מדוע נכשל הספר האלקטרוני בישראל

בספטמבר 2000 פרסם רם אורן את "עירום", הרומן העברי הראשון שיצא לאור כספר אלקטרוני (eBook) ונמכר באינטרנט כקובץ להורדה במחיר 15 שקל. ההשראה הגיעה מסופר האימה המצליח סטיבן קינג, ששנה קודם לכן העלה לרשת את הנובלה Riding the Bullet, ואפשר להוריד אותה תמורת 2.5 דולרים.

חצי מיליון אנשים הורידו את הספר של קינג. כ-18 אלף הורידו את הספר של אורן. בראיון שנתן ביום פרסום הספר אמר אורן: "מאז פרסום הידיעה כולם דורשים את הספר הזה בחנויות. מה שאומר שאנשים קודם כל רוצים ספר בצורה שאליה הם רגילים". "אף אחד לא אהב את זה", נזכר אורן במבט לאחור. "כולם אמרו שהם מעדיפים ספר רגיל. קשה לקרוא 200 עמודים במחשב". גרסת הדפוס של "עירום" שיצאה לאחר מכן ועלתה יותר נמכרה בכ־34 אלף עותקים -כמעט פי שניים מהגרסה הדיגיטלית.

יותר משבע שנים לאחר מכן, ה-eBook העברי לא התקדם הרבה. בארצות הברית הכנסות המו"לים מספרים אלקטרוניים מזנקות מדי שנה. ב-2002 הן עמדו על כ-5.8 מיליון דולר, וב-2007 כבר הגיעו לכ-31.8 מיליון דולר. אמנם מדובר בפחות מעשירית האחוז משוק הספרים האמריקאי כולו, שמגלגל כ-35 מיליארד דולר בשנה, אולם היקף מכירות ה-eBooks בארה"ב ממשיך לצמוח בהתמדה. שוק הספרים הישראלי גלגל ב-2007 כ-1.7 מיליארד שקל, אולם כ-30 אלף הספרים האלקטרוניים שנמכרו בישראל ב-2007, לפי נתוני טלדן מערכות מידע, היו בעיקר ספרי עיון וספרי לימוד שנרכשו על ידי ספריות אוניברסיטאיות.

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, ומכשיר קינדל צילום: איי פי

גם הקינדל לא עזר

"גם בעולם, ספרים אלקטרוניים זה אולי הבון טון של המילה האחרונה, אבל השימוש בהם הוא עדיין מועט מאוד", אומר דב איכנולד, המנכ"ל והעורך האחראי של הוצאת ידיעות ספרים. "הקינדל של אמזון תפס, אבל במקומות מסויימים, זה לא איזה באז". קינדל, קורא ספרים אלקטרוניים, הושק על ידי ענקית הקמעונאות המקוונת אמזון בנובמבר 2007. המלאי נקנה כולו בתוך 5.5 שעות וחודש רק באפריל השנה.

עם זאת, האנליסט מרק מהניי מסיטיגרופ העריך כי בסך הכל מכרה אמזון 10-30 אלף קינדלים, וכי לא מדובר בהיסטריה בסגנון האייפוד. לקינדל יש גם לא מעט בעיות, בהן מחירו, הגבוה מזה של סוני רידר המתחרה, המגבלות על סוגי הקבצים שהוא יכול להציג והעובדה שהוא לא נמכר ולא נתמך מחוץ לארה"ב.

"זה עניין של הרגלי קריאה. יש כאלה שקוראים ספר רק על הכורסה. יש כאלה שקוראים רק בבוקר, לפני שכל הבית מתעורר. כל אחד וההרגל שלו", מסביר זהר עמיהוד, שמחזיק בהוצאת הוד עמי שהקים אביו. עמיהוד מפעיל את "מועדון קריאה", ניוזלטר עם פרק מספר שנשלח מדי יום ליותר מ־8,000 מנויים. "הרבה אנשים שמנויים על מועדון קריאה אומרים לי שבקריאה מהמסך הם מצליחים להתרכז רק דקות מעטות. חלקם מדפיסים את הפרק, ואז מרגישים שחסר להם הספר ביד. כי הספר, ריח הדבק, הם חלק מהחוויה של הקריאה".

אלקטרוני זה חינם

הוצאתו של עמיהוד מתמקדת בספרי הדרכה למחשבים, ולדבריו אין הצדקה כלכלית להוציא ספרים אלקטרוניים בתחום הזה. "כשאתה בא למכור ספר דיגיטלי בנושא שפת תכנות או רשתות תקשורת, אז כולם אומרים 'אבל באינטרנט הכל בחינם. למה שאקנה ספר באינטרנט?'. לקנות ספר בחנות נשמע הגיוני, אבל באינטרנט לא. המידע נגיש באינטרנט בחינם, ואנשים מעדיפים את החינם, בלי קשר לאדם שכתב ולעבודה שהושקעה. בכל פעם שניסינו בהוצאה להגיע לצד הדיגיטלי נמצא איזה סטודנט לתואר ראשון שקיבל עבודה לעשות מצגת על איך עובדים בפאוורפוינט, העלה את זה לאינטרנט, וזה הפך למקור הידע שכולם בחרו בו".

