בכיר בקרן וולדן האמריקאית: "הסינים הם הישראלים של המזרח הרחוק"
לדברי ד"ר עמוס ברזילי, "האבסורד בגלובליזציה בהשקעות ההון סיכון, הוא שההשקעות בסין מעודדות דווקא השקעות בישראל. אין היום חברת הון סיכון בעמק הסיליקון שאין לה קשר לישראל"
17:30
29.06.08
"ההסתכלות הלוקאלית של קרנות הון סיכון כבר לא קיימת", אמר ד"ר עמוס ברזילי. "הקרנות מחפשות חברות מעניינות שיכולות להביא תשואה גבוהה, וזה כבר לא משנה אם הן נמצאות מעבר לגדר או מעבר לים".
ברזילי הישראלי משמש מאז שנת 2001 כשותף בכיר בקרן ההון סיכון האמריקאית וולדן. מאז, הוא הספיק לעשות אקזיטים רבים בשווי של מיליארדי דולרים, ולשמש כחבר דירקטוריון בכמה חברות. ברזילי נאם הבוקר (א') בפני באי כנס ה"סיליקום ונצ'ר", כנס היזמים השנתי שנערך בתל-אביב.
וולדן מנהלת מעל 2 מיליארד דולר, המושקעים בעיקר ברחבי אסיה: סין הונג-קונג, טייואן, הודו, אך גם בארה"ב. בישראל השקיעו ממש לאחרונה, בחברת סולאראדג' - חברה המפתחת שבבים לשיפור ניצולת אנרגיה סולארית. הקרן האחרונה, השישית במספר, נסגרה לפני כשנה על יותר מ-200 מיליון דולר. הקרן הקודמת נסגרה על 600 מיליון דולר. ברזילי אינו משמש בקרן האחרונה כשותף אלא כיועץ בכיר, מכיוון שפתח במיזם אישי להקמת קרן הון סיכון קטנה וגמישה בשם אסטרה ונצ'רסף המשקיעה בחברות סטארט-אפ בשלבים התחלתיים.
מצב הקרנות הישראליות אינו קל. יותר ויותר קרנות ישראליות סוגרות את פעילות ההשקעה בהייטק הישראלי. הכסף של הקרנות הולך ומתמעט. איך אתה רואה את זה מעמק הסיליקון?
ההסתכלות עוברת מהסתכלות של הקצאה טריטוריאלית להסתכלות גלובלית. אם אנו משקיעים בחברות בשלב המוקדם, עלינו להסתכל על כל המקומות בעולם בהן יש חברות בשלב המוקדם. כיום מירב החברות בשלב זה הן בעמק הסיליקון ולאחר מכן – ישראל. כך שאנו משקיעים כאן לא בגלל שקבענו להשקיע בישראל אלא בגלל שהחלטנו שאנו מעוניינים להשקיע בחברות טובות בשלב מוקדם.
עמוס ברזילי. לא מכיר חברת הון סיכון בעמק הסיליקון שאין לה קשר לישראלצילום: קובי קנטור
אני לא מכיר היום חברת הון סיכון בעמק הסיליקון שאין לה קשר לישראל, בין אם זה עם שותף שנוסע לעיתים קרובות לישראל ונמצא בקשר עם השוק, או בין אם יש להם צוות ישראלי או שיש להם שותף בישראל. זו תופעה חדשה שלא היתה היה כאן לפני 4 או 5 שנים. הסיבה לכך היא שחברות החלו להסתכל על השקעת הון סיכון כהשקעה גלובלית, בניגוד לעבר בו השקעות הון סיכון היו עניין מקומי. פעם משקיעים היו מסרבים להשקיע בחברה שלא נמצאת במרחק נסיעה עם מכונית של מגרשי-גולף. לפני כארבע שנים החלו המשקיעים הגדולים להגיע לשגנחאי ולבייג'ינג, והתודעה השתנתה, החשיבה שלהם הפכה גלובלית וזה דווקא הגביר את המוטיבציה שלהם להשקיע בישראל".
באופן טבעי, הקרנות המקומיות שהתמחו בישראל נכנסו ללחץ כי התחרות הגיעה אליהם מבחוץ, גם כי הגיעו קרנות משנה כמו בנ'צמרק וסקויה, קרנות פרטנרים כמו פרטק או שליחים מעופפים כמו אופוס ולייטספיד, זה יצר לחץ גדול לחברות הישראליות.
עד כמה הפחד של הקרנות הישראליות מחברות הסטארט-אפ במזרח הוא אמיתי? הרי יפן וטייואן הן כלכלות משגשגות כבר עשרות שנים ולא ראינו משם יותר מדי חברות סטארט-אפ
יש משהו בסין שאין ביפן, חד משמעית. הסינים הם הישראלים של המזרח, מבחינת תכונות האופי ותמיכת הממשלה. יש להם את הנכונות להקריב ולקחת סיכונים, והנכונות לעבוד קשה - כל זה מזכיר מאוד את ישראל. הסינים חזקים מאוד בתחומי החומרה, ואני הייתי מייעץ ליזם צעיר שיבדוק טוב מה קיים בסין לפני שהוא מקים סטארט אפ בתחום. מצד שני יש תחומים שלא קיימים בסין, כמו תוכנה לארגונים, זה שוק שלא קיים שם בכלל.
מה אתה אומר לעמיתך בקרנות הישראליות נוכח המשבר?
אני אומר להם שאפשר לעשות מיקור חוץ והעברה לאוף-שור לפעילות הפיתוח והייצור, אבל יזמות לא ניתן להעביר לשום מקום אחר.
