$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: פייסבוק בשירות המהפכה בתוניסיה

כשמשטר דיקטטורי מצנזר את התקשורת, אבל לא יודע כיצד עובדת הרשת החברתית - למי שמתנגדים לו יש פתח של תקווה. וגם: למה דווקא טוויטר העזו להתנגד לדרישות ה-FBI?

יוסי גורביץ 13:2512.01.11

אין לרודן מי שיכתוב לו על ה-Wall

 

הזמן היה דצמבר 1989, והרודן הרומני צ'אושסקו סירב להתייחס לעובדה שהגוש הקומוניסטי קרס, והודיע שהמשטר המעוות שלו יישאר כפי שהוא. התוצאה היתה התקוממות שהפילה את כסאו. בהפגנה של זעם עממי, הערפד מבוקרשט ואשתו המפלצתית נורו לפני שכיתת היורים אפילו קיבלה את פקודת האש. הרחק משם, באיזשהו כנס, דיפלומטים משלל מדינות היו מרותקים למסכי הטלוויזיה. אחד מהם הבחין בתופעה מעניינת: כולם שמחו, חוץ מהדיפלומטים הערבים, שנראו מודאגים בעליל. הם הבינו את המשמעות.

 

משהו קורה עכשיו בתוניסיה, מדינה ערבית בצפון אפריקה שבדרך כלל לא מגיע לכותרות. היא נמצאת כבר עשורים תחת דיקטטורה קפואה, שנהנית מתמיכה שקטה של מדינות המערב. בשבועות האחרונים, בעקבות משבר כלכלי, פורצות בה שוב ושוב מהומות מצד צעירים. הבוקר הגיעו שמועות (שהוכחשו) שלפיהן הרודן המקומי, זיין אל אבידין בן עלי, הודח. יש דיווחים אמינים על כך שכוחות צבא הוזעקו לבירה טוניס כדי לדכא את המהומות.

 

המשטר בתוניסיה לא יודע איך פייסבוק עובד - והמפגינים מנצלים את זה המשטר בתוניסיה לא יודע איך פייסבוק עובד - והמפגינים מנצלים את זה צילום: MCT

 

בתוניסיה, כפי שיכולתם לנחש, אין תקשורת חופשית. הדרך שבה מתקשרים הצעירים זה עם זה, ומארגנים את המהומות שמטלטלות את כסאו של בן עלי, היא פייסבוק. המשטר לא מצליח להבין איך זה עובד, ואיך לנטרל את כלי התקשורת הזה. המפגינים משתמשים בו כדי להפיץ סרטוני וידיאו שמתעדים את רצח חבריהם. המשטר טוען שהרג עד כה 23 מהם, המספר האמיתי קרוב כנראה יותר ל-100. באחד המקרים ירו חמושים מטעם השלטונות באב שנשא את ארון המתים של ילדו.

 

כעשירית מאוכלוסיית תוניסיה מחוברת לפייסבוק. מטבע הדברים, מתנגדיו של בן עלי עושים ברשת החברתית שימוש נרחב הרבה יותר מאשר אנשי המשטר, שממילא איבד כל אמינות. אמצעי המחאה של חלק מהמתקוממים מדהים ומזעזע: הם מציתים את עצמם. זה החל כאשר המשטרה החרימה את מרכולתו של ירקן צעיר, ודנה אותו בכך לרעב. המעשה שלו הצית את גל המהומות. ואם המפגינים יצליחו לשחרר את תוניסיה, צריך יהיה להודות שפייסבוק הועילה במשהו לאנושות.

 

משפחה חורגת

 

אחד הביטויים היותר דוחים של התרבות התאגידית הוא העמדת הפנים שעובדי החברה הם בני משפחה. המטרה היא לשכנע את העובדים לשכוח שהם ספקי שירות בתשלום, ולהוביל אותם לגלות מסירות בלתי ראויה לאנשים שיזרקו אותם לכלבים ברגע שרואי החשבון יחשבו שזה הדבר הנכון.
רופרט מרדוק, בעלי מייספייס. ככה מתנהגים במשפחה? רופרט מרדוק, בעלי מייספייס. ככה מתנהגים במשפחה? צילום: בלומברג

 

תחושת הבגידה הזו חזקה מאד בקרב עובדי מייספייס. אמש הודתה החברה שהיא מפטרת 45% מכלל העובדים שלה, כ-500 איש. דיווחים על כך פורסמו כבר בתחילת החודש. למעשה, בהנהלת מייספייס כנראה ידעו שהם הולכים לפיטורים עוד באוקטובר, כשהסמנכ"ל התפעולי של הבעלים, ניוז קורפ, אמר שההפסדים שלה "בלתי נסבלים".