"כביזנס, ספרים זה רק נייר", אומר רם אורן. "אתה רוצה להגיד לי שא"ב יהושע, שמרוויח 200 אלף, 500 אלף שקל על ספר, יוותר על הכנסותיו ויעביר את הזכויות לאיזה אתר אינטרנט שאפשר לגנוב ממנו את הספר בקלות ולהפיץ עותק פיראטי? בוודאי שלא. האינטרנט הוא לסופרים שמו"לים לא איתרו את הכישרון שלהם ורוצים חשיפה. להם יש אתרים כמו ליטרטורה ודומיהם. בליטרטורה אתה יכול להעלות ספר שלם".

אתה מחפש שם ספרים להוצאה שלך?

"ניסיתי פעם, אבל התייאשתי. יש יותר מדי חומרים".

חנות ה-eBooks הישראלית

את ליטרטורה מפעיל יעקב בר חיים, כמעט בן 70, גמלאי של משרד ראש הממשלה. בר חיים מפעיל גם את eספרים, אתר למכירת ספרים אלקטרוניים עבריים, שניתן לרכוש בו יותר מ־4,000 כותרים עבריים בגרסאות דיגיטליות. על רובם כנראה לא שמעתם. מדובר בעיקר בספרים בהוצאה עצמית ומהוצאות קטנות, או כאלה שלא ניתן לאתר את בעלי הזכויות שלהם. בר חיים שומר תיעוד של מכירות הספרים היתומים, למקרה שבעל הזכויות יצוץ יום אחד וידרוש את חלקו.

האתר רווחי?

"לא, לא צריך להגזים".

בר חיים נמצא בקשר עם הוצאות הספרים הגדולות, ובאתרו הוא מציע לסרוק עבורן את הספרים בחינם ולחלוק איתן את ההכנסות מהמכירות. אלא שהוצאות הספרים לא משתפות פעולה. "ההוצאות חושבות שהן יכולות לעשות את זה בעצמן, אך הן לא יכולות לעשות את זה - זה דורש מומחיות שאין להן", אומר בר חיים.

אבל עתידו של הפרויקט לוט בערפל. לאחרונה הפסיד בר חיים במכרז של האוניברסיטה הפתוחה להעלאת ספרייה בחינם לאינטרנט (פרויקט פא"ר). המנצחת במכרז היתה אוליב סופטוור, חברה ישראלית שמתמחה בהוצאת עיתונים וספרים אלקטרוניים, ושעם לקוחותיה נמנים "ידיעות אחרונות", "מעריב", "ישראל היום" ו"טיים אאוט", ועוד כמאה כותרים בישראל וכאלף בעולם.

מחכים לדף האלקטרוני

מייסד אוליב סופטוור, יוני שטרן, חוזה ששוק הספרים והמגזינים האלקטרוניים יתפצל בחמש השנים הקרובות לשני שווקים. "האחד הוא שוק התקני הקריאה, כמו הקינדל והסוני רידר, שיהוו תחליף סיליקוני לספרי נייר, ללא שום ממשק וובי ואינטראקטיבי. במקביל יצמח העולם האינטראקטיבי־וובי, שבו אתה יושב מול מחשב עם מקלדת ועכבר, ובזמן שאתה קורא את החומר אתה כל הזמן מחובר למו"ל, הוא יודע מה אתה קורא, ואתה יכול להגיב ולשתף גולשים אחרים".

מתי נראה ספרים אלקטרוניים בישראל? שטרן מאוליב חוזה ש"כרגיל, באיחור של כמה שנים, אחרי השוק האמריקאי. אבל זה יופיע". עמיהוד פסימי יותר: "הקריאה במסך היום היא מוגבלת, הטכנולוגיה לא מספיק משוכללת וידידותית, ולשבת עם לפטופ שמחמם את הברכיים ולקרוא ספר זה לא תענוג גדול".

איכנולד חושב שהעולם רק מחכה לטכנולוגיה הנכונה: "כל המכשירים האלקטרוניים הם לא תחליף לספר. התחליף האמיתי, והוא יהיה יום אחד, זה כשיצליחו לפתח את הדף האלקטרוני החשמלי – שאתה תקבל את הספר, 300 עמודים עם דפים שהם כולם חשמליים. גמרת לקרוא, אתה יכול להעלות דרך האינטרנט איזה ספר שאתה רוצה לקנות. אנחנו התחלנו להעביר את כל הספרים למדיה אלקטרונית בסוף שנות ה-90, כי יצא איזה ספר אלקטרוני, אני לא זוכר של איזה חברה, והיינו במגעים איתם לרכוש את הזכיון לארץ. בינתיים זה כמובן לא תפס שם, והרעיון דעך. תוך עשר דקות אנחנו יכולים להעביר את כל ההוצאה לדיגיטלי".