שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

מכרה הזהב שבאייפון: הישראלים מסתערים על שוק האפליקציות

שוק התוכנות לטלפון הנחשק של אפל מייצר 47 עסקאות בשנייה ומגלגל מאות מיליוני דולרים. היזמים הישראלים שזיהו את ההזדמנות מספרים: יש הרבה ביקוש ליישומי אייפון, הרבה עבודה והרבה כסף, וכשהאייפון יגיע לישראל יהיה הרבה יותר

עומר כביר 11:4805.08.09

ולדימיר קופמן נכנס למקצוע הנוכחי שלו - מפתח אפליקציות לאייפון - ממש במקרה. "בזמן טיול בארצות הברית הסלולרי שלי התקלקל וקניתי במקומו אייפון. בשבוע הראשון שיחקתי עם המכשיר, בשבוע השני כבר התחלתי לכתוב לו תוכנות".

 

קופמן.  תשלום ראשון של 30 אלף דולר קופמן. תשלום ראשון של 30 אלף דולר צילום: גיל נחושתן

אפליקציית האייפון הראשונה שפיתח קופמן (33), אז ארכיטקט תוכנה בחברת ההייטק Astea, היתה ממיר מידות ומטבעות שאותו כינה The Convertor. הוא העלה את התוכנה לאינטרנט ב־1 בינואר 2008, עוד בטרם פתחה אפל את חנות התוכנות לאייפון AppStore וכשהיה אפשר להוריד תוכנות רק למכשירים פרוצים. "הורידו אותה רבע מיליון אנשים", מספר קופמן. "היא היתה חינם, אבל פרסמתי לינק להעברת תרומות דרך PayPal, למי שרוצה. מכל העולם הגיעו תרומות שהצטברו ל־3,000 דולר. מישהו מבחריין תרם 150 דולר. בכסף קניתי את המק הראשון שלי והתחלתי לפתח בו תוכנות לאייפון.

 

"באותה בתקופה האפסטור של אפל עמד להיפתח, ופנו אלי מחברת לונלי פלאנט העולמית. הם ראו את ממיר המידות שלי וביקשו שאצור בשבילם שיחון אנגלי־סיני לאייפון". השיחון של לונלי פלאנט נמכר באפסטור מיום פתיחת החנות המקוונת ב־10 ביולי 2008, ובסוף אותו חודש עלה לחנות ממיר המידות של קופמן, שהוצע להורדה תמורת 99 סנט. "בספטמבר אפל העבירו לחשבון שלי את התשלום הראשון, בסך 30 אלף דולר. עד היום המכירות של התוכנה הכניסו לי 130 אלף דולר".

 

מאז פיתח קופמן יותר מ־60 שיחונים ומדריכי טיולים לאייפון בעבור לונלי פלאנט, ולפני כמה שבועות התפטר מעבודתו בחברת Astea, אחרי שמונה שנים, ועבר לעבוד מביתו ביקנעם, בפול טיים, על פיתוח יישומי אייפון. לדבריו, הכנסותיו מיישומים שפיתח והעלה לחנות עומדות כיום על כ־30 אלף שקל בחודש, וחברות שהוא מפתח עבורן אפליקציות כפרילאנסר משלמות לו עוד כ־20 אלף שקל בחודש.

 

"היקף העבודה שיש בתחום הפתיע אותי", הוא מספר. "כשהתפטרתי חשבתי שיהיה לי יותר זמן לעצמי - לספורט, לבלות עם הילדים. אבל אני עובד כל היום. מתעורר בבוקר, מתיישב מול המחשב עד הערב, וקם מהכיסא רק לפגישות עבודה".

 

שוק בהתפרצות

 

ולדימיר קופמן הוא אחד מכמה עשרות ישראלים שמתפרנסים כיום מפיתוח יישומי אייפון וממכירתם. חיל החלוץ הקטן הזה מורכב ממתכנתים שזיהו את ההזדמנות החדשה שנולדה לפני כשנה, הרבה לפני שמישהו האמין שהאייפון יגיע לישראל. אפל החלה להפיץ ערכה ליצירת תוכנות לאייפון, והזמינה את כל המעוניין לפתח יישומים, למכור אותם בחנות המקוונת אפסטור ולהתחלק איתה בהכנסות. מתכנתים ישראלים ספורים זיהו את הפוטנציאל, והחלו לפתח תוכנות אייפון בשעות הפנאי שלהם, כדי למכור אותן דרך החנות של אפל. כמה מהם עזבו את עבודתם לגמרי והחלו לעבוד בכך כעצמאים, או במסגרת חברה קטנה שהקימו.

