החלום: ליצור את גוגל הבאה בווב 2.0
לטל מוסקל וטל קינן יש שאיפות גדולות: הם רוצים להמציא את הדור הבא של הווב 2.0 ולאפשר לגולשים לחבר מידע באופן דינמי מאתרים שונים.. האם יצליחו היכן שכל השאר נכשלו?
אך טבעי הוא שכשאתם מחפשים באינטרנט אלבום של להקת קולדפליי, למשל, תמצאו את תמונת האלבום ובצדה האופציה לשמוע אותו או לרכוש אותו. לנוחיות הזאת כבר התרגלנו. אך עוד יותר מתבקש שתהיה גם האפשרות לקבל מידע נוסף על הלהקה מוויקיפדיה, לראות מתי ההופעה הבאה שלהם בלונדון, קליק לקניית כרטיסים להופעה, עוד קליק להזמנת כרטיסי טיסה ותוך כדי גם לראות מה חבריכם בפייסבוק כתבו לאחרונה על קולדפליי ומי מהם נמצא בלונדון ויוכל לארח אתכם, למשל.
את המירוץ האינטואיטיבי של מאוויים תרגמו שני החברים טל קינן (30) וטל מוסקל (26) לתוכנה שבין המשקיעים בה: יוסי ורדי, ג'ף פולבר ואנשי גיזה הון סיכון.
קינן, שגדל כילד מחשבים טיפוסי, למד בתיכון הנדסאים, התגייס לממר"ם, נסע לעבוד במשלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק ולמד במקביל באוניברסיטת קולומביה לתואר בכלכלה ומחשבים. "רציתי לטעום מוול סטריט ובתום הלימודים התקבלתי לעבודה במורגן סטנלי". במהלך שלוש השנים שבהן עבד בבנק ההשקעות לא נח בו החיידק הטכנולוגי, והוא מצא עצמו נמשך באופן טבעי לאתרים Gizmodo ו־Gizgadget יותר מאשר ל"וול סטריט ג'ורנל".
"מוסקל הוא ההפך הגמור ממני מהבחינה המסגרתית", מתחיל קינן, "הוא עזב את התיכון בגיל 15, הוא אוטודידקט והאדם הכי משכיל שאני מכיר. האיש מנגן בשפות תכנות. הוא שירת ביחידת 81 בצבא (האליטה של 8200) ועם שחרורו הלך לעבוד אצל מפקד היחידה לשעבר, עוז ליב, שהקים את חברת GoNetworks". באוגוסט 2006 התדפק מוסקל על דלתו של קינן בניו יורק וסיפר לו על רעיון טכנולוגי שיש לו.
"ישבנו עשרה ימים בדירה וחשבנו איזה מוצר לפתח באמצעות הטכנולוגיה ויצאנו לדרך", מספר קינן. דרך הבוס של מוסקל הגיע הצמד אל כהן האינטרנט יוסי ורדי, שממנו גויס הכסף ההתחלתי, ובמקביל נפגש קינן עם משקיעים שונים בארה"ב. עם 100 אלף דולר הקימו את חברת סמנטינט (SemantiNet) - מוסקל מנצח על הפיתוח הטכני, וקינן, שחזר ארצה אחרי שמונה שנים, על הפיתוח העסקי.
טל קינן וטל מוסקל. רכיב הזמן קריטי צילום: עמית שעל
"יש הרבה אתרי תוכן טובים כמו פייסבוק, אמזון, פליקר ויוטיוב. כל אחד מהם באופן מבודד עשיר בחומרים, אך אין אפשרות לעשות ביניהם אינטגרציה, וצריך להגיע מאחד לשני דרך חיפוש בגוגל. החלטנו לפתח טכנולוגיה שיודעת לחבר באופן דינמי מידע מקבוצת אתרים שהגדרנו. בעצם בנינו מנגנון חכם שיודע להצליב את האינפורמציה בזמן אמת. המוצר יהיה כזה שהגולש יוכל להתקין על הדפדפן, ובעודו גולש בג'ימייל יוכל להקליק על האפליקציה שלנו ליד שמו של אחד מחבריו ולראות מה אותו אדם כתב בפייסבוק, אילו תמונות הוא העלה לפליקר או אילו סרטים העביר ליוטיוב. תוך גלישה באתר אחד ניתן לראות איך שם של אדם אחד מתקשר לעשרה אתרים שונים".
