כיתת העתיד כבר כאן

תלמידי כיתה ה‭2'‬ מבית הספר יסוד המעלה בראשון לציון נכנסו אתמול לכיתה שונה: את המילים "שלום כיתה ה‭"'‬ כתבה המורה לא בגיר על לוח עץ צבוע ירוק, אלא בעט אלקטרוני. הכיתוב הוקרן על לוח הכיתה הלבן, ובמקום למחוק אותו, המורה גררה אותו הצדה בעזרת העט, ששימש אותה גם כעכבר.

על הלוח הציגה המורה חומר שהכינה מבעוד מועד בתוכנות דמויות וורד ופאואר פוינט. במשך השנה היא תציג על הלוח גם סרטונים, משחקים חינוכיים ואתרי אינטרנט שאליהם תגלוש במהלך השיעור מהמחשב שעל שולחנה. מלבד כיתה ה‭2'‬ מיסוד המעלה בראשון לציון, יוצבו לוחות כאלה בכיתות גם בשמונה בתי ספר בבאר שבע, בכמה עשרות בתי ספר בערי פריפריה כגון נתיבות ובקה אל-גרבייה, בהתנחלויות כגון אלון שבות ובכמה בתי ספר ברשות הפלסטינית. המערכות האלה מכונות "כיתות אינטראקטיביות" - שֵם לערכת ציוד ממוחשב ותוכנות שמותקנות בכיתות לימוד. הערכות מחליפות את הלוח והגיר בלוח המצויד במקרן שמחובר למערכת ממוחשבת ולאינטרנט. הן גם מחליפות את מחברות התלמידים במחשבים דקיקים בעלי מסך מגע, שמחוברים בתקשורת אלחוטית ללוח המרכזי, ואף כוללות שלטים קטנים שמאפשרים לתלמידים להצביע, לפתור תרגילים ולהשיב לשאלות "אמריקאיות" בלי לקום ללוח, ואפילו בלי לדבר.

משווקי הכיתות האינטראקטיביות פועלים להפצתן גם בארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד וכן במדינות קטנות יותר כגון קפריסין ואף קזחסטן. הם טוענים כי המערכות הללו יכולות לשפר את ביצועי התלמידים, וכי עוד ועוד מערכות חינוך בעולם המערבי יחלו להשתמש בהן בשנים הקרובות.

לפי חברת המחקר פיוצ'ר סורס, בשנת 2008 נמכרו ברחבי העולם כ‭600-‬ אלף ערכות של כיתות אינטראקטיביות, מהן כ‭250-‬ אלף בארצות הברית. הענף הצעיר גלגל באותה השנה כמיליארד דולר. החברה מעריכה שעד שנת 2012 יותקנו כיתות אינטראקטיביות בכשישית מ‭31-‬ מיליון כיתות הלימוד בעולם המערבי. בישראל כ‭55- ‬אלף כיתות לימוד. לפני שלוש שנים החלו הראשונות שבהן, רובן כיתות בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, להתנסות בלימוד בכיתות אינטראקטיביות.

המערכת שנבדקת ביסוד המעלה היא ‭Active Classroom‬ של הסטארט-אפ הבריטי פרומית'אן. החברה מנסה כיום לשווק בישראל את מערכת האקטיב קלאסרום, הכוללת גם תוכנות לימוד ומערכי שיעור שהוכנו על ידי חברת הסרטונים הלימודיים בריינפופ.

עוד שתי חברות שמשווקות בישראל ערכות דומות הן ענקית האלקטרוניקה היטאצ'י, וחברת סמארטק הישראלית שמסכי המגע בגודל של לוח כיתה שהיא משווקת כבר נמכרים כיום לארגונים, כמסכים לביצוע מצגות ושיחות ועידה.

פיטר אורמרודצילום: יובל חן

"העלה את המוטיבציה לתלמידים"

"ילדי המאה ה‭21-‬ לומדים כיום ממורים מהמאה ה‭,20-‬ בכיתות שהמבנה שלהן לא השתנה מאז המאה ה‭,"19-‬ אומר פיטר אורמרוד, סגן נשיא בפרומית'אן שביקר לאחרונה בישראל כדי לפקח על התקנת המערכות של החברה. "בית הספר של ימינו מנותק מהמציאות. האינטרנט, המחשבים, התקשורת הסלולרית, כולם מפסיקים להתקיים ברגע שנכנסים לכיתה‭."‬

אורמרוד בא לישראל, בין היתר, גם כדי להיפגש עם מנהלי בתי ספר ולנסות לשכנע אותם, בזה אחר זה, להתנסות בכיתות שלו. השיווק נעשה ישירות לבתי ספר, שמחליטים בעצמם אם הם מעוניינים לרכוש ערכות "כיתה אינטראקטיבית" במחיר של כ‭8,000-‬ שקל.

