להקליד בפול-גז: כך תלמדו הקלדה עיוורת
שיטת ההקלדה העיוורת צברה בעשור האחרון אוהדים רבים, בעיקר משום שהיא פשוטה ליישום ושימושית להחריד. איך גם אתם תהפכו אותה לטבע שני? טכנולוגי עם המדריך המלא, כולל שיעורי תרגול בחינם, ומשחקים לשיפור ההקלדה גם באנגלית
כידוע, במאה ה-21 כבר אין צורך לטרוח עם מקלדות מיושנות ועכברים מסורבלים. התקשורת שלנו עם המחשב מתבצעת באמצעות פקודות קוליות או מחוות ידיים, או על ידי שידור ישיר של רצונות וכוונות באמצעות גלי מוח. מושג כמו "הקלדה עיוורת" אינו רלבנטי בעולם ללא מקלדות.
אבל מדי פעם, מה לעשות, אפילו בעידן מתקדם שכזה, הטכנולוגיה מכזיבה. מערכת זיהוי הקול לא מצליחה לנתח כהלכה את הפקודות שלנו, ומצלמת הרשת לא מסוגלת לפענח יותר מתריסר מחוות ידיים במקרה הטוב. והממשק המוחי הישיר למעבד, ובכן: הבעיה היא שקשה מאוד למצוא עבורו דרייברים עדכניים לחלונות, מכיוון שהוא פשוט עדיין לא קיים.
כך נוצר מצב, רגעים לפני סיכום העשור הראשון של המאה ה-21, שאנחנו מזינים את כל המידע למחשב בשיטה שלא השתנתה בהרבה מאז העשור השביעי של המאה ה-19. מה שכן, לפחות היה לנו הרבה זמן להתרגל. שיטת ההקלדה העיוורת שנמצאת בשימוש עד היום החלה לצבור תאוצה בסוף המאה ה-19, ומאז היא מאפשרת לקלדנים ברחבי העולם להקליד עשרות מילים בדקה: כ-60 מילים בדקה בממוצע, וקרוב ל-100 מילים בדקה אצל קלדנים מיומנים במיוחד.
לפני הופעת השיטה העיוורת, קלדנים לא מנוסים היו עובדים בשיטת "איתור וניקור" (או "Hunt and peck" באנגלית): שתי הידיים מרחפות מעל המקלדת וצדות מקשים בקצב איטי עד כדי בכי עם האצבע הראשונה, המושטת קדימה כמו מקור.
ניסיון רב מאפשר להגיע למהירות הקלדה סבירה בשיטה זו, אבל הקלדה עיוורת עושה שימוש בכל חמש האצבעות של כל יד, ומקצה לכל אצבע תחום מקשים מוגדר. השקעה של כ-10 עד 20 שעות בתרגול של הקלדה עיוורת יכול להכפיל ואף לשלש את מהירות ההקלדה שלכם, ולחסוך לכם מאות ואלפי שעות בהמשך החיים.
שיעורי הקלדה עיוורת
תוכנת לימוד ההקלדה המקוונת של Sense-Lang לא תנצח באף תחרות יופי, אבל היא מציעה כמעט כל פיצ'ר שאפשר לבקש, ביניהם שיעורים מוכנים מראש עם מפת מקלדת, סימון אצבעות ומד מהירות הקלדה, שיעורים להקלדה עיוורת על המקלדת הספרתית (שמימין לכפתורי החצים במקלדות מלאות), מבחני מהירות הקלדה, משחקים, ואפשרות להתאמן עם טקסט משלכם. אם תטעו בהקלדה, תוצג האצבע הנכונה שבה הייתם צריכים להשתמש, מידע שחסר בתוכנות דומות רבות.
ב-Sense-Lang תוכלו ללמוד להקליד בשיטה העיוורת בכמה שפות, עם שתי גרסאות של מערכי שיעור בעברית ובאנגלית, וכן בערבית וברוסית.
שיעור מובנה בתוכנית לימוד הקלדה עיוורת של SenseLang צילום מסך באתר מומנט תמצאו תוכנת לימוד הקלדה עיוורת בעברית עם מערכי שיעור שונים מאוד מהשיטה המקובלת. הלימוד מתחיל משיעורים נפרדים עבור יד ימין ויד שמאל, וממשיך בתרגילים שמתרכזים באצבעות מסוימות במקום בשורות מסוימות. לא ברור אם יש לגישה זו יתרון מסוים על השיטה המקובלת, אבל יהיה מדובר לכל הפחות בשינוי מרענן עבור מי שסובלים מכאבי גרון ויובש אחרי כל הכחכוחים והחכחוכים שבשיעורים הראשונים של תוכנות ההקלדה העיוורת האחרות.
