$
אינטרנט

מאחורי הקלעים של התמוטטות נוקהTV: "התפוצץ לנו הכל בפרצוף"

בנובמבר 2006 הקים ספי ויגיסר, אחד מילדי הפלא שמכרו את מיראביליס ל־AOL, סטארט־אפ חדשני. שנה וחצי אחרי נוקהTV נמצאת בפירוק, העובדים זועמים על ההנהלה ומחפשים מי ישלם להם. וויגיסר? הוא חזר לטייל בעולם

עמיר קורץ 09:1404.05.08

 בימים הקרובים יכנס עו"ד שוקי שועלי כמה אנשים כדי לחזות במצגת. על הפרק: הזדמנות לרכוש את קניינה הרוחני של חברת סטארט־אפ כושלת, ששועלי מונה למפרק שלה. חמישה אנשים עובדים על המצגת, שתראה לרוכשים הפוטנציאליים את מה שפעם היה רעיון הייטקיסטי נוצץ והפך לעוד כישלון מהדהד.

 

בנובמבר 2006 הדברים נראו אחרת. אחרי שנים של גלישת גלים וטיולים ברחבי העולם, ספי ויגיסר, שם שכל סטארט-אפ מתחיל היה שמח להתהדר בו, חזר לזירה והקים עם חברו ניר ארליך את נוקהTV.

 

ויגיסר הוא לא עוד סטראטאפיסט: השם שלו עוזר לפתוח דלתות, לגייס עובדים איכותיים ובעיקר להגיע לארנקם של משקיעים מכובדים. אחרי הכל, מדובר בילד הפלא של עולם האינטרנט הישראלי, אחד משלושת הצעירים שפיתחו את ICQ ועשו עם יוסי ורדי לפני עשור את האקזיט העברי הראשון, כשמכרו את מיראבליס ל-AOL תמורת 407 מיליון דולר.

 

אריק ורדי ויאיר גולדפינגר. משקיעים פסיביים אריק ורדי ויאיר גולדפינגר. משקיעים פסיביים צילום: שלום בר טל

כשיאיר גולדפינגר ואריק ורדי, שותפיו של ויגיסר למיראבליס, נכנסו גם הם כמשקיעים פסיביים לנוקהTV, קשה היה שלא לפנטז על שחזור האקזיט המיתולוגי ההוא מ-1998 לא בכדי חלמו העובדים שגויסו למיזם, רשת טלוויזיה אינטרנטית המבוססת על תוכן גולשים, על המיליונים. גם המשקיעים נהרו, ובשנה הראשונה הצליחה החברה לגייס יותר מ-3.6 מיליון דולר, סכום גבוה יחסית לסטארט־אפ חדש, משורה מכובדת של גורמים, וביניהם קרן ההון סיכון אוורגרין, קרן פרטם, איש הנדל"ן יגאל אהובי והמשקיע איילון תירוש.

 

על פניו הכל הלך כמתוכנן. בסוף 2007 העלתה החברה גרסת אלפא (גרסה ראשונית) של אתר האינטרנט שלה, ובה שלושה ערוצי טלוויזיה, ועובדים חדשים גויסו. ויגיסר דיבר אז בשבחי "רשת הטלוויזיה המקצועית הראשונה הנוצרת על ידי המשתמשים - זו המהפכה של נוקה". ארליך אמר כי המטרה היא להגיע בתוך חצי שנה לחצי מיליון משתמשים.

 

"אנשים באו בשביל המיליונים והלקסוס"

אלא שמאחורי הקלעים היו לא מעט בעיות: ויגיסר, המוח מאחורי המיזם, שבשנה הראשונה היה מעורה מאוד בנעשה בחברה, הוריד פרופיל וחזר לטיוליו בעולם. זה לא ממש עזר לחברה להשלים את סבב גיוס הכספים השני שלה, שהיה נחוץ לה כדי להמשיך ולפתח את המוצר.

 

בעלי המניות בחברה החליטו שלא להשקיע כספים נוספים בנוקה, וניסיונות למצוא משקיעים חדשים או קונים פוטנציאליים כשלו. מלבד הבכירים בחברה, אף אחד מהעובדים לא ידע על הקשיים, ולכן כאשר בסוף ינואר כינס ארליך את העובדים, חילק להם מכתבי פיטורים והודיע להם על סגירת החברה - הם קיבלו את הבשורה בתדהמה.

