העצות של בכירי תעשיית ההייטק לממשלה הבאה
דב מורן מציע להקים כביש בין עזה לגדה ולפתח פרויקטים כמו המכונית החשמלית, זאב הולצמן קורא לגבש חבילת סיוע בסגנון אובמה, וראובן אגסי מציע להשקיע בתשתיות ולקצץ בקצבאות
דב מורן: כביש מעזה לבית לחם
דב מורן: להקים קרן השקעה בביוטק ולהרחיב את תקציב המדען הראשי צילום: עמית שעל דב מורן, מייסד אם-סיסטמס בעבר ומנכ"ל מודו בהווה: ראש הממשלה הנבחר צריך להקים מיד צוות חשיבה חוץ-משרדי ולכנס אותו לכמה ימים במקום מבודד למרתון של דיונים והעלאת רעיונות. הכלכלנים יידרשו לבצע במקום ניתוחי כדאיות ראשוניים כך שבתום "המרתון הכלכלי" הזה יוגדרו מטרות לביצוע ומספר נוסף של דברים לבדיקה נוספת שייקבע לה לו"ז מזורז לביצוע, נניח תוך חודש ימים.
לו הייתי מוזמן (קרוב לוודאי שהייתי מוזמן בתור האיש היצירתי, לא בתור הכלכלן...) הייתי ממליץ להקים קרן בהשראת קרנות יוזמה של תחילת שנות ה-90, לטובת מחקרי ביו-טק ולהרחיב את תקציב המדען הראשי. אם לא ניתן להקים קרן ממשלתית, חשוב לכל הפחות לשנות את אופן ההשקעה הממשלתית למשהו קרוב יותר לקרן הון סיכון, במניות "לא פעילות" וללא חברות במועצת המנהלים והתערבות פעילה בניהול.
בנוסף, הייתי קורא ליזום פרויקט לאומי שיכול להעסיק עשרות אלפי אנשים. למשל, פרויקט המכונית החשמלית יכול לשמש ככזה. פרויקט אפשרי נוסף, יכול להיות מחשוב מערכת הרפואה לרמה שטרם קיימת בעולם המערבי, כולל איסוף נתונים ממלכתי לצורך מחקרים רפואיים מתקדמים. פרויקטים נוספים אפשריים: פרויקט נרחב לשיפור מערכות התחבורה בארץ, בניית כביש עילי מודרני מבוקר בין עזה לגדה, מערכת לזיהוי מחבלים פוטנציאליים המסתמכת על ניתוחי תמונות און-ליין, ריח, תנועה, צילומי אקס-ריי, וקול. נראה שנצטרך כמה פרויקטים לאומיים כאלה כדי לייצר עבודה למגזרים שונים במשק.
ברור לכל שאין פתרון באבחת חרב ותידרשנה שורה שלמה של פעילויות על מנת לעבור את המשבר ביתר קלות.
זאב הולצמן: תכנית סיוע בסגנון אובמה
זאב הולצמן: חבילת סיוע של 20 מיליארד שקל צילום: עמית שעל
ראובן אגסי: לתת תמורה רק למי שתורם צילום: שלום בר טל
ראובן אגסי: הקץ למנגנון הקיצבאות
ראובן אגסי, אביו של שי אגסי, נציג אדובי בישראל ויזם הייטק בכיר: מרבים לדבר על פרויקטי תשתיות אבל רק מעטים מעיזים לפרט. כשאני מדבר על השקעה בתשתיות, יש מקום נרחב לתת עדיפות כמו אנרגיה סולארית, או אנרגיה נקייה. הן מהיבט של צריכת הדלק, והן ברמה של הפחתת הפליטה מים. השקעה ברכבות תפחית את עומסי התנועה והשקעה במתקני התפלת מים תפחית את התלות שלנו במקורות מים מוגבלים.
הבעיה המרכזית של החברה הישראלית היא התל"ג והוא הברומטר שלנו לגבי מספר האנשים שנמצאים במעגל העבודה ומחוצה לו. אם נסתכל על אטומים כמשל לחברה בה אנו חיים, נראה שבכל אטום יש אלקטרונים ופרוטונים אשר לכל אחד מהם אנו יודעים בדיוק מה איכותם ומה משקל האנרגיה שהם נושאים, ויש גם ניוטרונים שרק מוסיפים משקל ואינם תורמים דבר מלבד משקל. בהקבלה למבנה החברתי, יש לנו יותר מדי ניוטרונים, שרק מוסיפים משקל ואינם מוסיפים דבר. לכן עלינו לשנות את המשוואה שקשורה בהוצאת אנשים למעגל העבודה. להימנע ממתן קצבאות, ולתת תמורה רק למי שתורם.
אם לא ייתנו פתרון להעסקת המגזר החרדי ושילוב ערבים במעגל העבודה, זה כאילו שהממשלה לא עשתה דבר. כיום התל"ג האישי שלי נמוך מהממוצע כיוון שמה שאני מייצר מתחלק בין 10 איש שלא עובדים. הממשלה צריכה להפסיק לחלק מתנות ולהוביל מהלכים של עידוד המוטיבציה לצאת לעבודה.
רק השקעה בתשתיות יוצרת רווח כפול: קצר טווח ביצירת מקומות עבודה, וארוך טווח - בחסכון והתייעלות בצריכת האנרגיה.
