אופנת העידן החדש נכנסת לתחום משחקי המחשב

הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם המחשב לא השתנתה הרבה מאז 1963, כשהעכבר והממשק הגרפי הומצאו על ידי ד"ר דאגלס אנגלבארט. אמצעי התקשורת נשארו עכבר, מקלדת, ג'ויסטיק, ולפעמים בקר תנועה או מצלמה שעוקבת אחרי תנועות הגוף שלנו. זה יעיל, אבל משאיר את רוב החוויה האנושית בחוץ: רגשותיו של השחקן, מחשבותיו ומצבו הנפשי לא באים לידי ביטוי בעת המגע עם המחשב.

אלא שזה מתחיל להשתנות. משחקים מז'אנר מתפתח שנקרא "משחקי ביופידבק" מאפשרים לשחק בעזרת קצב הלב, טמפרטורת העור, רמת המתח בשרירים ואפילו גלי המוח. מפיצי המשחקים מבטיחים שמשחקיהם הם יותר מגימיק. לדבריהם, המשחקים יכולים לעזור לסובלים ממתח, כאבי גב, ואפילו בעיות מעיים. ההקלה שמביאים המשחקים דומה לזו שמתקבלת מיוגה וממדיטציה, ומטיפולי ביופידבק ברפואה האלטרנטיבית, שמטרתם לאמן את המטופל לשלוט בקצב הלב שלו, בנשימה ובמידת הרוגע שלו. למעשה, זה בדיוק אותו הדבר.

ללמוד לשלוט בלב

לתומר יעקובוב מהמרכז לביופידבק יש מבט יציב וחיוך רגוע. זה נראה הגיוני, כשרואים אותו מפעיל את המשחק Journey to the Wild Divine (המסע אל הנשגב). הוא הרי מעביר את היום שלו בתרגולי רוגע ונשימה, שאותם הוא מבצע תוך הדגמת המשחק ללקוחות. יום העבודה של יעקובוב הוא הרפיה אחת גדולה.

תומר יעקובוב. מעביר את היום בתרגילי רוגע ונשימהצילום: אוראל כהן

"משחקי ביופידבק משתמשים בטכנולוגיה מוכרת", הוא מספר בזמן שהוא מעלה את המשחק על המחשב הנייד שלו. "כבר שנים שמשתמשים במדידות פיזיולוגיות של גלי מוח, הזעה וקצב לב. החידוש בביופידבק הוא ההבנה שהמדדים הפיזיולוגיים מעידים על המצב הנפשי שהאדם נמצא בו, והקשר הוא דו־כיווני. שינוי קצב הלב והנשימה משפיעים על המצב הנפשי".

מתקן הביופידבק של יעקובוב מתחבר היישר מקצות האצבעות אל שקע ה־USB של המחשב. יש משהו עתידני ומרגש בממשק האדם־מחשב הלא שגרתי הזה. החוויה האינטימית של השפעה באמצעות הגוף על המתרחש על המסך מזכירה את תחושת ההתגלות שחשים בפעם הראשונה שבה מפעילים עכבר.

במשחק המסע אל הנשגב מטייל השחקן בממלכה גדולה ושקטה, מצוירת בצבעי קריסטל ומלווה במוזיקת עולם. בכל ארמון, מקדש וכיכר ממתינה לו משימה אחרת: הדלקת אש הבוערת באח בעזרת קצב הנשימה, הרמת אבנים באוויר וערימתם בערימה בלי לנקוף אצבע, אלא רק באמצעות ריכוז. חלק מהמשחקים דורשים להירגע, ואחרים דורשים להתאמץ. גם מי שעצם המחשבה על מדיטציה תרדים אותו, לא יבחין איך במשך שעה קלה הוא עוסק בתרגילי ריכוז ונשימה. לדברי יעקובוב, אימון מתמיד במשחקים הללו יכול להביא לשיפור משמעותי ביכולות של האדם לשלוט במצב הפיזיו־פסיכולוגי שלו.

איך המכשיר שלכם מודד את הרוגע והריכוז?

יעקובוב: "המכשיר מודד שני משתנים - את קצב הלב ואת רמת המוליכות החשמלית של העור, כלומר ההזעה. באופן כללי ידוע לנו שככל שההזעה גבוהה יותר, העוררות גבוהה יותר. אנחנו גם יודעים שפעימות לב קוהרנטיות ובטווח מסוים מראות שהאדם נמצא במצב רגוע, אופטימי ושמח".

אפשר ללמוד לשלוט בקצב הלב?

"קצב הלב אינו דבר רצוני, אבל נשימה היא פעילות רצונית, והיא משפיעה על קצב הלב. כשהלב פועם בקצב רגוע, הריכוז משתפר, וזה גם יכול להפחית דיכאון וחרדה ואפילו לשפר את המערכת החיסונית".

משחקי אינר־אקציה

"המון מחקרים מראים שתרגול קבוע לאורך יותר משנה גם משאיר את הרוגע בתוך המערכת", אומר יעקובוב. "האדם לומד שיש לו כלי של הרפיה של הנשימה, והוא לומד להירגע בכל מצב".

