$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: מיקרוסופט החליטה - רווחים לפני פרטיות

המהנדסים של מיקרוסופט רצו דפדפן שמגן על פרטיות הגולשים, אבל הבוסים שלהם חשבו אחרת; פייסבוק משמשת כנופיית פושעים ברזילאית; הגאדג'טים הזולים של המערב עולים ביוקר לשאר העולם; והימין האמריקאי רוצה להפציץ את וויקיליקס

יוסי גורביץ 12:5903.08.10

פרטיות? נחמד, אבל...

 

ב-2008, כך מדווח הוול סטריט ג'ורנל, עלו המהנדסים של מיקרוסופט על רעיון מבריק: כולם מודאגים מנושא הפרטיות בעת הגלישה ברשת. הבה נבנה דפדפן שמסוגל לפתור את בעיות הפרטיות הללו, ושלא יעקוב כלל אחרי הגולשים.

 

אמרו, ובנו. התוצאה היתה אינטרנט אקספלורר 8, הדפדפן מקדם הפרטיות החשוב ביותר שמעולם לא שמעתם עליו. והיתה לכך סיבה: קוראים לה מחלקת המודעות של מיקרוסופט. כל העסק הזה של פרטיות לא נראה לבכירי המחלקה הזו, כי מכירות המודעות שלהם תלויות בהפשטת פרטיותו של המשתמש מעליו.
מנכ"ל מיקרוסופט סטיב באלמר. שיקולי הרווח הכריעו מנכ"ל מיקרוסופט סטיב באלמר. שיקולי הרווח הכריעו צילום: אי פי איי

 

פרץ ויכוח ארוך, ובסופו של דבר, כצפוי – גיל ובוגדנות יגברו תמיד על נעורים והתלהבות – רוב העמדות של אנשי המכירות התקבלו. אמצעי פרטיות שהיה בגרסת הבטא של הדפדפן נעלם ולא נראה עוד, וכלי אחר - InPrivate Filtering, שמאפשר גלישה פרטית וכונה בזמנו "מוד פורנו" – עדיין שם, אבל צריך להפעיל אותו ידנית בכל פעם שהדפדפן עולה ומיקרוסופט עושה כמיטב יכולתה לא לקדם אותו. ככה זה: רווחים דוחים עקרונות.

 

מיקרוסופט, מצידה, מציינת שהמכון לדמוקרטיה וטכנולוגיה, קבוצה שמקדמת פרטיות ברשת, דווקא התייחס בחיוב למאמציו של הדפדפן שלה בתחום.

 

פייסבוק בשירות החוטפים

 

לפני כמה חודשים כתבתי כאן על השירות Please Rob Me, שהוא כלי סאטירי שחושף את פגיעותם של משתמשי מגפות חברתיות שמתארים בנרקיסיזם אובססיבי כל רגע בחייהם. המציאות, כמסתבר, גרועה מהפרודיה.

 

משטרת ברזיל (מוטו: גרועים רק קצת פחות מהפושעים) הודיעה שעצרה בשבוע שעבר כנופיה של חוטפים - ספורט מקובל בברזיל – שהשתמשה בפייסבוק ובכלים חברתיים אחרים כדי לתכנן ולבצע את פשעיה. באותה הזדמנות, המשטרה הצילה גם קורבן בן 19 מסאו פאולו.

 

החוטפים השקיעו שעות ארוכות של חיפוש ברשת. הם חיפשו אזכורים של בתים יקרים, מכוניות שעולות יותר מדי ונסיעות ססגוניות לחו"ל, משום שאלה העידו על כך שלקורבן יש כסף ונתנו מושג לא רע על כמות הכופר שאפשר יהיה להוציא בעתיד ממשפחתו ומוקירי זכרו. לאחר שבחרו את המטרה, החוטפים היו מבררים איפה היא נוהגת לבלות – הכל, כמובן, באמצעות עדכונים פומביים. משם נשאר רק לאסוף אותו אחרי בילוי.

 

ישראל, בינתיים, בטוחה יותר מברזיל. אבל כבר יש פה דיווחים על חטיפות כלי רכב ברמזורים, סימן מובהק של פשיעה גואה ואוזלת יד משטרתית (טוב, לאחרונה כבר התרגלנו). ראו הוזהרתם.