 

זה לא הפריע להנהלת החברה, על פי מכתב מריר ששלח עובד, למכור ערימה של לוקשים לעובדים, להודיע להם שהיא גאה בהם, ולדרבן אותם לעבוד באופן שהיה גורם אפילו לחברות הייטק ישראליות להרים גבה. מרתוני עבודה של 48 שעות ברציפות, ימי עבודה של 20 שעות, ויתור על זמן עם המשפחה והחברים, והכל במקביל לזריקות מוטביציה שהיו מביישות אפילו רס"ר ממוצע: קריאות של "האם אתם גאים בחברה הזו או לא?", "אתם בפנים או בחוץ?".

 

ובסופו של דבר, מסכם העובד, הבוסים ימשיכו הלאה, לג'ובים טובים יותר. העובדים ייזרקו לרחוב. הנאמנות היא תמיד חד כיוונית.

 

איך זה שאתר אחד מעז

 

כפי שציינו, טוויטר יצאה בשבוע שעבר למלחמה נדירה: כשהוא קיבל צווי הבאה מה-FBI שדרשו לחשוף את פרטיהם של משתמשיו בפרשת ויקיליקס, הוא סירב לציית להם כפי שהם, והלך לבית משפט כדי לבטל את החשאיות של הצווים – כלומר, לאפשר לו להודיע למשתמשים שהבולשת בעקבותיהם.

 

זו, איך לומר, לא ההתנהגות המקובלת בקרב חברות טכנולוגיה. גוגל מצייתת לצווים בלי למצמץ, ולא מערערת עליהם. הקונגרס העביר חוק חנינה מיוחד, שחילץ את חברות הטלקום האמריקאיות בעור שיניהן מאשמת ריגול אחרי מיליוני משתמשים, לבקשת הבולשת וללא כל סמכות חוקית. אז למה דווקא טוויטר יצאה לשדה הקרב? הרבה בזכות היועץ המשפטי של החברה, אלכסנדר מקגיליווארי, שהוא גם מרצה למשפט ואינטרנט במרכז ברקמן לאינטרנט וחברה, ומוביל את החשיבה המשפטית בתחום.

 

המהלך של מקגיליווארי אמנם מספק לממשלה את המידע שהיא דורשת, אבל גם דואג שהמשתמשים של האתר יקבלו התרעה שהם לא קיבלו מחברות אחרות. במילים אחרות, לאף צד אין באמת עילה להתלונן.

 

במכתבים ששלח טוויטר למשתמשים החשודים, הוא הקפיד לספק להם את המידע הנדרש ליצירת קשר עם כמה גופים משפטיים שמתמחים בנושא, כמו ה-EFF, ארגון זכויות הגולשים הוותיק ביותר, והאגודה האמריקנית לזכויות האזרח. בוויקיליקס טוענים שבניגוד לטוויטר, פייסבוק וגוגל מסרו מידע לממשלה מבלי להתריע בפני החשודים על כך שמחפשים אחריהם. שתי החברות נמנעו מלהגיב, הן כנראה יודעות למה.

 

דיק קוסטולו, מנכ"ל טוויטר. מגנים על המשתמשים דיק קוסטולו, מנכ"ל טוויטר. מגנים על המשתמשים צילום: CC-BY Joi Ito @ Flickr

 

מי מגן על המוזיקאים?

 

השבוע הזה הוא פשוט לא השבוע של תעשיית ההקלטות. אתמול דיווחנו על כך שבית המשפט העליון בארצות הברית אישר להגיש תביעה ייצוגית נגד תעשיית ההקלטות האמריקאית, שלכאורה ניסתה ליצור קרטל. מגיב עירני הפנה את תשומת ליבנו לכך שעכשיו מגיע גם תורה של תעשיית ההקלטות הקנדית - שהפסידה בתביעה ייצוגית ותצטרך לשלם לאמנים 45 מיליון דולר.

 

אולפני ההקלטות נוטים לטעון שכאשר גונבים את המוזיקה שהם מוכרים, מי שנדפק בעיקר הוא האמן. בולשיט. האמנים רואים אחוזים בודדים מההכנסות של התעשייה. מילא זה, אבל הסתבר שהחברות הקנדיות פשוט לא שילמו ליוצרים.