משחקי הקלדה
אלה מכם שיתמקדו בלימוד הקלדה עיוורת באנגלית יוכלו לגוון קצת את השיעורים המשעממים והחד-גוניים המסורתיים במשחקי הקלדה.
TypeRacer הוא אתר חברתי פשוט, ובו תוכלו להתאמן בהקלדה עיוורת ולהתחרות נגד משתמשים אחרים. בניגוד לרוב מבחני ושיעורי ההקלדה האחרים, TypeRacer עומד בסטנדרטים של הקלדה בחיים האמיתיים - הטקסטים בתחרויות ההקלדה הם ציטוטים קצרים מספרים ומסרטים שכוללים אותיות גדולות וקטנות וסימני פיסוק, ואם תעשו טעויות תצטרכו לחזור ולתקן אותן כדי להתקדם. תוכלו להתאמן בהקלדה נגן השעון, להתחרות נגד משתמשים אחרים באקראי, או להזמין חברים לתחרויות פרטיות - ללא צורך בהרשמה.
מירוץ הקלדה ב-TypeRacer צילום מסך במשחק ההקלדה של פריס הילטון, היא עובדת בהכנת לוחיות זיהוי במפעל של בית הכלא שבו היא משרתת את עונשה. פריס הוגה רעיונות אקראיים ללוחיות זיהוי כמו "HMEVIDZ" או "DYEJOB", ואתם צריכים להקליד כמה שיותר מהם לפני שהזמן אוזל.
משחק ההקלדה של פריס הילטון צילום מסך QWERTY Warriors 2 הוא משחק מחשב כמו שמשחק צריך להיות - יריות, בלגן, והרבה רעש. בחמש רמות קושי שונות, תצטרכו לעמוד בפני פלישה של מילים באורכים שונים, ואותן תוכלו להשמיד בפיצוצים גדולים על ידי הקלדתן. אפילו ברמות הקושי הנמוכות, העניינים מתחילים להיות מלחיצים למדי די מהר.
QWERTY Warrior 2 צילום מסך
בתחום המשחקים מקלידי העברית אולי קצת מקופחים, והמבחר בעברית אינו עשיר כמו באנגלית, אבל באתר Sense-Lang תוכלו להשתעשע בשני משחקי הקלדה פשוטים בעברית. משחק הבלונים הוא הבסיסי מבין השניים, בו תצטרכו להקליד אותיות בודדות שמופיעות על בלונים, שממלאים את המסך בקצב הולך וגובר. משחק הזיקית מעט יותר מורכב ומהנה, ובו תצטרכו להאכיל זיקית במילים מעופפות על ידי הקלדתן, ולהגביר את קצב ההקלדה עם התקדמות המשחק.
DVORAK נגד QWERTY
אם הסתובבתם ליד מחשבים ואנשי מחשבים למשך מספיק זמן, כנראה שכבר שמעתם משהו על הוויכוח הוותיק בין משתמשי DVORAK למשתמשי QWERTY. למעשה, מדובר כנראה בוויכוח הוותיק ביותר בתחום - הרבה לפני KDE או Gnome, מק או חלונות, אפילו Emacs או Vi. הוא התחיל בשנות ה-30, ונסוב סביב סידור המקשים במקלדת.
בסוף המאה ה-19, במהלך עבודתו על פיתוחה של מכונת הכתיבה המצליחה הראשונה, נתקל כריסטופר שולס בבעיה חמורה: פעמים רבות, כששני מקשים צמודים נלחצו בזה אחר זה, הם הסתבכו זה בזה ותקעו את כל מכונת הכתיבה. כדי לצמצם ככל האפשר את התופעה הזו, הסתמך שולס על ניתוח שכיחות של צמדי אותיות באנגלית, וניסה לפזר את האותיות על המקשים וכך להקטין את הסיכויים ששני מקשים צמודים יילחצו בזה אחר זה.