מפתחים בדוחק
הטלים יצאו לדרך באפריל 2007 כששכרו משרד בבניין מט לנפול בשדרות רוטשילד בתל אביב בשכירות של 5 דולרים למטר. "התחלנו עם סכום קטן יחסית וטוב שכך", מסביר קינן, משום שתחושת הצמצום הכניסה בהם דחיפות בפיתוח הטכנולוגיה, ומודעות לצורך בגיוס כסף נוסף. "עבדנו עם מעצב גרפי ועוד שני מפתחים, מוסקל ואני לא משכנו משכורת שנה. הכסף נועד לשלם שכר דירה, לעורך הדין, לציוד המחשבים, לטיסות לארה"ב להיפגש עם משקיעים ולמשכורות לשלושת העובדים".
"הפחד הגדול שלנו היה שהכסף ייגמר ויכריחו אותנו למכור מניות בסכום לא סביר או לפטר עובדים", מספר קינן, אף שהכין רשת ביטחון פיננסית עוד כשהיה בניו יורק. "סגרתי מראש עם עוד משקיעים, כך שלמרות החשש הכלכלי ידענו שיש מימון פוטנציאלי, ויוסי ורדי הבטיח שיתמוך בחברה. נפגשנו עם הרבה קרנות והכי התחברנו לגיזה הון סיכון, כך שבין המשקיעים השונים - בהם סר רונאלד כהן, יו"ר קרן אייפקס, מודי בן ש"ך, מנכ"ל פז לשעבר, מנחם סטרנברג, מנהל קרן גידור בארה"ב, רוברט אימרשן, אנג'ל המושקע במספר חברות בארצות הברית, ג'ף פולבר ויוסי ורדי, גייסנו 1.7 מיליון דולר באוגוסט 2007".
יוסי ורדי, פולבר וגיזה, אף כינו את החברה "גוגל הבאה". מאז התרחבה סמנטינט והיא מונה 12 עובדים, מהם 9 מפתחים, ומשרדיה עברו לרמת החי"ל בתל אביב. עוז ליב שידך להם את אחיו דורון, שהיה מן ההתחלה מנהל הכספים.
השעון דופק
כל דיבורי הכסף מעלים את השאלה המתבקשת, כיצד סמנטינט מתכוונת להרוויח והאם המוצר יהיה חינמי או בתשלום. "להינעל על גב המשתמש ולגבות ממנו כסף זה לא נכון ולא מעניין, לדעתי. לא זו הדרך, וכבר ראינו שחברות סטארט־אפ מצליחות לא עברו במסלול כזה. המטרה שלנו היא להגיע למאסה של משתמשים, ומן הסתם מוצר חינמי מפיץ את עצמו יותר מהר, ואילו הפצת מוצר בתשלום תיעשה יותר לאט", אומר קינן, שכתב את התוכנית העסקית של החברה בעצמו.
האופן שבו תרוויח החברה טרם הוכרע, בין אם על ידי פרסומות או בדרך אחרת, וקינן מדגיש שזו פונקציה של מספר המשתמשים. "בכל מקרה ההערכות שעליהן בנויה התוכנית העסקית הן הכנסה של עשרות מיליוני דולרים בתוך שנה־שנתיים". ומה עם מחשבות על אקזיט? "החלום הוא להיות חברה ענקית ויציבה עם עשרות עובדים. אקזיט כרגע לא על הפרק".
רכיב הזמן הוא קריטי. "לכל חברה יש מתחרה", טוען מוסקל, המוטרד בעיקר מהמתחרים שעליהם הוא לא יודע. "אולי יושבים 12 חבר'ה בסיאטל שעומדים להשיק אוטוטו מוצר דומה?".
את ההגנה על הרעיון ביצעו מוסקל וקינן בשלב ראשוני, ופנו לרישום פטנט במשרד עו"ד גל ארליך. 60 עמודים של נוסחה מתמטית מתארים את הפטנט שעבר את שלה ה־Provisional, המבטיח הגנה על ההמצאה. את מוצר הביתא הציגו לפני כחודש למשקיעים, והשלב הבא עבורם הוא ה"טסטינג", אומר קינן. "אנחנו לא חייבים להגיע למוצר מושלם. הוא צריך להיות טוב מספיק כדי שדי משתמשים ירצו אותו". עבודתם כעת קיבלה אופי שונה, "האינטראקציה עם המוצר הרבה יותר מהירה - כל תיקון קטן נותן ערך רב בגרסת האלפא", אומר קינן וממהר לחזור למשרד, כדי להמשיך ולעבוד על הבייבי שלו.