 

השוק שאליו נכנסו נראה מבטיח: לפי נתונים שפרסמה אפל, בין יוני 2007 ליוני 2009 היא מכרה יותר מ־21 מיליון אייפונים. מאז השקת האפסטור ביולי 2008 בוצעו בחנות 1.5 מיליארד הורדות של תוכנות, בקצב ממוצע של 47 הורדות בשנייה. כיום מוצעות באפסטור יותר מ־65 אלף תוכנות, וכל תוכנה שמועלית אליה זוכה מיד באותו קהל של לקוחות פוטנציאליים.

 

בארה"ב פורסמו סיפוריהם של כמה יוצרי יישומים לאייפון שכבר הספיקו להיהפך למיליונרים מאז פתיחת אפסטור: בריאן גרינסטון, בעלי חברת המשחקים Pangea Soft מטקסס, העריך בראיון לעיתון "ניוזוויק" שתוכנות האייפון שפיתח, ובהן המשחקים Cro-Mag Rally ו־Enigmo, יניבו לו 5 מיליון דולר עד סוף השנה. "בארבעה חודשים וחצי הרווחתי יותר כסף מבכל העשורים שפיתחתי למקינטוש", אמר.

 

איתן ניקולאס התפטר מעבודתו כמהנדס בסאן כשהמשחק שפיתח, iShoot, הגיע להכנסות של 800 אלף דולר בתוך חמישה חודשים. בשיא הצלחתו ייצר המשחק הכנסות של 37 אלף דולר ביום.

 

"הקמנו חברה והיא מתרחבת"

 

לדברי ספי בוגין, שותף ומנכ"ל משותף בחברת VSD שעוסקת בפיתוח משחקים ותוכנות לסלולר, מתכנתים עצמאיים יכולים להרוויח מיישומי אייפון לא פחות משירוויחו מכך חברות גדולות. "אני לא אתפלא אם הצלחה בסדר גודל של אייסיקיו או פייסבוק תגיע מאדם פרטי, שישב בחדר שלו כמו סטארט־אפיסט בגראז' ולמד לבד לתכנת לאייפון", הוא אומר. VSD עצמה נכנסה גם היא לאחרונה לתחום.

ארגמן. ההזמנות לאפליקציות זורמות ארגמן. ההזמנות לאפליקציות זורמות צילום: אוראל כהן

 

דוד כץ, מראשוני הישראלים שהחלו לפתח תוכנות לאייפון, אף הקים לשם כך את החברה הקטנה Blue Bamboo שמונה כיום חמישה עובדים. היישום הראשון שפיתחה בלו במבו, Shrink, הוא משחק שבו המשתמשים מקבלים "אבחנה פסיכיאטרית" על סמך שרבוטים שהם עושים באצבעם על מסך המגע של המכשיר. כץ מספר שזמן קצר לאחר העלאת היישום לחנות פנו אליו כמה חברות מסחריות שביקשו כי יפתח יישומים עבורן. אחד היישומים־בהזמנה הללו הוא iMusiClock, שמאפשר לבחור כצלצול השכמה שיר מרשימת השירים שעל האייפון. היישום הגיע לראש רשימת היישומים הפופולריים ביותר בגרסת האפסטור שמוצגת לבעלי אייפון ישראלים. "פיתחנו כבר עשרה יישומים", אומר כץ. "החברה רווחית, יש לנו הזמנות לפרויקטים מלקוחות גדולים ואנחנו מגייסים עובדים".

 

מעברית פיראטית למשחקים

 

שני ישראלים שעד כה הניבו מהאייפון הכנסות גבוהות במיוחד הם לירון ברזילי וינון ימין - והם עשו זאת בלי קשר לחנות האפסטור. ברזילי וימין עומדים מאחורי התוכנה iPhoneHE, "העברית הפיראטית" שהותקנה ב־10,000 מכשירים ויותר, שיובאו לישראל בשנים 2007–2008. ב־2008 הם החלו לגבות תשלום עבור התקנת התוכנה, ולפני תום אותה שנה כבר צברו עם שותפיהם לפיתוח הכנסות של יותר ממיליון שקל.

 

תוכנות מתחרות והתמיכה הרשמית בעברית בגרסה החדשה של המכשיר עשויות להוציא מהביזנס את iPhoneHE, אך לא את ברזילי וימין. השניים הקימו את חברת פיתוח יישומי האייפון iPhSoft שכיום מעסיקה חמישה עובדים. האפליקציה הראשונה שפיתחו בחברה, המשחק Flight of the Amazon Queen, מכניסה להם יותר מ־50 אלף שקל בחודש, הם אומרים. בקרוב הם מתכננים להשיק עוד ארבעה משחקים, וכן יישומים שהם מפתחים בעבור חברות מסחריות ובהן, לדבריהם, AT&T. בין אפליקציות אלו ניתן למנות פרויקט גדול שמבצעת החברה בעבור AT&T, המשווקת הרשמית של האייפון בארה"ב.