 

"הכל התפוצץ לנו בפרצוף", אומר היום אחד מעובדי החברה. "לא ציפינו ממקום כזה ואנשים כאלה שזה יקרה. לא נתנו התרעות. הכל קרה בבום, וזה לא בסדר. עובדים צריכים לדעת כשהדברים לא הולכים כמתוכנן, זה חלק מהקוד הלא כתוב שיש בין בסטארט-אפ". "אף אחד לא ציפה לזה", אומר עובד נוסף. "כולם ראו לנגד עיניהם את מיראבליס שתיים". "ללא ספק חלום המיליונים נגמר", מספרת עובדת לשעבר. "ברור שזה חלק מהעניין כשאומרים לך שספי ויגיסר עומד מאחורי החברה. היו שם אנשים שבאו בשביל המיליונים והלקסוס בסוף הדרך, וביום אחד השאירו אותם ככה".

 

"הבעיה היתה", מוסיפה עובדת נוספת, "שלא עדכנו אותנו בשום דבר. הפרונט תמיד היה שהכל בסדר, כדי שנמשיך לעבוד ולא נשאל שאלות. הכעס נובע גם מזה שלא שיתפו אותנו בבעיות ומזה שלא שילמו לנו את שתי המשכורות האחרונות. חברה צריכה לסיים את העניינים שלה כמו שצריך".

 

העובדים, שעד היום לא קיבלו את משכורות ינואר ופברואר, את כספי הפיצויים, קופות הגמל וכספים נוספים, התארגנו בסיוע הנהלת החברה, והגישו לבית המשפט בקשת פירוק. באמצעות עו"ד שוקי שועלי הם טענו, כי כדי להשלים את המוצר דרושים לחברה כשלושה מיליון דולר, שאין כרגע ביכולתה להשיג.

 

"החברה סובלת ממחסור במשאבים ומשיתוק היכולת לגייס משאבים בשל המבנה הסבוך של הבעלות בה. חילוקי דעות בין בעלי המניות מונעים כל אפשרות להשקעה כזו או אחרת בחברה או מכירתה לזרים", נטען בבקשה.

 

במכתב תגובה שהעביר המנכ"ל ניר ארליך לבית המשפט, הוא טען כי החברה אכן חדלת פירעון ואינה מתנגדת לבקשת הפירוק, אולם "אין מחלוקת בין בעלי המניות בחברה". לדבריו, בעלי המניות החליטו שלא להשקיע כספים נוספים בחברה משיקולים ענייניים, ולא הובאה כל הצעת מימון נוספת לדיון".

 

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשייך נתנה תחילה צו פירוק זמני לחברה, וב-14 באפריל מינתה את עו"ד שועלי למפרק הקבוע. הוא מיהר לפרסם מודעות בעיתונים הקוראות לכל המעונין לרכוש את נכסיה של נוקה, בעיקר קניינה הרוחני. לפי מסמכים שהעביר שועלי לבית המשפט, ארליך צופה שתמורת כתובת ה-IP של החברה אפשר לקבל כמיליון שקל - לא מעט בהתחשב בכך שחובותיה של נוקה לעובדים, לספקים ולנותני שירותים שונים מסתכמים בכ-1.2 מיליון שקל.

 

"יום אחד ספי קם ונסע"

נוקהTV פעלה מבית אמצור שבאזור התעשייה של הרצליה פיתוח. קרוב ל-30 מתכנתים, מפתחים, אנשי תוכן ו-QA נהגו לשבת לפעמים גם 15 שעות ביממה כדי לפתח את המוצר. העובדים מספרים על חברה שהיה כיף לעבוד בה, עם אנשים איכותיים וחדורי מוטיבציה להצליח. "היה נראה שיש פוטנציאל ויש מוצר מגניב שכיף לעבוד עליו. כל הזמן קיבלנו את הרושם שיש פידבקים מצוינים", מספר עובד לשעבר.

 

"העבודה היתה יצירתית, זה נראה מאוד מקצועי, נכנסו משקיעים ונראה שהכל על הגל הנכון. שידרו לאנשים שהכל בסדר, בעוד שבפועל לא היה בסדר. לאט לאט ההשקעות קטנו והחברה לא יכלה להחזיק את עצמה". עכשיו השומר בכניסה לבניין אומר לכל מי ששואל על נוקה ש"החברה נסגרה לפני כמה חודשים. אין עם מי לדבר שם".