 

המחיר הגבוה של גאדג'טים זולים

 

על המשמעות של מחצבי הדמים כבר כתבנו (וגם כאן), ועכשיו מנסה אתר ה-Tech Radar להסביר למה גאדג'טים זולים דופקים לא רק את המשתמשים, אלא גם את סביבתם ואת היצרנים שלהם.

 

הוא מתחיל מהשערורייה של דל, ששילמה לאחרונה קנס עצום משום שמכרה ביודעין חלקי מחשב פגומים. אחרי הכל, היא כבר שילמה עליהם וקיבלה אותם. היא היתה צריכה לעשות איתם משהו, והיא העדיפה להעביר את המחיר ללקוחות. זו היתה אסטרטגיה קצרת רואי, כי ההחלטה הזו פגעה אנושות באמינות שלה והכניסה גם טורפדו בגודל האגו של היו"ר שלה בהכנסות שלה, אבל זה סוג ההחלטות שתאגידים נוטים לקבל: הם תמיד יעדיפו את האפשרות של התחמקות מחשיפה ועונש על הודאה בטעות וקבלת הפסד מיידי ובטוח. ארתור מילר, אחרי הכל, תיאר לנו החלטות כאלה כבר בסוף שנות הארבעים, ב"כולם היו בניי". הבעיה של דל, אבחן מומחה, היתה ש"הלקוחות רוצים איכות מערבית ומחירים סיניים". אין דבר כזה.

 

בעיה אחרת נובעת מעצם ההישענות על עבודה זולה: לבעלי מפעלים בסין – גם אם הם לא גרועים כמו פוקסקון, שדוחפת את עובדיה להתאבדויות – אין יותר מדי מצפון, והם לא טורחים לשלם לעובדים שלהם כל מיני דברים שבמערב התרגלו אליהם מאז ימי ביסמארק, כמו דמי אבטלה, פנסיה, שעות נוספות וכו'. התוצאה היא שיותר זול, משמעותית יותר זול, לייצר מוצרי מחשב במזרח. וזה מוביל לאבטלה בקרב עובדי המחשבים במערב: ה-PC Magazine מביא את העובדה המדהימה שמספר העובדים האמריקאים העוסקים בייצור מחשבים נמוך כעת מכפי שהיה בשנות ה-70, לפני הפריצה של המחשב האישי.

 

חברות אסייאתיות מעסיקות עשרה עובדי טכנולוגיה על כל עובד מערבי. הן לא דואגות יותר מדי לאיכות החיים שלהם – והתוצאה היא עבודת ילדים, מחלות, חומרים מסרטנים, מוות. גם התחנה האחרונה בחייהם של גאדג'טים בעייתית במזרח: במערב מודעים, או לפחות מתחילים להיות מודעים, לכך שזבל אלקטרוני הוא אחד המזיקים ביותר לסביבה. בסין פשוט קוברים אותו.

 

ולא נראה שזה ישתנה בקרוב.

 

מל"טים מעל איסלנד?

 

הבלגן סביב אתר ההדלפות וויקיליקס מסרב לדעוך. השרתים שלו נמצאים באיסלנד, מדינה שלאחרונה העבירה את חוקי הגנת החשיפה המתקדמים ביותר בעולם, בנסיון למשוך אליה עיתונאים וארגוני חדשות. זה מציב את הימין האמריקאי בבעיה מסוימת.

 

ליז צ'ייני, הבת של, קראה לנשיא אובמה להפעיל את כל כובד משקלו ולדרוש מאיסלנד להפסיק להגן על וויקיליקס ולנתק את השרתים שלהם. כאמור, התרגיל הזה יהיה מנוגד לחוק האיסלנדי החדש, כך שזה כנראה לא יעבוד.

 

אי לכך ובהתאם לזאת, פסיכי ימני אחר, בעל הטור תומך העינויים מארק תיסן, דרש שארה"ב תפעיל את שירותי המודיעין שלה ואת כוחה הצבאי כנגד וויקיליקס, אותו הגדיר "סינדיקט פשע", כדי למחות אותו מעל פני האדמה. ולעזאזל המשמעות של זה, שהיא הכרזת מלחמה על איסלנד.
מייסד וויקיליקס ג'וליאן אסאנג'. דאג לבטח את עצמו מייסד וויקיליקס ג'וליאן אסאנג'. דאג לבטח את עצמו צילום: cc-by-sa-New Media Days

 

