שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: לא בלי היתומים

ההצעה החדשה של גוגל לעסקת הספרים לא פותרת את הבעיה העיקרית, איל התקשורת מרדוק רציני בקשר לניתוק מגוגל, אשה טומנת מלכודת לבעלה הפדופיל והיום הרע של מכחיש השואה אירווינג

יוסי גורביץ 12:3615.11.09

גוגל מתעקשת על היתומים

 

בניסיון נואש להציל את עסקת הספרים הקורסת שלה – שבמסגרתה היא מקבלת זכויות על כל הספרים שבעליהם לא ידועים, המכונים "ספרים יתומים", תמורת כמה מטבעות שוקולד וחרוזי זכוכית – הגישה גוגל גרסה חדשה של העסקה לבית המשפט. כדי שלא לשבור את הראש יותר מדי, גוגל ויתרה על הספרים בשפות זרות ותתמקד רק בספרים באנגלית, בשל המסורת המשפטית המשותפת לעמים דוברי השפה.

 

שזה נחמד, ועל כל פנים עשוי לחסוך לה צרות משפטיות במדינות האיחוד האירופי – ואפילו בסין - אבל לא פותר את הבעיה. העיקרון של העסקה פשוט: גוגל סורקת כל ספר שהיא שמה עליו יד. במסגרת העסקה, שבה היא משלמת כמה מאות דולרים לכל סופר שיצהיר על רצונו בכך עד 2012, היא מקבלת את הזכויות הדיגיטליות על הספרים. ספריו של סופר שלא יטרח לעדכן את גוגל ולומר לה שהוא לא רוצה שהיא תסרוק את הספר שלו, משום שהוא לא יודע על העסקה או משום שהוא מת, ייסרקו ממילא – והזכויות יעברו לגוגל.

 

הבעיה נותרה על כנה. המחשה הבעיה נותרה על כנה. המחשה צילום: shutterstock

 

למה זה רע? הנה דוגמה. הבה נניח שאני מחזיק בעותק נדיר מספרו של הלורד קטסטרוף-מאונטן, גנרל בריטי נשכח בצדק ממלחמת העולם הראשונה. קטסטרוף-מאנטן, מאוכזב על כך שמאמציו ההירואיים לטבח חיילים בריטים מול מקלעים גרמנים לא העניקו לו את צלב ויקטוריה המיוחל, מת משברון לב ב-1936. הספר לא הודפס שוב, מסיבות מובנות; הזכויות עליו פקעו בתחילת 2007 (היום הראשון של השנה שלאחר השנה השבעים, כחוק); אני מעוניין לסרוק אותו כדי להעמידו לרשות המכון לחקר גנרלים כושלים ע"ש משה "בוגי" יעלון.

 

על פי ההסכם החדש, אם גם גוגל סרקה את הספר, הרי שיש לה זכויות עליו למרות שהזכויות על הספר פקעו, ואם אני יוצר עותק של קטסטרוף-מאונטן, אני פוגע בזכויותיה של גוגל וצפוי לתביעה. ההסדר החדש לא עוזר לי בשום צורה, משום שקטסטרוף-מאונטן היה בריטי. זה הבלגן, זו הסיבה שכל העולם וסופרו מתקוממים נגד ההסכם, זו הסיבה שגם משרד המשפטים האמריקאי מתנגד לעסקה. הוסיפו את הטענה החוצפנית של גוגל שכאשר היא סורקת ספר, היא יוצרת מוצר חדש שלאף אחד אין עליו זכויות יוצרים, וקבלו שילוב מנצח של יוהרה ובריונות.

 

למה גוגל נאבקת כל כך על הספרים היתומים? בגלל התקדים. לא אכפת לה לאבד כמה מיליונים על שכר עורכי דין, אם היא תוכל לשים יד על עתידם של כל הספרים כולם – גם אם מדובר רק בספרים האנגליים בלבד. וזה קרב שאסור להניח לה לנצח בו.

 

זו לא היתה פליטת פה

 

לפני כשבוע נשאל איל העיתונות רופרט מרדוק אם בכוונתו לחסום את הגישה של גוגל לאתרי ניוזקורפ, חברת החדשות שלו - הכוללת את פוקס ניוז, וול סטריט ג'ורנל ועוד -  ואמר שכנראה שכן. הרשת חגגה בעליצות על הדינוזאור הזקן שלא מבין כלום – עד שכמה אנשים אמרו שרגע, יכול להיות שזו אסטרטגיה מנצחת.