 

אחד השטיקים שמאפשרים את זה הוא הכנסת שירים לכל מיני אוספים, ודחיית התשלום בכל מיני תירוצים. אוספים נמכרים בדרך כלל היטב, והתעשיה ניצלה פרצה בחוק זכויות היוצרים הקנדי שאיפשרה לה לדחות את התשלום – מה שמכונה שם "נצל עכשיו, שלם אחר כך, אם בכלל".

 

בקיצור, תעשיית ההקלטות הקנדית התנהלה כמו פיראט מצוי, רק תוך הישענות כביכול על החוק. ספק אם די בפיצויים שהיא תצטרך לשלם, אבל זו התחלה לא רעה.

 

קצרצרים

 

התאומים הנודניקים לבית ווינקלווס, שכבר קיבלו 65 מיליון דולר ממארק צוקרברג כדי שיפסיקו להזכיר שהוא לקח מהם את הרעיון לפייסבוק, הלכו לבית המשפט כדי לפתוח את ההסכם ההוא ולדרוש עוד. השופטים מפגינים סקפטיות בריאה. אחד השופטים ציין שעורך הדין שעיבד עבור התאומים את ההסכם נחשב למוביל בתחומו, שהשניים אולי יללנים אבל לא מטומטמים, ושגם אבא שלהם נחשב לחריף. בקיצור, הטענה של "לא הבנו על מה חתמנו, תנו לנו עוד" כנראה לא תעבור.

 

חוקרי תרבות אמריקאים בחנו שלל ציוצי טוויטר, והגיעו למסקנה חד משמעית שלפיה הם יכולים לגלות מאיזו מדינה בארצות הברית הגיע המצייץ, באמצעות הבדלים יחודיים בשפה מאזור לאזור. יש כאן מידע מרתק על ההתפתחות האנגלית האמריקאית לגווניה, אבל לא ברור מה הכלי הזה יידע לעשות עם אנשים שנולדו מחוץ לארה"ב וסתם ספגו ממנה הרבה מאוד תרבות טלוויזיונית.

 

אתר של מפלגה אירית, הפיין גייל – אני חושב שככה מבטאים את שמם, הגאלית שלי לא מה שהיתה פעם – הותקף על ידי האקרים אנונימיים, שחשפו את פרטיהם של 2,000 מתומכי המפלגה. ההאקרים התרברבו בכך שהם, אה, מבינים בטכנולוגיה יותר מהאדמין שאחראי על אתר המפלגה, או משהו כזה. הפורצים טענו שהם אנשי אנונימוס, הזרוע הצבאית של פורצ'אן. באנונימוס הכחישו, פחות או יותר. הבעיה עם אנשי אנונימוס היא שהם אנונימיים, כך שבעצם אי אפשר לדעת מה הם עשו ומה לא. כיף.

ויאגרה. הפרסומות לכדורים מזויפים חוזרות למייל שלכם ויאגרה. הפרסומות לכדורים מזויפים חוזרות למייל שלכם צילום: בלומברג

 

דיווחנו לפני מספר ימים על העלמותו המסתורית של הבוטנט רוסטוק, האחראי לכ-50% מהספאם בעולם, ועל הירידה החדה במספר הודעות הספאם בעקבות ההעדרות. ובכן, החגיגה נגמרה, רוסטוק שב לפעולה, ותיבות הדואר שלכם יותקפו בקרוב שוב על ידי מוכרי ויאגרה ונסיכים ניגרים גולים. ראו הוזהרתם.

 

אנחנו כבר יודעים ששום דבר טוב לא יכול לקרות לאפל כשמזכירים את האייפון ואת מזג האוויר באותה נשימה. עכשיו מגיעה עוד הוכחה לכך, מכיוון סקנדינביה: מסתבר שהסמארטפון האיסטניס שלה, זה שלא מסוגל לשרוד קיץ ישראלי, גם לא בנוי לעמוד בחורף נורווגי. צעירה מקומית הפעילה אותו בתוך הרכב שלה כתחליף סטריאו; ברכב, לדבריה, הטמפרטורה היתה 20 מעלות, מה שנשמע סביר. בחוץ, משהו כמו מינוס 12. האייפון התפגר, ואפל מסרבת להחליף או לתקן אותו בטענה שהוא הופעל בטמפרטורות קיצוניות.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x