובה שלילית".
חמי פרס: מזמנים לפגישות גם כשהסיכוי נמוך
אחת השאלות הפרובוקטיביות שנשאלו מהקהל שאלה את מנהלי הקרנות האם הם מזמנים למשרדם יזמים גם כאשר הם יודעים שהתשובה תהיה שלילית, וזאת רק בכדי להתערות בנעשה בשוק. "אנחנו תמיד מודיעים מראש שאין כל ודאות שהיזם יקבל תשובה חיובית, אבל מזמנים לפגישות גם כאשר הסיכוי איננו גבוה", אמר חמי פרס. "עם זאת, אני נוהג שלא לבזבז את הזמן שלי ושל היזמים. אני רואה כל כך הרבה מצגות שכדי לראות עוד מצגת, צריך סיבה די טובה לכך".
"אם הרעיון שיוצג בפנינו לא יתאים לנו, בהרבה מקרים נגיד את זה כבר במהלך הפגישה", ציין אדי שלו מקרן ג'נסיס. "יש לנו משמעת ברזל בכל הנוגע לתשובות ליזמים. יש לנו אחראי בקרן שמנטר את כל התהליך ודואג שכל יזם שראה אותנו והציג לנו רעיון, יקבל בסופו של דבר תשובה במסגרת זמן נתונה".
פרס הגיב במהלך הדיון לאווירה הלא אוהדת כלפי קרנות ההון סיכון ,שהוא נחשב לאחד מייסדיה בישראל. "אני שומע כל הזמן על דמי הניהול (שנוטלות הקרנות מן המשקיעים- א"ג) ומרגיש שאני צריך להתנצל על כך שאני איש הון סיכון. ובכן, נמאס לי מהקשקושים האלה. דיבורים כאלה, כמוהם כמו לירות בענף שעוסק בתמיכה ביזמות. אז אני אמנם לא יזם הייטק, אבל גם אני הקמתי חברה בישראל, והרגשתי כמו יזם בימיה הראשונים. וכמו שהיזמים סובלים ממפח נפש בתקופה האחרונה, כך גם אנחנו סובלים מנסיונותיהן של כמה חברות להשחית את כספם לריק. צריך להבין שאנחנו לא במלחמה עם עיתונאים או עם אנג'לים, ועושים בסך הכל את מה שאנחנו יודעים לעשות".
יאיר גולדפינגר, ממייסדי ICQ, ואחד ממייסדי דוטומי הנמצאת בדרכה למכירה לתאגיד AOL, גילה כי קודם להקמת ICQ חיפש עבודה בחברת בקווב של האחים ניר ואלי ברקת. "אז עוד הודיעו על תשובות באמצעות דואר רגיל, ואני קיבלתי מכתב חתום על ידי אלי ברקת שטוען שאין לי נסיון מספיק בחלונות. במידה רבה, הוא צדק. ICQ היתה התוכנה הראשונה שפיתחתי על גבי מערכת חלונות.