פריסת המקשים שיצר שולס עבור מכונת הכתיבה שלו זכתה לכינוי QWERTY, על שם שש האותיות בשורת המקשים הראשונה, והתוצאה המיידית שלה היתה הקלדה מהירה יותר: מכונת הכתיבה לא נתקעה, ואפשר היה להקליד קטעים ארוכים ללא הפסקה. אבל שולס לא הביא אז בחשבון פתרונות חלופיים, שימנעו את בעיית המקשים התקועים במקום לנסות לעקוף אותה. דגמים מתקדמים יותר של מכונות כתיבה העלימו מהעולם את בעיית המקשים התקועים, ואז הפתרון של שולס הפך בעצמו לבעיה. שולס עצמו פיתח פריסה חלופית ויעילה יותר כשפריסת QWERTY האקראית הפכה ללא רלבנטית, אבל עשרות אלפי קלדנים כבר למדו לחיות איתה ואיש לא רצה להתסכן בהחלפתה.
בשנות השלושים של המאה העשרים, הגיע ד"ר אוגוסט דבורק והחל לחקור אפשרויות לפריסת מקשים חלופית - התוצאה היתה פריסת DVORAK. לפי ממצאיו של דבורק ושל חוקרים אחרים שהשוו בין פריסת DVORAK ל-QWERTY, הפריסה החדשה מאפשרת מהירות הקלדה מרבית גדולה יותר בכ-20%, דיוק גדול יותר בכ-50%, ומהירה יותר ללימוד בכ-70%. לפי דבורק, קלדני QWERTY מנוסים זקוקים לכ-50 שעות אימון כדי להגיע לאותה מהירות הקלדה ב-DVORAK, שאף נחשבת לבריאה יותר לידיים מכיוון שהיא מצריכה פחות תזוזות קיצונית של האצבעות.
סידור המקשים במקלדת DVORAK. מקור: ויקיפידה, רשיון GFDL 1.2 צילום מסך בדיוק כמו שולס לפניו, דבורק נתקל בקשיים בניסיונותיו לשווק את פריסת המקשים ליצרני מכונות כתיבה - אז כבר נמכרו מיליוני מכונות כתיבה עם פריסת QWERTY, והסיכויים להביא לשינוי היו נמוכים עוד יותר. אבל כמה שנים אחרי מותו אימץ מכון התקנים האמריקאי את פריסת DVORAK כתקן, ומאז מכונות הכתיבה כבר פינו את מקומן לטובת המחשבים והמקלדות האלקטרוניות. היום, DVORAK מגיעה עם כל מערכת הפעלה, ואפשר להתחיל להשתמש בה בתוך פחות מדקה, אפילו בלי להפעיל מחדש את המחשב.
בינתיים, DVORAK נותרה נחלתם הכמעט בלעדית של גיקים (בין אם הם יודעים שהם כאלה או לא), והסיכויים שסידור מקשים כלשהוא עוד יחליף את QWERTY לפני שהמקלדת תיעלם לגמרי אינם גבוהים. הסיפור חוזר ומסופר מדי פעם ברמות שונות של פירוט ודיוק, ומשמש לעתים כאנקדוטה על כישלונם של כוחות השוק בדחיקת מוצר נחות לטובת חלופה טובה יותר. אבל אם יש לקח ודאי אחד שאפשר להפיק מהעניין, הרי זה שגם בשנת 2054, הסוכנים ביחידת הטרום-פשיעה של וושינגטון יתפעלו את המחשבים, את המכשירים הניידים ואת קופסאות הדגנים שלהם באמצעות מקלדות בפריסת QWERTY.
DVORAK להמונים
כאמור, הרגלי ההקלדה שלכם כבר אינם תלויים עוד בגחמותיהם של כוחות השוק הכל-יכולים, והמעבר להקלדה בפריסת DVORAK תחת חלונות, OS X או לינוקס מסתכם בכמה קליקים עם העכבר. מניסיונם של אחרים שעשו את המעבר בהצלחה, מומלץ להתחיל לתרגל אותו בתקופת חופש או חג שבה אין שום צורך דחוף בהקלדה מהירה ויעילה, ולהקדיש לפחות כ-50 שעות לאימון הראשוני. כמו כן, אין שום צורך להחליף את מיקום המקשים במקלדת או להדביק עליהם מדבקות - DVORAK נועדה להקלדה עיוורת, וככל שתמעיטו בבדיקת מיקום האותיות במקלדת כך יגדלו סיכוייכם ללמוד להקליד בשיטה זו.
