שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: האם פאלם טובעת?

נתוני המכירות של הסמארטפון של פאלם לא פורסמו והמחיר שלו ממשיך לצלול, השמועות על מחשב הלוח של אפל מגיעות בעוצמה רבה, בלוגרים מאכילים דמגוג ימני בתבשיל שלו, והגבול בין יצירה ופרסום מתערפל באופן מדאיג

יוסי גורביץ 12:3401.10.09

מה קורה לפאלם Pre?

 

כשהודיעה פאלם בינואר על השקת הסמארטפון שלה - ה-Pre - היא ניפחה בועת יח"צ מסוכנת: היא התהדרה בכך שהפאלם יעקוף את האייפון בתוך חודשיים מיום השקתו, והיא טפטפה לפרשנים שה-Pre הוא מה שיחזיר אותה לזירה, אחרי שבע שנות רזון.

 

זה לא קרה. למרות התלהבות ראשונית, ולמרות שמדובר במכשיר כנראה טוב יותר מהאייפון (שהמערכת שלו לא השתנתה בהרבה מאז הושק לראשונה ב-2007) ה-Pre לא הצליח להמריא. בעצם, זה לא לגמרי מדויק – הוא המריא, אבל כמו עוף חול הוא נשרף תוך כדי המראה.
מתרסק במהירות. Palm Pre מתרסק במהירות. Palm Pre

 

בשבוע שעבר רווחו שמועות על כך שספקית סלולר אמריקאית, ורייזון, סירבה למכור את ה-Pre. העובדה שפאלם מסרבת למסור מספרים מדויקים על מכירות המכשיר גם היא אומרו דרשני: המספר היחיד שהיא מוסרת הוא 810 אלף – אבל היא מודה שמדובר בכלל הסמארטפונים שמכרה ברבעון האחרון וש"כמחציתם" הם מכשירי Pre. יתר על כן, מחירו מעיד על חומרת המצב: תחילה מכרו אותו ב-299 דולר (או 199 עם חוזה כובל לספקית סלולר); עכשיו, שלושה חודשים לאחר מכן, הוא נמכר תמורת 80 דולר בלבד. אאוץ'.

 

כזכור, פאלם רמזה שה-Pre יהיה חבל ההצלה שלה. אם החבל הזה נפרם, מה יהיה בסופה?

 

כשפרסומת הופכת לחלק מהיצירה

 

הפרסום בטלוויזיה נמצא בבעיה: אתמול (ד') דווח שלראשונה, ההוצאה על פרסום ברשת עקפה בבריטניה את ההוצאות על פרסום בטלוויזיה. יתר על כן, צופים בטלוויזיה אינם קהל שבוי: הם יודעים לזהות פרסומות ויודעים מתי לקום ולעשות משהו מועיל יותר עם הזמן שלהם.

 

הפרסומאים מודעים לכך – זו לא תופעה חדשה – ומתקבל הרושם שהם הופכים לנואשים יותר ויותר. בהתחלה הם ניסו לדחוף לנו "תוכן שיווקי", שבו הפרסומת התחפשה לחלק מהתוכן, ועכשיו הם הגיעו למסקנה המזרח תיכונית המתבקשת שבנחמדות הם לא ישיגו כלום, והסלימו את המלחמה על תשומת הלב של הצופה.

 

כאן משתלבת הנואשות של פאלם עם זו של המפרסמים. פרסומת חדשה ל-Pre תשתלב בקרוב בסדרה "עקרות בית נואשות" – ו"תשתלב" איננה הגזמה. הפרסומת אמורה להיות "מיני-פרק" שבו אחת הדמויות מחטטת במכשיר הפאלם של דמות אחרת ולאירועים המופיעים בפרסומת תהיה השפעה על המשך הסדרה. פרסומות דומות יופיעו גם בסדרה "גיבורים" (Heroes).

 

כותבי הסדרות, כצפוי, לא בדיוק מתלהבים. מיקרוסופט אחראית לפרסומת לבינג שהשתלבה בסדרה The Philantropist, או, אם לדייק, לא בדיוק השתלבה: קו העלילה של הפרסומת היה מנוגד לקו העלילה של הפרק. אבל המפרסמים, ורשתות הטלוויזיה, דווקא די מרוצים - וזה סימן רע, רע מאוד, לעתיד.

