$
מוסף פסח 2010

דיאטה - לא מה שחשבתם

ד"ר איריס שי פירסמה מחקר שלפיו דיאטה דלת שומן אינה מסייעת בהכרח להורדה במשקל, והוכיחה שאפשר לאכול שניצל גם בלי ייסורי מצפון

כתבי כלכליסט 11:2528.03.10

ד"ר איריס שי, אוניברסיטת בן־גוריון

גיל: 40

מצב משפחתי: נשואה + 4.

מקום מגורים: גדרה.

תחום: מדעי הבריאות, תזונה.

המחקר: דיאטת דלת שומן לאו דווקא מסייעת יותר להורדה במשקל.

פרסים ומענקי מחקר: מענק האיחוד האירופי לסוכרת; פרס הוקרה מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל; מענקי מחקר רבים.

 

אדם רוצה להפחית במשקלו. התזונאי והרופא שאיתם הוא מתייעץ תמימי דעים שעליו בראש ובראשונה להפחית בכמויות השומנים שהוא אוכל. אלא שלפי מחקרה של ד"ר איריס שי המלצה זו אינה בהכרח נכונה, ולעתים המטופל יכול דווקא לאכול בשר וגבינות שמנות - ובכל זאת לרזות.

 

פרסום מחקרה של שי הביא לפריצת דרך מחשבתית באסטרטגיות תזונה, וכבר הוביל לחשיבה מחודשת בהנחיות הבינלאומיות בפרוטוקולים רפואיים. הוא הוכיח כי הפחתת כמות השומן בדיאטה, הגישה המקובלת, אינה תמיד הפתרון לירידה במשקל. למעשה, הורדת כמות הפחמימות (כדוגמת לחם, פסטה ודגנים) יכולה להיות אפקטיבית יותר. השורה התחתונה: לא לכל בני האדם מתאימה דיאטה מסוג אחד, ויש אנשים שדיאטה דלת שומן לא תעזור להם להיות רזים ובריאים יותר. המחקר עורר, כצפוי, עניין חסר תקדים הן בכלי התקשורת בעולם, הן בחוגים רפואיים ומדעיים, ונבחר על ידי עיתון חדשות הקרדיולוגיה המוביל "The Heart" לאחד מעשרת המאמרים החשובים בתחום ב־2008.

 

במחקר, שארך כשנתיים, גייסה שי 320 אנשים שמנים באופן מתון, שחולקו לכמה קבוצות דיאטה: דיאטה דל שומן, דיאטה ים תיכונית ודיאטה דלת פחמימות. בדיאטה דלת־הפחמימות, בניגוד לאחרות, לא היתה הגבלה קלורית. המחקר מצא כי הנבדקים שקיבלו דיאטה ים־תיכונית ודיאטה דלת פחמימות הראו ירידה גדולה יותר במשקל, באופן משמעותי, מחברי הקבוצה שקיבלה דיאטה דלת שומן. בנוסף לכך, התוצאות הטובות ביותר בבדיקות הדם נרשמו אצל חברי קבוצת הדיאטה דלת הפחמימות. תוצאות אלה הובילו למסקנה כי דיאטות דלות פחמימות ודיאטות ים תיכוניות עשויות להוות אלטרנטיבה לדיאטה דלת השומן המקובלת כיום לירידה במשקל.

 

 

איריס שי. "הזדעזענו לגלות בצהרון של הבת שלנו אוכל מעובד" איריס שי. "הזדעזענו לגלות בצהרון של הבת שלנו אוכל מעובד" צילום: עמית שעל

 

"אין שום טראומות בעברי", היא משיבה בחיוך כאשר היא נשאלת מדוע בחרה להתמקד במציאת שיטת הדיאטה הנכונה ביותר. "בחרתי לחקור את התחום כי הבנתי יום אחד את העוצמתיות שיש בתזונה נכונה. היא משפיעה על מה שאנחנו מרגישים ועל איך שאנחנו נראים, וככזו יש לה השפעה יומיומית על האנושות".

 

עם זאת, שי מספרת כי התמחותה בתזונה נכונה הביאה אותה לקבל החלטות שלא היתה מקבלת בעבר. "רצינו להכניס את הבת שלנו לאחד הצהרונים הנחשבים באזורנו, ובימים הראשונים פשוט הזדעזענו לגלות בו אוכל מעובד - צ'יפס, שניצלים וכדורי בשר מעובדים, אוכל שאצלנו בבית בכלל לא חולמים לקנות. כשהעלינו את הנושא, ההורים האחרים הופתעו שאכפת לנו ולא הבינו על מה אנחנו מתרעמים. הם לא הבינו למה זה לא בסדר לתת לילדים רכים, בני 4, מזון כזה. 'את באמת חושבת שמישהו יעמוד ויטגן שניצלים?', היתה התגובה שקיבלנו. לא היתה לנו ברירה, ופשוט הוצאנו את הבת מהצהרון".

 

שי, שמתמחה בתזונה ובאפידמיולוגיה של מחלות לב וסוכרת, החלה את לימודיה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. משם המשיכה ללימודי תואר שני ושלישי באוניברסיטת בן־גוריון, והשלימה פוסט־דוקטורט בהרווארד. בשנים האחרונות, עם חזרתה לארץ, הקימה עם עמיתיה בבן גוריון מוקד מחקר בינלאומי שמתמחה בתזונה, וכולל חוקרים מארה"ב, קנדה, גרמניה ושוודיה. קבוצת המחקר הישראלית שלה מונה כ־15 חוקרים. היא מובילה בפרסום מחקרים מדעיים בכתבי עת מהשורה הראשונה, כאשר השיא היה בפרסום שני מאמרים תוך שלוש שנים בעיתון הרפואה היוקרתי בעולם "New England Journal of Medicine", שמעטים החוקרים שזוכים לפרסם בו.

 

כיום עובדים שי ועמיתיה על מחקר בינלאומי בנושא השפעת צריכה מתונה של יין על סוכרתיים, לאחר שבמחקר הפיילוט שלה גילתה שי כי שתיית כוסית יין ביום מיטיבה עם רמות הסוכר בדם של סוכרתיים - בניגוד לדעה הרווחת. בקרוב אף עומד להתפרסם מחקר שלה על השפעת אסטרטגיות תזונה שונות על הרובד הטרשתי בעורקים, ומחקר אחר יבחן את השפעות התזונה על רקמת השומן התוך־בטנית, שנחשבת רעילה יותר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x