 

"האייפון הוא הפי.סי החדש", אומר ימין. "בשנתיים הקרובות עשרות חברות יתחילו לפתח לאייפון, משחקים, אפליקציות גימיקיות ויישומים שימושיים. זה שוק שכבר היום מגלגל מיליוני דולרים בפיתוח, ואסור להתעלם ממנו". ברזילי מוסיף: "הפוטנציאל בתחום כמעט בלתי מוגבל. כבר עכשיו הרבה חברות ישראליות רוצות נוכחות באייפון".

 

לירון ברזילי (מימין) וינון ימין. תוכנת העברית הכניסה יותר ממיליון שקל לירון ברזילי (מימין) וינון ימין. תוכנת העברית הכניסה יותר ממיליון שקל צילום: עמית שעל

 

אורנג' וסלקום יציפו את השוק

 

ההערכה של ברזילי וימין כי יותר ויותר חברות מסחריות יתעניינו באייפון נובעת, ככל הנראה, מהצלחתה של אפל לחייב את שלוש ספקיות הסלולר הישראליות אורנג', סלקום ופלאפון לרכוש ממנה 100 אלף מכשירים בשנה במשך שלוש שנים, דבר שיגרום לספקיות לשווק את האייפון באגרסיביות ולהציף את השוק במכשירים.

 

"השוק יפרח בשנה הקרובה, יהיו כמויות מטורפות של פיתוחים, ומתכנת טוב יוכל להצליח מאוד ולעשות הרבה כסף", אומר עמרי ארגמן, מבעלי חברת Moblin שעוסקת בפרסום במכשירי סלולר ועם לקוחותיה נמנים מפעל הפיס, אסם, שטראוס, מיקרוסופט וחברות הפרסום המובילות בישראל. לאחר השקתו הראשונה של האייפון ב־2007 החלה מובילין להציע לאתרים שירותי התאמה למכשיר, ולפני כחודשיים החלה לפתח עבורו אפליקציות. "בשבועות הקרובים יושקו אפליקציות שפיתחנו לרשת שיווק גדולה, חברת ביטוח ושתי חברות מענף המזון", אומר ארגמן.

 

עובד עד שלוש בלילה

 

יניב דנן מפתח יישומי אייפון מביתו באשדוד. דנן, שהתוכנה iSmart Dialer שפיתח והעלה לאפסטור הורדה עד היום יותר מ־10,000 פעמים, מספר שהוא עובד 13 שעות ביום: "כל בוקר אני קם בעשר, וישר למחשב. דבר ראשון אני עונה לאימיילים עם בקשות תמיכה, אני מקבל כ־50 ביום. אחר כך אני מקצה שעתיים לתיקון באגים באפליקציות שלי, ועד אחר הצהריים אני עובד על פיתוח אפליקציות חדשות. אחר הצהריים אני לוקח שעתיים הפסקה, במכון כושר או בים, ואז חוזר לעבוד עד שלוש בלילה. למחרת הכל מתחיל מחדש. בסופי שבוע אני עובד אפילו יותר שעות".

 

מפתחים אחרים מספרים שהם מצליחים להגיע להכנסות של כמה מאות דולרים בחודש גם מפיתוח יישומים בשעות הפנאי. דודו טויטו, שיחד עם שותפו תומר וולר פיתח

דנן. עבודה בלתי פוסקת דנן. עבודה בלתי פוסקת צילום: צפריר אביוב

את התוכנה Beer Opener, עובד במשרה מלאה בחברת הייטק ולומד הנדסה באוניברסיטה העברית. "מבחינתי, הפיתוח לאייפון הוא תחביב, שמספק גם הכנסה נאה", אומר טויטו. "הבחירה לפתח רק כתחביב מאפשרת לי ולתומר להתמקד ברעיונות שבאמת מעניינים אותנו. אנחנו עובדים לפי פרויקטים. אם יש רעיון טוב, אנחנו נשקיע בו את כל הזמן הפנוי שלנו. כשאין פרויקט, אנחנו לא עוסקים בפיתוח בכלל. הרבה אנשים יאמצו, לדעתי, את הגישה הזאת של פיתוח מדי פעם. הפלטפורמה הנוחה של אפל מאפשרת את זה".

 

"גם המודל העסקי של אפל מתאים לעצמאיים", מוסיף כץ מבלו במבו. "המפתח רק מעלה לרשת את קוד התוכנה, ואפל מפיצים אותה, גובים את הכסף ומעבירים למפתח את החלק שלו. לא צריך מערך שיווק, הפצה וגבייה. בחודשים הקרובים כל השוק אמור להתרומם. הביקוש לאייפון גבוה מאוד בכל העולם, ויש מספיק

עבודה לכולם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x