מאז פיתוח המסע אל הנשגב ב־2003 על ידי מהנדס המכשור הרפואי ד"ר קורט סמית והאנימטור קורווין בל יצאו משחקי ביופידבק נוספים, ובהם מירוצי מכוניות שדורשים מהשחקן להירגע כדי להאיץ, כגון Rally, ומשחקי טיסה שבהם כלי הטיס נשלט על ידי ריכוז בלבד, כגון Inner Tube.

המשחקים משווקים באריזה המעוטרת סמלי ניו אייג' שלא היו מביישים את מוצרי "הסוד", ובכינוי המחוכם Inner-active Game. כלומר, אלו לא משחקים של אינטראקציה מול המחשב, אלא של אינר־אקציה, תקשורת פנימית. כדי לגייס לגיטימציה רפואית למשחקים השיגה החברה את תמיכתם של הרופא האינטגרלי אנדרו וייל והמומחה לרפואה מונעת ומחלות לב דין אורניש.

שוק בצמיחה

המשחק המסע אל הנשגב בישר על כניסתו לתחום הגיימינג של אחד הז'אנרים התרבותיים הרווחיים ביותר בעשורים האחרונים: העזרה העצמית. הוא הצטרף לשורה ארוכה של ספרים ומוצרים שמבטיחים לשפר את הביטחון העצמי והקסם האישי, ללמד לנהל כסף וזמן ולחדד את האינטואיציה.

ב־2005 הכניס שוק מוצרי העזרה העצמית 9.6 מיליארד דולר, ולהערכת חברת המחקר מרקט מדיה הוא עתיד להגיע לשווי של 13.9 מיליארד דולר ב־2010.

בשנה האחרונה הצטרפו אל משחקי הביופידבק כדוגמת המסע אל הנשגב עוד משחקים שמבטיחים שיפור בתחומים שונים בחיים באמצעות תרגול מול המחשב.

סדרת משחקי הרשת Mindhabits פותחה ב־2007 בסיועו של ד"ר מרק בולדווין, פסיכולוג קנדי, וזכתה בספטמבר 2007 בפרס של 1.5 מיליון דולר בתחרות הקנדית למשחקים העצמאיים VidFest. משחקי הסדרה מצהירים כי ביכולתם לסייע לשחקן לשנות הרגלים ולפתח ביטחון עצמי. באחד המשחקים, למשל, מוצגים בפני השחקן עשרות פרצופים, חלקם זועפים וחלקם מחייכים, ועל השחקן להקליק כמה שיותר מהר על המחייכים. לדברי המפתחים, המטרה היא ללמד את השחקן להתעלם מאנשים נרגנים ולמצוא בכל מקום את החיוך.

נינטנדו, יוצרת קונסולת המשחק הנמכרת בעולם Wii, שחררה ב־2005 את המשחק Brain Age לקונסולה הניידת Nintendo DS. המשחק מצהיר על עצמו כי מטרתו "לשמור על גילו הצעיר של המוח". הדרך לעשות זאת היא בעזרת סדרת חידות ומשחקים, מסודוקו ועד מעקב אחרי אנשים שנכנסים ויוצאים מדירה בקצב של תנועת נוסעים בתחנת רכבת.

אף שיעילותו המדעית של המשחק מוטלת בספק, נהפך "בריין אייג'" לאחד המשחקים הנמכרים ביותר של החברה, ומכר כ־11.7 מיליון עותקים עד סוף 2007.

בשנה שעברה שחררה נינטנדו לקונסולה הניידת שלה גם את המשחק Face Trainer, שמנחה את השחקן לבצע תרגילי התעמלות שונים שמשפרים את גמישות שרירי הפנים. ה־Wii Fit, ערכת האימון האירובי לקונסולה Wii, מכרה מאז יציאתה יותר מ־5 מיליון עותקים ברחבי העולם.

הקואוצ'ר הממוחשב

"כמעט שאין תחום היום שלא מפתחים בו משחקים - מטיס ורפואה דרך חשבון ודקדוק ועד הנדסה ותרגילים צבאיים", אומר פרופסור שיזף רפאלי, ראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה. "הטרנדים בחברה המערבית של אינדיבידואליזם ושל הרצון לעשות דברים בזמנך ובקצב שלך מזמינים את השימוש במשחקים לצורך לימוד ואימון", הוא אומר.

מבקר התרבות האמריקאי סטיבן ג'ונסון מצביע בספרו "Everything Bad is Good For You" על המוטיבציה הגבוהה שיוצרים משחקי מחשב. כל מי שבילה לילה באיסוף עצים או כריית זהב באיזה משחק רשת, הוא כותב, יכול להעיד שמשחקים גורמים לנו לעשות דברים שבכל הקשר אחר היו משעממים אותנו, ולהתמקד בהם זמן ארוך מתוך שאיפה להשתפר ולהצטיין. ואם אנחנו מתמכרים למשחקים, לפחות שאלו יהיו משחקים שעוזרים לנו.

לספר, הוא כותב, אין בעיה שתעבור לפרק שלוש גם אם לא הבנת את פרק שתיים. במשחק מחשב הרמה הבאה חסומה בפניך כל עוד לא הצלחת לחצות את הרמה הנוכחית. באופן זה משחקי מחשב מאמנים אותך ביעילות. עד עכשיו המיומנויות היו של הצטיינות גיימרית במשחק ספורט או אקשן. עכשיו זה גם יכול לקרות בחיים.