 

מתחזקות השמועות על בוא הטבלט

 

הקו הקבוע של הטור הזה הוא אי התייחסות לשמועות אפל, והגביע הקדוש של שמועות אפל הן שמועות על טבלט – מחשב לוח גאוני, הביאה השנייה של חשבון הבנק של אפל – שמופיעות בקביעות של צרבת אחרי אכילת מצות כל קיץ מאז 2003.

 

מצד שני, הפעם נראה שיש חדשות של ממש בסיפור. הרג'יסטר שומר על מידת הספקנות הנדרשת ומציין שיש סיכוי סביר שכמו בכל פעם, מדובר באוויר חם שיתפוגג, אבל לגיזמודו – שיותר ויותר הופך לבלוג הטכנולוגיה היעיל בסביבה, עם אחוז דיוק מרשים – יש סקופ קטן. על פי שני מקורות שונים של גיזמודו, ביוני פנתה אפל לניו יורק טיימס במטרה לשכנע את העיתון השוקע לשתף פעולה איתה בעבודה על גאדג'ט חדש. הוצאת ספרים מובילה, ששמה לא נמסר, דיווחה על מגעים דומים. שורה של בכירים במגזינים ביקרה לאחרונה במטה של אפל בקופרטינו, לשיחות שבהן התבקשו למסור את דעתם על עתיד הדפוס.

 

אז כנראה שיש משהו. בהחלט ייתכן שאפל עובדת על מכשיר שיקבור את הקינדל ואת שאר הספרים האלקטרוניים, משום שהוא יהיה יאפשר למשתמש לקרוא ספרים וגם להשתמש בגאדג'ט כמרכז מולטימדיה. זה הצעד המתבקש. מיקרוסופט כבר נערכת לקרב הזה, וה-Courier שלה, לכשייצא – אם יצא – צפוי להתחרות יפה במוצר של אפל.

 

השאלה, כרגיל, תהיה המחיר. סטיב ג'ובס התפרסם כמי שאמר שבניית מחשב ב-500 דולר מנוגדת לקוד הגנטי של אפל. השמועות על מחיר הטבלט מדברות על 800 דולר ליחידה. זה נשמע מופרך, יחסית למכשיר – אבל זו אפל. מחירים מופרכים הם חלק מהחבילה. ראוי גם לתהות אם הדחייה המשוערת בהוצאת הטבלט - דיברו עליה בפסקנות כעל מוצר שייצא בספטמבר 2009 - נובעת מכך שאפל עדיין מגששת אחרי שותפות תוכן.

 

משחקים עם דמגוגים

 

הדמגוג המוביל בארה"ב כרגע נקרא גלן בק, יש לו תכנית ברשת פוקס, והוא הצליח להכניס את עצמו לצרות לאחר שטען שנשיא ארה"ב, ברק אובמה, הוא גזען ששונא את התרבות הלבנה. המפרסמים התרחקו ממנו כמו מבכיר ישראלי בהאג, אבל הוא רק הפך ליותר פופולרי בקרב מעריציו.

 

שיטת הפעולה החביבה על בק היא האינואנדו, כלומר הרמיזה המרושעת שנסוגה לאחור ברגע שתוקפים אותה; הדוגמה המקובלת היא "האם הפסקת להכות את אשתך?". הקלאסיקה של בק בתחום היא השאלה שהפנה לחבר הקונגרס המוסלמי הראשון, קית' אליסון: "אני חייב לומר לך, הייתי לחוץ לקראת הראיון הזה, בגלל שאני חש צורך לומר: אדוני, אנא הוכח לי שאינך עובד לצד אויבינו. ואני יודע שאתה לא. אני לא מאשים אותך בסיוע לאויב. אבל כך אני חש, ואני חושב שהרבה אמריקאים חשים כך".

 

לקבוצה של ליברלים בארה"ב נמאס מהמשחק הזה, והם הקימו את האתר http://glennbeckrapedandmurderedayounggirlin1990.com/ ("גלן בק אנס ורצח נערה צעירה ב-1990"). הם טוענים שכמו בק, הם לא טוענים שהוא אכן אנס ורוצח של נערות – אבל הם לא מבינים למה הוא נמנע מלהכחיש את השמועה.

