כישלון האינטרנט בבחירות בישראל
גם אתרי המדיה וגם הקמפיינים הפוליטיים הגדולים נכשלו ברשת. בליל הבחירות נשאר רק לזפזפ בין ערוצים, כאילו אין אינטרנט בעולם
13:4215.02.09
זרקו את המודמים, נתקו את כבלי הטלפון. אפשר לסגור את האינטרנט. לפחות את החלק ממנו שאמור להוות מקור חדשות ואקטואליה: ליל 10 בפברואר היה ליל הכניעה של אתרי החדשות הישראליים, שנסוגו מראש בפני משדרי הבחירות בטלוויזיה, ולא הציעו שום מידע או חוויה מעניינת מלבד מבזקים יבשים.
הפרס הגדול - ביקור באולפן חדשות 2 צילום מסך: youtube.co.il
לא היה שום ניסיון לשתף את הגולשים הדבוקים למסך, ולתת להם הזדמנות לדבר זה עם זה ולחלוק את המתח, כפי שעשו כלי התקשורת המקוונים האמריקאיים. האתרים של "הניו יורק טיימס" ושל CNN, אם לתת רק שתי דוגמאות מייצגות, הציגו בליל הבחירות חגיגה של תכנים אינטראקטיביים, מפות, בימות שיחה ופרשנויות בזמן אמת. בארץ? כלום. מי שלא רצה לצפות בשידורי הטלוויזיה, היה יכול רק ללחוץ Refresh שוב ושוב על חלון המבזקים.
בערוץ 2 הגדילו להתפדח, וגייסו את אתר האינטרנט כדי לתעד את הנעשה מאחורי הקלעים של המשדר המיוחד הטלוויזיוני. כי באמת, מה יכול לעניין את הגולשים יותר, בלילה גורלי כזה, מלראות את מינה צמח מקנחת את האף. ראינו את המדיניות הקלוקלת הזו כבר בשיתוף הפעולה המעליב עם יוטיוב, שהתיימר לתת לגולשים אפשרות לראיין בווידיאו את המועמדים לראשות הממשלה. בעוד שבקמפיין המקביל בארה"ב גולשי יוטיוב היו כוח מנווט אמיתי בעימותים בין המועמדים לנשיאות, כאן הגולשים הישראלים הוזמנו לריאליטי מטופש שהפרס הגדול בו הוא לבקר באולפן חדשות 2. וואו.
הפרס הגדול - ביקור באולפן חדשות 2 צילום מסך: youtube.co.il זה היה אפילוג הולם לפרימיטיביות הדיגיטלית שגילו המפלגות עצמן בקמפיין הבחירות. נתניהו והליכוד כנראה האמינו שאם יעתיקו את גוני הכחול הנאים מהאתר של ברק אובמה, יהיה גם להם קמפיין אינטרנטי אפקטיבי, בלי שיצטרכו לעשות דבר מה מעבר לכך. בקדימה פתחו לציפי לבני בלוג יחצ"ני מהמלוקקים והמשעממים שנצפו בארצנו. הסרטונים הוויראליים של חד"ש אמנם העידו על חשיבה מעניינת, אך הספיקו רק לעבור בין תיבות דואר נכנס של משוכנע־חד"ש אחד ומשנהו.
ומה עם הבלוגייה? סקר הבלוגרים של אתר אפלטון, שפורסם גם ב"כלכליסט", הראה שלפי כוכבי הרשת של ישראל, המפלגות הגדולות צריכות להיות חד"ש (4 מנדטים במציאות) והתנועה הירוקה־מימד (לא עברה את אחוז החסימה).
הנתק המדהים הזה מהמציאות הפוליטית אינו מאפיין טבעי של האינטרנט. אם נחזור שוב לבחירות בארה"ב, הבלוגרים האמריקאים אמנם העניקו תשומת לב מופרזת למועמדי שוליים, אבל עיקר השיחה התנהל בין תומכי אובמה ומקיין, והבלוגרים החשובים תפקדו כמובילי דעת קהל לצדם של גופי התקשורת המסורתית. בישראל, לעומת זאת, הדיון ברשת סיפק במקרה הטוב סוג של בידור. אם מערכת הבחירות הנוכחית הוכיחה משהו, זה שהשימוש הפוליטי באינטרנט בישראל עדיין לא רלבנטי.