 

ואכן, אין עם מי לדבר בהנהלת נוקה. את ויגיסר אי אפשר היה להשיג, וקרוביו מסרו שהוא שוהה בחו"ל. ארליך המנכ"ל לא מוכן לדבר על החברה שניהל ועל טענות העובדים. "קיבלנו החלטה בהנהלה שלא להתראיין ולא להגיב בנושא. מה שהיה היה ואנו ממשיכים הלאה", אמר.

 

גם המשקיעים לא יודעים מה בדיוק הביא לסגירת החברה: "האחזקות שלי בנוקה היו קטנות מאוד, לא הייתי מעורב שם", אומר יאיר גולדפינגר. "זו היתה השקעה פסיבית לחלוטין. שמעתי על מה שקרה מהעיתונים. ההנהלה, והיו שם אנשים מאוד רציניים, קיבלה החלטה שהדבר הנכון זה לסגור - ואני סומך עליה שהיא קיבלה החלטה נכונה. לצערי זה נסגר. בתור איש טכנולוגיה אני חושב שהיה שם פספוס גדול, בגלל שהיה שם חזון והיתה טכנולוגיה אמיתי, מתקדמת ומעניינת".

 

חלק מהעובדים מאשימים את ויגיסר בהידרדרות החברה. "ספי היה שם בהתחלה", מספר אחד העובדים הבכירים, "אבל באיזשהו שלב הוא הפסיק להופיע, טס לו לאיזה מקום לעשות סקי במשך שלושה חודשים. בתקופה האחרונה הוא לא הגיע בכלל".

 

"ספי כנראה גילה יום אחד שזה יותר מדי התעסקות", אומרת עובדת ותיקה אחרת, "הוא קם ונסע, אמר 'תעזבו אותי, אני לא רוצה להשתתף בזה יותר'. ברגע שעוזב המייסד שהוא חלק מהבסיס הכלכלי של החברה, אז למה שאוורגרין יישארו בעניין? ואז גם אוורגרין עזבו, והחברה נשארה בלי מכנסיים, כי מאיפה היא תביא כסף. בזה זה נגמר. אחת הבעיות היתה שהם לא באמת היו סגורים על מה שהם רוצים לעשות - והרי אף אחד מהמשקיעים לא רוצה לזרוק את הכסף שלו לפח".

 

"ניר ארליך הוא אדם מאוד כריזמטי עם הרבה ביטחון, ובאמת האמנו בו", אומר אחד העובדים. "היה קל ליפול ברשת הזו. גם בתקופה האחרונה, כשהוא תיאר את תהליך הפירוק, אף אחד לא קפץ ואמר לו 'אתם לא בסדר'. אנשים פשוט בלעו את מה שהוא אמר וזהו. היום, בראייה לאחור, אני חושב שהייתי תמים. איך יכול להיות שככה הלכנו בלי להגיד כלום? חייבים לנו הרבה כסף".

 

"ספי וניר הקימו את החברה, והם יופי של אנשים, אבל כנראה שזה לא מספיק בשביל לקדם חברה כזו", מנסה אחת העובדות להסביר את הסיבות לכישלון. "היה שם DNA לא טוב, מבחינת היחסים בין המשקיעים לבין המנהלים. אתה צריך שאנשים יסתדרו ביניהם ויאמינו אחד בשני כדי שהדברים יקרו". גם לדברי מקס גת מור, חבר של ויגיסר ואיש קראייטיב (הזכור בתור חבר להקת שפיות זמנית וככותב הלהיט "הקיץ האחרון"), שליווה את נוקה מימיה הראשונים, החברה נכשלה בגלל "אנשים לא נכונים".

 

מה זאת אומרת אנשים לא נכונים? עובדים או משקיעים?

"גם וגם. ספי הוא אדם מבריק, שופע רעיונות, וזה היה אחד הטובים שלו. הרעיון היה מוצלח והיה יכול לעבוד, אבל היו הרבה קשיים טכניים. זה מיזם גדול שדורש הרבה כסף, ובגלל זה הוא גם הסתבך. לא כולם ידעו, אבל העובדים הבכירים ידעו שהחברה עושה בחודש-חודשיים האחרונים מאמצים לגייס עוד כסף. לקראת הדקה ה-90 הודענו לכולם, אחרי שנעשו כל המאמצים להציל. בינואר סגרנו. אני חושב שהמיזם הקדים את זמנו. בעתיד נראה משהו דומה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x