משרד החינוך עצמו אינו מתערב, ושילוב כיתות אינטראקטיביות במערכת החינוך אינו על סדר היום שלו. תפקידו מצטמצם למתן תווי תקן ולהעברת תקציב שנתי לכל בית ספר בנפרד, כולל סעיף "תקשוב" לרכישת מחשבים.

מהמשרד נמסר כי מדי שנה הוא מצרף לתקציב התקשוב רשימת מוצרי תקשוב מאושרים לשיווק לבתי הספר, וכי כל בית ספר רשאי לבחור את המוצרים שבהם הוא מעוניין להשתמש. סעיף התקשוב הזה הוא שמושך את אורמרוד ומתחריו בהיטאצ'י ובסמארטק.

"הלוחות האלה שיפרו את יכולת הריכוז של התלמידים שלנו ואת המוטיבציה שלהם להיכנס לכיתה, וגם את מעמד המורים‭,"‬ אומר דניאל יהושע, מנהל בית הספר הטכנולוגי בדרום תל אביב ע"ש רוז מצקין. יהושע, גמלאי מערכת הביטחון, מנהל זה שבע שנים את בית הספר שבו לומדים 150 נערים בעלי לקויות למידה. לפני שלוש שנים התקין בבית הספר ארבעה לוחות דיגיטליים של היטאצ'י ובשנה שעברה הוסיף לוח של פרומית'אן.

לוח אינטראקטיבי. מקרן מציג על הלוח את תוכני השיעור

"כל החומר הלימודי נמצא על הרשת ובמחשבים בבית הספר, המורים והתלמידים ניגשים אליו דרך הלוח בכיתה וגם מהמחשבים אצלם בבית‭,"‬ הוא אומר. "את השיעורים הם שולחים לאתר בית הספר כקובץ ‭.PDF‬ זה מעצים את המורה ואת הלימודים‭,"‬ אומר יהושע, ומוסיף שאחת העדויות להצלחת המסכים היא העובדה שמאז הותקנו אף אחד מהם לא הושחת בוונדליזם. "היו לנו אפס השחתות בשלוש שנים‭,"‬ הוא אומר.

מורים ותיקים נרתעו

"אחד היתרונות של המערכת הזאת היא המעקב הממוחשב אחרי הישגי התלמידים. המערכת זוכרת כל ציון שקיבלו בכל שאלה, בכל מבחן, בכל שיעור ובכל גרף וטבלה שבנו. אף מורה לא יכול באמת לבחון לבדו את כל התלמידים בצורה שווה, ומעקב כזה הוא התחלה טובה‭,"‬ אומרת מורה לטבע בבית ספר יסודי באזור המרכז, שהחל בשנה שעברה להתנסות במערכת של כיתה אינטראקטיבית.

המורה, שנבחרה לנהל את הרצת הניסוי של המערכת בבית ספרה, מספרת: "הכנסנו את המערכת בארבעת החודשים האחרונים של השנה. במהלכם, כל התלמידים נשארו בשיעור ואף אחד לא חשב לצאת. אני באמת לא יודעת מי נהנה יותר, התלמידים או אני. אני נכנסת תוך כדי השיעור לאתרים לימודיים ולוויקיפדיה, מסבירה לילדים איך להשתמש נכון במאגרי מידע באינטרנט. פתאום המורה נהפך למוביל טכנולוגי, וזה מגביר גם את תחושת המחויבות שלו עצמו‭."‬

לוח נייד לתלמיד. מכשיר בעל מסך מגע שעליו אפשר לכתוב בעט האלקטרוני. הלוח יוכול להציג את המופיע על הלוח המרכזי או תוכני לימוד אישיים