אין ספק שיש לא מעט אנשים בפנטגון שחולמים בערגה על מל"ט קטן ושקט שיוריד איזה משהו מדויק על מייסד וויקיליקס ג'וליאן אסאנג', נניח פצצה של 500 קילו מהסוג שחיל האוויר משתמש בה לסיכולים ממוקדים. אסאנג' כנראה מודע לאפשרות הזו, כי וויקיליקס העלה לאחרונה לאתר שלו קובץ מוצפן היטב, תחת השם המסתורי "ביטוח". ההנחה היא שאם יקרה משהו לאסאנג' – נניח, אם איזה תותח לייזר יאדה אותו – האנשים שיש להם מפתחות לקובץ יציגו את מה שיש בו לשאר העולם. יש להניח שמה שיש שם אפילו גרוע יותר מבחינת הפנטגון. או שאין שם כלום. וויקיליקס אומרת לפנטגון, במילותיו האלמותיות של הארי המזוהם, Do you feel lucky, Punk?

 

קצרצרים

 

והרי ידיעה שהגיעה זה עתה ממכון המחקר "דה!", בהנהלת ד"ר נו שיט שרלוק: אם אתם פורצים את האייפון שלכם באמצעות שיטה שנראית כאילו תכנן אותה האקר זדוני, אתם חשופים להתקפה מצד האקר זדוני. ראו הוזהרתם.

 

שוק הספרים האלקטרוניים גואה, כפי שגילה גם התובע הכללי של קונטיקט, והוא מעמיד בעיה בפני חובבי ספרים: הרבה מאוד בתי קפה אמריקאים אוסרים על לקוחותיהם להשתמש במחשבים, מצד אחד כדי למנוע התנחלות של נוודים דיגיטלים שרוכשים לעצמם שטח משרדי בעלות של קפה אחד, מצד שני כדי למנוע את פלישת העולם הדיגיטלי לחלל בית הקפה. חלק מהם מתעקשים שספרים אלקטרוניים הם מחשבים, ומבחינה טכנית הצדק איתם. קוראי הספרים, מצד שני, מתעקשים שמדובר בספר, ובמידה מסוימת הצדק גם איתם. המשך לסכסוך הזה יבוא.

 

מה עושים האמריקאים ברשת? ובכן, הם שורצים הרבה יותר במגפות חברתיות ובבלוגים: 22.7% אמרו שזה תחום העיסוק העיקרי שלהם, עלייה של 43% לעומת האנשים שהשיבו כך לפני שנה. במקום השני (10.2%) נמצאים משחקי רשת, שרשמו עלייה של כ-10%; בשלישי מייל (8.3%, ירידה של 28%), ובמקום הרביעי – פורטלים, עם ארבעה אחוזים וירידה של 19%.

 

אתמול דיווחנו שאינטרנט אקספלורר מתחיל לגלות סימני התאוששות, ועכשיו מסתבר שוב שהיה מוקדם להספיד את מיקרוסופט (אופנה מקובלת בימים האחרונים): מערכת ההפעלה חלונות 7 עברה ביולי את נתח השוק של מערכת ההפעלה הקודמת של מיקרוסופט, חלונות ויסטה, והיא מחזיקה בנתח שוק של 14.5% לעומת 14.3% לוויסטה. היא עשתה זאת בתוך תשעה חודשים; ויסטה נזקקה ל-21. הגורילה בתחום מערכות ההפעלה היא עדיין חלונות XP הוותיקה, עם 61.9%. נתח השוק של כל מערכות חלונות מכלל מערכות ההפעלה עומד על 91.3%. ומה באשר למערכת ההפעלה הקסומה והמהפכנית ההיא, מק OS? היא סיימה חודש רביעי של ירידה, והתייצבה על 5%. כמה קטנה, ככה רעשנית.

 

ולפינת ארגז החול: ה-FBI, שירות הבולשת האימתני של ארה"ב, שלח מכתב תוקפני לוויקימדיה, הקרן האחראית על ויקיפדיה, ודרש ממנה להסיר את הסמל שלו מהערך עליו, בתואנה שהחוק אוסר על כך. החוק, כפי שכתב בתגובה מייקל גודווין (כן, ההוא מהחוק), לא אוסר על כך אלא על שימוש בסמל כדי להתחזות, ואי לכך ובהתאם לזאת וויקיפדיה מסרבת לציית לדרישת הבולשת; שם טוענים עכשיו ששימוש כזה צריך אישור מיוחד של המנהל. כספי המיסים של האמריקאים בפעולה.  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x