 

חלף שבוע, ומסתבר יותר ויותר שזו לא היתה פליטת פה אלא אסטרטגיה. ג'ונתן מילר, ראש המחלקה הדיגיטלית של ניוזקורפ, אמר שמרדוק מתכוון לחסום את גוגל – אם כי זה לא יקרה בקרוב. "לא מדובר בעניין של שבועות", אמר מילר, "אלא של חודשים או רבעונים".

מרדוק. דינוזאור על סף הכחדה או אסטרטג מבריק? מרדוק. דינוזאור על סף הכחדה או אסטרטג מבריק? צילום: בלומברג

 

אז מה מתכנן מרדוק? יש סימנים שמעידים על כך שהוא עשוי לנתק את אתריו מגוגל ולהעביר אותם לבינג, מנוע החיפוש של המתחרה המרה, מיקרוסופט. בכירים במיקרוסופט נפגשו לאחרונה עם שורה של מו"לים אירופיים, ככל הנראה במטרה לשכנע אותם לעבור לבינג, AP מדווחת גם היא שהיא מקבלת הצעות קורצות מאוד מבינג.

 

השאלה אם העיתונות באמת תצא נשכרת מכך שתחליף אדונים – את גוגל במיקרוסופט – היא שאלה פתוחה. הגישה של "אהבתי את אדוני, לא אצא חופשי", עם זאת, כבר מיצתה את עצמה.

 

אזרחות טובה, מקרה קיצון

 

בוקר אחד הבחינה אשה וולשית בת 61, שבעלה, שלו היתה נשואה 20 שנה, קיבל במחשבו הודעה משונה. כשקראה אותה, התברר שזה מסר מיני מקטינה, שנשלח לבעלה – בתגובה לזה ששלח לנערה.

 

משהתאוששה מההלם, היא פעלה במהירות ובנחרצות. היא הלכה למחשב אחר בבית, ומשם התחזתה לנערה בת 14, נכנסה לחדר הצ'אט שבו פעל בעלה, ופיתתה אותו. הבעל לא הבחין כלל בהונאה, ומעבר לטקסט גם שידר לה תמונות של עצמו ממצלמת רשת. עם כל המידע המרשיע הזה, היא פנתה לאגודה הבריטית להגנה על ילדים ולמשטרה. הבעל לא ידע שאשתו היא זו שהסגירה אותו עד שנחקר על ידי השוטרים.

 

הזוג נמצא עכשיו בהליכי גירושין. הבעל הורשע והוא זכה לעונש קליל של שלוש שנות עבודות שירות. העונש הקל עורר את זעמה של האשה, שסיכנה כה הרבה; היא אמרה לדיילי טלגרף שהיא לא מצטערת על דבר, אם כי היא צריכה כעת זמן כדי להשאיר את הפרשה מאחוריה.

 

אה, אז אתה מכחיש השואה?

 

מישהו בבריטניה לא אוהב את הימין הקיצוני שם. בנובמבר שעבר, פרסם אלמוני את רשימת החברים במפלגה הנאציונל-בריטונית, ה-BNP, וחשף את שמותיהם וכתובותיהם של חברי המפלגה. אחר כך ליצן אחר עשה מאש-אפ והציב את הכתובות על מפת גוגל, כדי שתוכל לראות איפה גר הגזען השכונתי. כהערת אגב, טוב שלא ניסו את זה בארץ, כי שירות המפות היה קורס. בעוד שהעיתונות התייחסה לאירוע כאל עוד דליפת מידע, מהסוג המקובל בבריטניה, ה-BNP טענו בתוקף שמדובר בפריצה, ורמזו שבבוא המהפכה האחראי, או לפחות המהגר הפקיסטני הקרוב למקום מגוריו, יועמד אל הקיר.

 

עכשיו הגיע תורו של דיוויד אירווינג, מי שהמיר את אדרת ההיסטוריון החשוב בזו של מכחיש שואה משפיע. במקרה שלו, אף אחד לא מדבר על דליפת מידע. קבוצת האקרים שמכנה את עצמה "ההאקרים האנטי-פאשיסטים" פרצה לחשבון ה-AOL שלו ופרסמה בחדווה שלל מיילים ומידע מביך אחר.

