• תפריט
אינטרנט

משפט Copy-Paste

לפסק הדין מעורר המחלוקת על חוק החמץ הוכנסו משפטים שלמים מהאנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה, בלי ציון מקורם. תגובת מערכת בתי המשפט: "השימוש בויקיפדיה נעשה לשם השוואה"

עידו קינן 09:3908.04.08

מסתבר שלא רק תלמידי בית ספר חוסכים זמן ומאמץ באמצעות העתקה והדבקה מהירה מויקיפדיה - גם שופטים משתמשים באותן טכניקות בדיוק.

 

בשבוע שעבר פרסם בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים פסק דין בנושא חוק החמץ, אשר זכה לתהודה רבה בציבור ובתקשורת. מי שיתעמק במסמך יוכל

לגלות כי בפסק הדין, שעליו חתומה השופטת תמר בר־אשר צבן, מופיעים משפטים שלמים - כלשונם או בעריכה קלה - שהועתקו מערך בויקיפדיה העברית.

 

לדוגמה: "שטח ציבורי סגור המוקף במחיצות מכל צדדיו, אינו רשות הרבים", כתוב בויקיפדיה; "לא כל שטח ציבורי הוא רשות הרבים, אלא דווקא שטח ציבורי פתוח, שאינו מוקף במחיצות מכל צדדיו", אומר פסק הדין. במסמך שפורסם באתר בתי המשפט הופיעו גם לינקים פנימיים לערכים אחרים בויקיפדיה, שמקורם בערך המקורי. לאחר פניית "כלכליסט" לקבלת תגובה הוסרו הלינקים מהמסמך.

 

אם לא די בשימוש הבעייתי בערך הויקיפדי, שאותו כל אחד יכול לערוך ולשנות בחופשיות, הרי שהערך הספציפי שממנו בוצעה ההעתקה מסומן בויקיפדיה כ"בעייתי", כלומר, כזה שנכתב או נערך ברשלנות או שנפלו בו טעויות עובדתיות או סגנוניות. כמו כן, פסק הדין לא מציין את מקורו של הערך, בניגוד לתנאי השימוש של ויקיפדיה ולהבטחה מפורשת של הנהלת בתי המשפט להקפיד על כך, אחרי מקרה קודם של שימוש בערך ויקיפדי בפסק דין בלי ציון מקורו.

 

צריך לדעת להעתיק

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה אינטרנטית חינמית ופתוחה, שכל אחד יכול לכתוב ולערוך בה ערכים. ההנחה היא שערך שגולשים רבים עוברים עליו לאורך זמן משתפר ומגיע לרמה ראויה של אמינות ואיכות כתיבה. עם זאת, לפתיחות יש גם חסרונות: כל משתמש אקראי יכול לשנות ערכים ולהכניס בהם שגיאות, בתום לב או בזדון, ועלול לעבור זמן רב עד שהשגיאות יאותרו ויתוקנו, אם בכלל.

 

"ההסתמכות על טקסט מויקיפדיה בפסק דין, בלי לציין את מקור המידע, היא בעייתית בלשון המעטה", אומר עו"ד יהונתן קלינגר, שגילה את ההעתקה כשקרא את פסק הדין. "ההתייחסות של השופטת לויקיפדיה כאמת מוחלטת לא עושה כבוד לבית המשפט, ופי כמה כשמדובר בערך שסומן כבעייתי".

 

"בפעם הבאה שתופסים אותי על עבירת מהירות, אני רץ לויקיפדיה ומתקן את מה שכתוב בה בנושא המהירות המותרת, ואני מקווה שזה יהיה בסדר", צוחק הביורוקרט הראשי של ויקיפדיה העברית, דוד שי. "לעצם העניין, אני מאוד שמח שויקיפדיה הולכת ותופסת מקום רחב יותר כמקור לכל מי שמחפש דעת בקרב דוברי העברית. אני מקווה שבפעם הבאה גם ייתנו קרדיט".

 

דוברת מערכת בתי המשפט מסרה בתגובה: "ההגדרות המובאות בפסק הדין נלקחו ממקורות שונים. השימוש בויקיפדיה נעשה לשם השוואה של הציטוט ממסכת שבת, לרבות ההערות ביחס לציטוט זה. מדובר במקורות הלכה ידועים ומפורסמים, שהעובדה שאתר זה או אחר עושה שימוש בהם לא הופכת אותו לבעלי זכויות יוצרים למקורות לגביו".

 

היסטוריה של העתקות

בדצמבר אשתקד התגלה כי פסק דין של השופטת ריבה ניב מבית משפט השלום תל אביב־יפו ציטט את הערך הויקיפדי "דם טבורי" בלי לציין את מקורו. איציק אדרי, דובר עמותת ויקימדיה ישראל, שתומכת ומקדמת את פעילות ויקיפדיה העברית, שלח בתגובה מכתב להנהלת בתי המשפט. "אנו בעמותת ויקימדיה ישראל גאים שהגענו ליום כי אף מערכת בתי המשפט רואה את האנציקלופדיה ויקיפדיה העברית כמקור מידע מהימן", נכתב שם. "חשוב לי לבקש מכם להבהיר לשופטים שאמנם התוכן בויקיפדיה הנו חופשי לשימוש, ואולם אף שמדובר בשימוש הוגן, על פי תנאי הרישיון לשימוש בויקיפדיה יש לציין כי מדובר בציטוטים מויקיפדיה העברית. זאת גם כדי למנוע אי־נעימות באם אולי בעתיד יצוטט הציטוט בטעות בשם השופט, בלי לדעת שמדובר במידע אנציקלופדי".

 

אדרי ציין לטובה פסק דין של השופט גבריאל שטרסמן, שציטט את הערך "דואר זבל" והקפיד לתת קרדיט לאנציקלופדיה. מהנהלת בתי המשפט נמסר אז בתגובה כי "לקחנו לתשומת לבנו את ההערה, ולהבא יינתן קרדיט".

 

במרץ בשנה שעברה טענו פעילים בויקיפדיה כי ועדת וינוגרד העתיקה ערכים מויקיפדיה ללא קרדיט. בדיקה באתר הוועדה העלתה שבביוגרפיות של חברי הוועדה אליהו וינוגרד ורות גביזון ישנם משפטים שלמים הזהים למשפטים בערכים המקבילים בויקיפדיה. דובר הוועדה מסר אז בתגובה כי "כל התכנים בנוגע לביוגרפיות של חברי הוועדה נכתבו ונערכו על ידי חברי הוועדה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x