דופקים עלינו קופה

(פורסם ב-02/04/2008)

המוזיקאי הבריטי בילי בראג הוא האויב החדש של תעשיית המוזיקה. בראג פירסם בסוף השבוע מאמר בניו יורק טיימס, שבו הלין על כך שהוא ושאר המוזיקאים שפתחו פרופילים אישיים ברשת החברתית בבו לא זכו לנתח מעסקת הענק שהכניסה למייסדי בבו 850 מיליון דולר.

בראג לחם בעבר ב‭MySpace-‬ משום שברישיון השימוש שלו נכתב כי התכנים המועלים למייספייס עוברים לבעלותו המלאה של האתר. קל לפטור את דבריו של בראג בכך שהוא הסכים לתנאי השימוש של Bebo ו‭Myspace-‬ ולכן אל לו להלין אלא על עצמו, אבל הסוגיה מורכבת יותר. הרי בראג לא באמת דורש ממייסדי Bebo לחלוק את רווחיהם עם האנשים שהעלו את שווי האתר; הוא פשוט מבקש לכבד את היוצרים כפי שמכבדים את המתכנתים או המעצבים. זוהי בקשה הגיונית. העיתון "גרדיאן‭,"‬ למשל, השווה בין התסריטאים למוזיקאים: אם התסריטאים השיגו נתח מההכנסות המקוונות, האם לא מגיע גם למוזיקאים?

תוכן גולשים (מינוח מסמורטט מרוב שימוש) הפך למודל העסקי של עמקי הסיליקון בעולם, כאשר קפיטליסטים צעירים גילו את הצד הרווחי של ערכי השיתופיות. החידוש העיקרי במהפכת הווב ‭2.0‬ הוא פתיחת הסכר שעצר את ההמונים מיצירה, ונשיפת משב רוח בפדחתן המקלישה של תעשיות הבידור והתקשורת, שהתאבנו במהלך שנות הדור שבהן שלטו בתודעת ההמונים. ובעוד האינטרנציונל מתנגן כרינגטון באייפון של מנהלי קרנות הון סיכון, נשאלת השאלה - מה יקרה כשקרן ויקימדיה, שמפעילה את ויקפדיה, תקרוס? מראיון שהעניקה סו גרדנר, מנכ"לית הקרן, ללוס אנג'לס טיימס, נראה שזה תרחיש אפשרי. אם נניח שהמיזם האלטרואיסטי יתחיל לשלב פרסומות בעמודיו ואפילו להרוויח כסף, האם יהיה זה צודק לא לחלוק את ההכנסות עם הגולשים שאחראים להצלחה?

שאלה דומה עמדה במרכז הוויכוח שהתגלע בין ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה, לבין ג'ייסון קאלאקאניס, מייסד מנוע החיפוש ‭.Mahalo‬ קאלאקאניס נוהג לשלם לגולשים שתורמים תכנים לאתרו. וויילס חלק עליו: "איש לא עובד בחינם‭...‬ הגולשים נהנים, ממש כמו שחקני כדורסל חובבים‭."‬

הנקודה היא שיש מי שמרוויח מכך שאחרים עמלים על יצירת טקסטים, וידיאו ומוזיקה, ואלה לא היוצרים. הניאו-קומוניזם הוא פשוט עוד דרך להרוויח כסף על גב האדם הפשוט. היא מתוחכמת וסקסית בהרבה מסדנאות יזע נוסח נייקי, אבל כשמגרדים מהשיטה את צבעי הפסטל, מגלים שהמיליונרים החדשים - מייסדי יוטיוב, ‭,Bebo‬ דיגג, ‭,MySpace‬ פליקר ודומיהם - מתפרנסים, למעשה, מדמיונם וכישרונם של פועלי חינם.