הזנב הארוך של עולם השיווק

לפי החוק החדש, ל"ספא ממלכת החמאם" אסור לשלוח לי אימייל, ולאורי זוהר אסור לצלצל אלי הביתה ולנסות לשכנע אותי בשיחה מוקלטת לרשום את הילדים למעון של ש"ס.

אז למה מותר לחברות האופנה, הסלולר, הטלפוניה, האינטרנט, הקמעונאות והאחרות לטנף את המרחב הציבורי במסרים פרסומיים על שלטי חוצות, מדבקות על אוטובוסים, מסכי וידיאו בצמתים גדולים ושלטי חוצות ענקיים על בניינים שלמים?

התשובה היא כסף. ספאם הוא הזנב הארוך של עולם השיווק, מדיום פרסומי לעסקים קטנים שאין להם כסף לקמפיין בעיתונות ובטלוויזיה. לא בכדי, שיעור ניכר מהספאם העברי מציע שירותי שליחת ספאם. העסקים הקטנים האלה אינם עשירים ומאורגנים מספיק כדי לשכור לוביסטים שיגנו על האינטרסים שלהם בכנסת, בניגוד, למשל, לחברות שלטי החוצות, שהפעילו לוביסטים והצליחו לקדם חוק שמבטל את איסור הפרסום בדרכים בין-עירוניות.