$
מוסף פסח 2010

למה כוכבים מתפוצצים

ד"ר אבישי גל־ים שגילה באפריל 2007 את התפוצצות הכוכב הגדולה ביותר שאי פעם נצפתה על ידי מדען, מתבונן בסופרנובות ולומד מהן את סודות היקום

כתב כלכליסט 11:1628.03.10

אבישי גל־ים, מכון ויצמן

מצב משפחתי: נשוי + 3

מקום מגורים: רחובות

תחום: אסטרונומיה

המחקר: גילוי הסופרנובה הגדולה ביותר שנצפתה אי פעם, וקידום שיטה לסיווג סופרנובות.

 

פרסים ומענקי מחקר: 300 אלף דולר ממלגת האבל של נאס"א, מלגת קולטרון להצטיינות של אוניברסיטת תל אביב, פרס גרובר למדענים צעירים של מכון ויצמן, פרס מיוחד לאסטרונומיה מטעם העיר Chefalu בסיציליה, איטליה.

 

בכל פעם שד"ר אבישי גל־ים עושה את דרכו בלילה למצפה הכוכבים במצפה רמון הוא מתאמץ לא להביט לשמיים. "זה כלל שקבעתי לעצמי, כי ההתבוננות לשמים הפכה אצלי לרפלקס. ואני לא נהנה מזה. כשאני יושב בבית קפה בערב מלא כוכבים אני לא אומר 'איזה לילה יפה', אלא 'איזה לילה של תצפיות טובות אני מפספס. איפה הטלסקופ?'".

 

באפריל 2007 גל־ים גילה את התפוצצות הכוכב הגדולה ביותר שאי פעם נצפתה על ידי מדען. כוכב ענקי שמסתו גדולה פי 200 ממסת השמש קרס לתוך עצמו והפך לסופרנובה בתוך גלקסיה ננסית ומרוחקת שגודלה כשל מאית משביל החלב. גודלו של כוכב זה הוא כשל הכוכבים שלפי התיאוריה הרווחת כיום, התפוצצו בראשית ימיו של הייקום, ושמאבק הכוכבים שהפיצו נוצרו רוב הגלקסיות, וכן החיים שעל כדור הארץ. עד התגלית, הקהילה המדעית האמינה כי לא נותרו ביקום כוכבים כה גדולים.

 

 

אבישי גל-ים. "החלטתי לנסות להבין למה כוכבים מתפוצצים" אבישי גל-ים. "החלטתי לנסות להבין למה כוכבים מתפוצצים" צילום: עמית שעל

 

הסופרנובה הענקית היא רק אחת משורת תגליות של גל־ים. לאחרונה גילה סוג נוסף של סופרנובות, שהתפוצצותן היא ככל הנראה המקור לכמה סוגים של סידן וטיטניום ביקום. כמו כן, הוא מצא בעבודת הדוקטורט שלו עדויות לכך שישנם כוכבים בודדים המתקיימים בין גלקסיות - מה שמרמז שיכולים להתקיים עולמות שבשמיהם אין כוכבים.

 

"בהתחלה סופרנובות עניינו אותי רק ככלי למדידת היקום", גל־ים אומר, "אבל אחרי שהתברר לי כמה מעט ידוע בתחום, החלטתי לנסות להבין את הפיצוצים עצמם - למה כוכבים מתפוצצים והאם כל הפיצוצים הם אותו דבר. מאז אני עובד על זה כבר 11 שנה, וכל הזמן אנחנו מגלים דברים חדשים".

 

"ד"ר גל־ים הוא אחד מהחוקרים המובילים בעולם במחקר הסופרנובות", אומר פרופ' אלי וקסמן, ראש מחלקת פיזיקת החלקיקים והאסטרופיזיקה במכון ויצמן. "בתחום שבו הוא עוסק עדיין יש שאלות פתוחות רבות, ועבודתו מסייעת משמעותית לסגירת הפערים. הוא אף תרם משמעותית ליכולת של המדע לסווג סופרנובות לפי סוג הכוכב שהתפוצץ, וגם הקים תוכנית שאפשרה לסטודנטים גישה לאמצעים תצפיתיים בחזית הטכנולוגיה בעולם - דבר שכלל אינו טריוויאלי בישראל".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x