 

אירווינג אולי מאמין בפיהרר, אבל לא באבטחה: שם המשתמש והסיסמה שלו היו זהים לחשבון המייל ולאתר שלו. כך או כך, המיילים שלו תלויים לייבוש ברשת, והם מביכים לא רק אותו. הם כוללים את פרטיהם של אנשים שתרמו לו, שקנו כרטיסים להופעות שלו, או שרכשו את ספריו. עוד עולה מההדלפה – הכל פורסם בוויקיליקס, כמובן - שמצבו של אירווינג כל כך נואש, שהוא נאלץ להשתמש בשמות בדויים כדי לשכור אולמות להקראת ספריו.

 

עכשיו, טכנית, מי שקנה ספרים של אירווינג, או הגיע להרצאות שלו, יוכל לטעון, בדוחק, שהוא עשה זאת לצורכי פרקליטות שטן, כלומר להיות מסוגל להכיר את הטיעונים של מכחישי שואה מתוחכמים – ואירווינג, שהוא לא איזה ילד מחוצ'קן שלבנוניותו היא גאוותו היחידה, הוא בין המתוחכמים שבהם. הטיעון הזה, אפעס, לא כל כך יעבוד למי שתרם לו. ועכשיו כולם יודעים.

 

קצרצרים

 

כשגוגל לא משתמשת בגוגל: ענקית הפרסום הודיעה בשבוע שעבר על צאתה לאור של שפת תכנות חדשה,Go שמה. אם רק היתה טורחת לעשות חיפוש גוגל זריז על השם, היא היתה מונעת מעצמה מבוכה: כבר יש שפת תכנות בשם הזה. היוצר, פרנק מקייב, מאוד לא מרוצה מההתפתחות החדשה, שמורידה לטמיון – הביטוי הזה, שמשמעותו שלשול כסף לאוצר הממלכה, צץ מאליו ביום המס – את פרי עמלו בן העשור, והוא דורש שהחברה תשנה את השם. בהצלחה עם זה.

 

נחמד וראוי שממשלת בריטניה שוקדת על סגירת הפער הדיגיטלי בין תושביה – הפער בין המחוברים לרשת והבלתי מחוברים – אבל מתקבל הרושם שהיא מתעלמת מהפער האנלוגי: בבריטניה, כמסתבר, חיים אנשי מערות, כ-28,000 מהם, שעדיין רואים טלוויזיה בשחור-לבן. הנתונים התחוורו ביום השנה ה-40 לשידור טלוויזיה בצבע בממלכה המנוטרת.

 

עוד יום, עוד שערוריית אפסטור: והפעם, שערוריית-מטא. החנות הסקלורטית החביבה על מפתחים מזוכיסטים ברחבי העולם הצליחה לפסול אפליקציה בגלל שהיא השתמשה... בערכה שאפל חילקה למפתחים. תהליך הדחייה נמשך שלושה חודשים. המפתח, איש מק בעל נסיון רב שנים, החליט שנמאס לו, ויותר הוא לא מתקרב לפיתוח אפליקציות לאייפון.

 

"כל אדם נורמלי", כתב פעם המבקר והציניקן הנרי לואיס מנקן, "חש מדי פעם בפיתוי לירוק על ידיו, להניף את הדגל השחור, ולהתחיל לשסף גרונות". ה"דגל השחור" הוא דגל הפיראטים, והרצון לשסף גרונות נשמע הגיוני לגמרי אחרי השטיק האחרון של תעשיית התוכן. איגוד הסרטים האמריקאי הצליח למנוע אספקת WiFi לעיירה שלמה, קושוקטון שבאוהיו, לאחר שמישהו הוריד סרט – אחד! – באופן בלתי חוקי. זו כבר לא ענישה ללא משפט של אדם אחד; זה מעבר לענישה קולקטיבית.

 

במשטרת קולורדו החליטו שמה שטוב לצבא, טוב גם להם – וכאשר איזה פסיכי התבצר עם נשק, הם החליטו לנהל איתו משא ומתן באמצעות רובוט. הלז, חמוש במצלמות ובציוד שידור, התגלגל מעדנות אל תוך ביתו של האיש שרצה להיות רמבו, וצוות המשא ומתן של מחוז ג'פרסון ניהל איתו משא ומתן ממרחק בטוח. סוף טוב: הרובוט הפך להיות הראשון בהיסטוריה שקיבל כניעה של אדם חמוש.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x