להוספת פריסת DVORAK תחת חלונות, פתחו את לוח הבקרה ולאחר מכן את Regional and Language Settings. עברו ללשונית Languages, ולחצו על Details. במצב רגיל, תוצג רשימה שכוללת מקלדת באנגלית ובעברית. כדי להתקין מקלדת אנגלית נוספת, לחצו על Add. בחלון שיופיע, בחרו את
English (United States) תחת Input language, סמנו את השורה Keyboard layout/IME, ובחרו מהתפריט שתחתיה את United Stated-Dvorak.
מעכשיו תוכלו להקליד באנגלית ובעברית, אבל גם בפריסת DVORAK. כדי לעבור בין הפריסות, השתמשו בקיצור Alt+Shift. בתחילת הדרך, מומלץ לתלות תרשים של פריסת המקשים ליד המחשב, כדי שתוכלו להשתמש בו להתמצאות לפני שתתרגלו להקלדה עיוורת. באתר Sense-Lang תוכלו להתאמן בהקלדה עיוורת גם ב-DVORAK.
עיינו בקישורים שבסוף המדריך לפרטים על התקנת DVORAK במערכות הפעלה אחרות.
בקרוב אצלכם צילום: shutterstock
ומה עם קראטון?
המחקרים שבוצעו בנושא והעקרונות שעליהם ביסס דבורק את סידור המקשים שלו נחשבים היום על ידי אחדים לשנויים במחלוקת, ויש מי שטוענים שהמסקנות אינן חד-משמעיות ושהשיפור במהירות ההקלדה הוא זניח. עם זאת, אפילו אם DVORAK היא לא פריסת המקשים היעילים ביותר, היא ללא ספק יעילה יותר מ-QWERTY.
אם כל הסיפור הזה גורם לכם לרצות לתלוש את כל המקשים מהמקלדת, זכרו שלפעמים, גם אם במקרים נדירים במיוחד, יש יתרונות בלהיות ישראלים דוברי עברית במזרח התיכון. פריסת המקלדת שבה רובנו משתמשים היא אינה QWERTY וגם לא DVORAK, כי אם "קראטון", פריסת המקשים במקלדת העברית.
קראטון פותחה בתחילת המאה העשרים, כשהמגבלות הטכניות בעקבותן נוצרה QWERTY כבר לא היו קיימות, ולכן המקשים בה מסודרים מראש כדי לאפשר הקלדה יעילה. אבל טריפ הגאווה הלאומית הזה לא ממשיך עוד הרבה, מכיוון שקראטון אמנם נועדה להקלדה יעילה, אבל לא להקלה מהירה בעברית.
קראטון הותאמה לכתיבה ביידיש, ולכן המקשים בה פרוסים לפי שכיחות האותיות במילים ביידיש, ולא בעברית. עם זאת, המצב לא חמור כמו במקלדת QWERTY - לדוגמה, כל אותיות האהו"י ורוב האותיות השכיחות ביותר נמצאות במרכז המקלדת וקרובות לאצבעות החזקות יותר. אבל מצד שני, רוב האותיות בשורת הבית במקלדת אינן שכיחות כלל, וסימני הפיסוק נמצאים על מקשים שונים לעומת פריסת QWERTY, כפי שיודע כל מי שהקליד "ץ" במקום נקודה או "ת" במקום פסיק.
פירוש הדבר הוא שאין עוד תירוץ לא ללמוד להקליד בשיטה העיוורת בעברית. סידור המקשים אולי אינו אידיאלי, אבל הוא בהחלט מספיק טוב. בכל מקרה, הסיכויים שקלדני העברית בעולם יזכו לגיבור בנוסח דבורק בעידן בו מקלדות מיושנות ועכברים מסורבלים הפכו כבר לנחלת העבר - אינו גדול.
מידע נוסף
DVORAKZine - קומיקס מקוון על פריסות DVORAK ו-QWERTY, כולל הוראות לשימוש ב-DVORAK בחלונות, מקינטוש ולינוקס.
החטוטרת שבקצות אצבעותינו, מאת ד"ר יובל רבינוביץ - מאמר ארוך ומעמיק בעברית על ההיסטוריה והפרקטיקה של סידורי מקשים שונים, ביניהם DVORAK וקראטון, ובמיוחד על השילוב של השניים.