 

בק תבע, כמובן. הוא דרש מרשם שמות הדומיינים לסגור את האתר משום שהוא מהווה הוצאת דיבה נגדו. למרבה הפליאה, נמצא עורך דין שהיה מוכן להגן על האתר, מארק רנדזה שמו, וכתב ההגנה שלו... מעניין, בלשון המעטה. הוא מתבסס על מבחן ה"טמבל הממהר" – בתי משפט מכירים בטענה ש"טמבל ממהר" היה עשוי לטעות ולחשוב שפרודיה היא פרסום אמיתי – ושואל אם בק סבור שהמעריצים שלו הם טמבלים ממהרים שיטעו לחשוב ששם האתר הפארודי אכן מתייחס לעובדות.

 

רנדזה מביא שורה של ממים מוכרים מהרשת, ובין השאר את הפארודיות הנפוצות על הסרט "הנפילה": "אף אחד לא חושב ברצינות שהיטלר יצווח "חתיכת עלף דם מתרומם", הוא כותב, "או שיש אמת באמירה ש'בכל פעם שאתה מאונן, אלוהים רוצח חתלתול".

 

בקצרה, הוא טוען שבק וחבר מרעיו מנסים לסגור את האתר באמצעות ערעור על שמו, במקום לנסות לקחת את כותבי האתר למשפט דיבה – משום ששם הם יפסידו. למפורסתמים, הוא אומר, נדבקים ממים, חלקם לא מחמיאים. זה חלק ממחיר המפורסמות. זה הולך להיות משפט משונה, וככל הנראה גם תקדימי. נעקוב אחריו.

 

קצרצרים

 

אמזון צפויה להודיע על השקת הקינדל בבריטניה בשבוע הקרוב. תהיה זו הפעם הראשונה שהקינדל יושק מחוץ לגבולות ארה"ב. הודעה רשמית עדיין אין, אבל העובדה שהמגזין הבריטי Spectator נעל את כל התוכן שלו מאחורי חומת אש והציע לקוראיו הוותיקים מנוי לקינדל אומרת דרשני.

 

מצלמות סלולר הופכות לבעיה רצינית, ולא רק בחדרי כושר: עובדי תיאטרון Royal Haymarket התבקשו לפקוח עין ולהחרים – בנימוס, אבל להחרים – כל סלולר מצויד במצלמה שבעליו מנסה להיכנס להצגה "ארוחת בוקר בטיפאני'ז". הסיבה: אחת השחקניות מופיעה בעירום, ותמונות סלולר שלה כבר הופצו ברשת.

 

ובפינת הנשק: הצבא האמריקאי פיתח נשק לייזר לא סימפטי, שתפקידו בחיים הוא לגרום למישהו לחוש תחושה עזה של כוויות – כאב נורא שלא משאיר שום נזק או סימן. הכלי עדיין בפיתוח, והמפתחים מודים שיש עדיין בעיות שלא נפתרו, אבל סביר להניח שכמו תותח הקול שהופעל כנגד מפגינים בפיטסבורג, גם כלי הנשק הבלתי-קטלני הזה יעבור משימוש צבאי לשימוש אזרחי. כמו הטייזר, הוא משהו שאף אחד לא רוצה לחוות פעם שנייה – ובניגוד לטייזר, הוא לא משאיר סימנים, כך שהוא כלי עינויים מוצלח עוד יותר.

 

בעל הטור המשפיע וויליאם ספייר נפטר במהלך יום כיפור, ומן הראוי להזכיר שהוא העניק בעבר פרסום לטענה מעניינת בדבר זהותו של הבלוגר הראשון בהיסטוריה. המדובר בגאיוס פליניוס סקונדוס, המוכר יותר כפליניוס הצעיר. הלה, שפעל בימי הקיסרים דומיטיאנוס, נרווה וטרייאנוס, פרסם שורה של מכתבים שכתב לאנשי שם, בין השאר את התכתבויותיו עם טרייאנוס עצמו. חלק ממכתביו של פליניוס אכן נקראים כבלוג; אחרים - במיוחד ההתכתבויות הקצרצרות עם טרייאנוס אודות דרכונים – מזכירים דווקא ציוצי

טוויטר.

   

  •  "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x