אבל לא כולם מרוצים מכניסת העזרים הדיגיטליים לכיתה. "אנחנו נתקלים במורים שמפחדים מהטכנולוגיה החדשה‭,"‬ מספר אורמרוד מפרומית'אן. "הם אומרים לנו, ‭20'‬ שנה אנחנו מלמדים בלי שום בעיה, אנחנו לא צריכים את זה‭.'‬ בהרבה מקרים המערכת שלנו משמשת פיל לבן, ובסוף קורה שבקושי משתמשים בה. בפרויקטים טכנולוגיים הדברים אף פעם לא באים בקלות‭."‬

גם המורה מבית הספר במרכז מוסיפה: "המערכת עצמה לא יכולה להצליח לבד. נחוצים מורים מתאימים, תוכן לימודי שהוכן מראש, וגם הכשרה מיוחדת למורים שישתמשו במערכת‭."‬

עוד מישהו שלא מתרגש מהכיתות האינטראקטיביות הוא יואל רוטשילד, ראש המרכז למחקר ופיתוח באורט ישראל, שבוחן בקביעות טכנולוגיות חדשות בתחום החינוך כדי לשלבן ברשת בתי הספר אורט.

עט אלקטרוני. מאפשר לתלמידים לכתוב על לוח הכיתה בלי לקום מהכיסא. העט נטען ללא סוללות

"לא זו תהיה המהפכה‭,"‬ הוא אומר. "כל שיעור שמועבר במערכת שכזאת דורש כמה שעות של הכנה ותכנ?ת, ולדעתי בסופו של דבר יאמצו את המערכת רק כ‭15%-‬ מהמורים. המהפכה האמיתית בחינוך תחל כשלכל תלמיד יהיה נטבוק, לפטופ במשקל ‭900–800‬ גרם שישמש כמחברת והמורה יוכל לשגר אליו שיעורים ומטלות. רק אז גם הלוח האינטראקטיבי יקבל תאוצה‭."‬

ויש מי שמנסים לממש אף את חזון הנטבוק לכל תלמיד: בית הספר היסודי נעמי שמר בפתח תקווה יוזם השנה פיילוט שבמסגרתו יצוידו תלמידים בנטבוקים, ובאמצעותם ילמדו, יכינו שיעורים ויתקשרו עם המורה אחרי שעות הלימודים.

כשאורמרוד נשאל כיצד ייראו כיתות הלימוד בעוד עשור, הוא טוען כי קשה לו להשיב. "האם מישהו דמיין לפני עשר שנים שמורה עם עט דיגיטלי יוכל לגלוש באינטרנט על גבי הלוח אל מול עיני התלמידים? מה שבטוח זה שגם עוד עשר או עשרים שנה ימשיכו לבוא לבית ספר, וילמדו בכיתה שכולנו מכירים. היא פשוט תשולב טוב יותר בטכנולוגיות שקיימות סביבנו‭." ‬ 

מיקרוסופט אחת, וכל השאר

משרד החינוך עובד כבר היום עם כמה חברות תוכנה מסחריות. החברה שנהנית ממרב תקציבי התקשוב של משרד החינוך היא מיקרוסופט ישראל, הנחשבת "שותפת מחשוב" של ממשלת ישראל. מיקרוסופט מובילה את "תוכנית חותם" למחשוב המשרד, ומספקת לו מערכות הפעלה, תוכנות שולחניות ותמיכה שוטפת, כמו גם כלי פיתוח תוכנה, תוכנות לניהול מאגרי מידע והנחות על מכירת תוכנות מיקרוסופט לעובדי המשרד.

ענקית התוכנה סאן, שייצרה את חבילת התוכנות המשרדיות בקוד פתוח אופן אופיס, עובדת גם היא עם משרד החינוך. אופן אופיס אמנם מופצת חינם, אולם סאן מספקת שירותי תמיכה באלפים בודדים של עותקי התוכנה שהמשרד התקין. החברה מספקת שירותי תמיכה גם בכמה מחשבים שבהם הותקנה מערכת ההפעלה החינמית לינוקס, המתחרה בחלונות. עם זאת, היקף העבודה של סאן עם משרד החינוך זניח לעומת זה של מיקרוסופט.

גורמים במשרד החינוך הביעו לאחרונה כוונה לשלב את שירות המפות של גוגל ‭Google Earth‬ במסגרת אתר ללימודי גיאוגרפיה שמפעיל מט"ח, ולשלב במפות מידע על הגיאוגרפיה של המזרח התיכון בצד מידע היסטורי על מערכות ישראל.