שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אינטרנט

ספקיות האינטרנט שולטות בצינורות

ספקיות האינטרנט באמריקה מנסות להתערב בפעולות הגולשים ברשת ומתכננות לגבות תשלום בכניסה לאתרים. אם זה יצליח להן, ישראל עלולה להיות התחנה הבאה

איתמר שאלתיאל 16:4207.04.08

מעט דברים מאיימים על ענקיות רשת כמו גוגל, eBay ואמזון. ובכל זאת שלוש החברות, שמגלגלות מיליארדים בשנה, פועלות יחד נגד איום משותף. ואם מנכ"לי eBay ואמזון מקימים יחד לובי פוליטי ועמותה, כנראה יש להם סיבה.

 

הסיבה היא חברות הטלקום והכבלים האמריקאיות. לפני שלוש שנים

הן נזכרו שהן בעצם השולטות בקווי הטלפון המשמשים לתקשורת האינטרנט, והחליטו לנסות ולהרוויח עוד מהנכס שלהן. אלא שהתוצאה עשויה לשנות את הדרך שבה האינטרנט ייראה ויפעל בעתיד.

 

זה התחיל באד וויטיקר, מנכ"ל ספקית האינטרנט האמריקאית AT&T. ביולי 2005 סיפר וויטיקר למשקיעי החברה כי הוא שוקל לגבות מאתרים תשלום עבור מתן גישה נוחה לגולשים. אתר שיסרב לשלם ייטען באיטיות במחשביהם של לקוחות AT&T, ואולי אף ייחסם בפניהם. "למה שכולם יקבלו גישה בחינם לצינורות שלי?", אמר וויטיקר, "גוגל ויאהו עושות ממני כסף. זה יהיה טירוף לא לגבות מהן כסף בחזרה".

 

הקרב כבר החל

ה"צינורות" של AT&T, כמו גם אלה של הספקיות טיים וורנר, ורייזון וקומקאסט, מחזיקים 98% מקווי האינטרנט המהיר בארצות הברית. כיום הגולשים הם היחידים שמשלמים עבור אחזקת הקווים האלה. הם עושים זאת בדמי מנוי קבועים. מרגע שדמי המנוי שולמו, איש לא מתערב במעשי הגולש ברשת. האתר הרשמי של אולפני טיים וורנר והבלוג המחתרתי שמאפשר להוריד סרטים בחינם ייטענו בדפדפן שלו באותה המהירות. זה החופש שיש ברשת כיום, וגם יש לו שם: הרשת הניטרלית.

 

אבל זה יכול להיראות אחרת. השליטה של הספקיות בכבלי הנחושת שבהם זורמת תקשורת האינטרנט תאפשר להם, בעזרת השקעה בטכנולוגיה זמינה, לווסת את תנועת הגולשים כרצונן. הגולש יזכה למהירות שיא באתרים מסוימים, אבל אתרים אחרים יעלו לאט יותר. ספקית אינטרנט שמציעה גם שירותי טלפון תוכל לשבש את תקשורת ה־VoIP של תוכנת סקייפ, כדי למנוע תחרות. חברת תשתית שמחזיקה בערוצי טלוויזיה תוכל לגרום לאתרי שיתוף קבצים לזחול. ויזמים ובלוגרים יצטרכו למצוא מקורות מימון נוספים כדי להיות נגישים לגולשים.

 

הקרב החל עוד לפני ההצהרה של וויטיקר. בתחילת 2005 נקנסה ספקית האינטרנט הקטנה מדיסון ב־15 אלף דולר, היות ששיבשה את תעבורת השיחות של חברת ה־VoIP וונאג'. בסוף 2007 נפתחה חקירה נגד ספקית התקשורת הגדולה קומקאסט, לאחר שהתגלה כי היא משתמשת בטכניקות של האקרים כדי להפריע למנוייה לשתף קבצים. במקביל גילו גולשים בקנדה שהספקית המקומית רוג'רס שתלה בדף הבית של גוגל פרסומות, שמוצגות רק בדפדפניהם של מנויי החברה.

 

החוק שיציל את הרשת

תגובת חברות התוכן, בעלי האתרים ופעילי הרשת היתה יציאה למאבק על שימור ניטרליות הרשת. פרשן הטכנולוגיה של בי.בי.סי ביל תומפסון כתב כי מימוש תוכניתן של הספקיות "יבלום את הצמיחה והדמוקרטיה באינטרנט. לבלוגר הקטן לא יהיה מקום להתבטא, ולחברה הקטנה שיום אחד תתחרה בגוגל לא יהיה מקום לצמוח, כי לא יהיה לה די כסף לשלם לכל הספקיות בעולם. זו תהיה רשת לענקים בלבד".

 

טים ברנרס־לי, ממייסדי האינטרנט ומחבר התוכנה שאפשרה לגלוש דרך לינקים, כתב בבלוג שלו: "כשהמצאתי את הרשת לא ביקשתי רשות מאף אחד. היום מיליונים משתמשים בה. אבל אני חושש שכל זה עומד להסתיים".

 

והתאגידים, ובהם גוגל ויאהו, הלכו לקונגרס. ב־13 בפברואר הגישו אד מארקי הדמוקרט וצ'יפ פיקרינג הרפובליקני את הצעת החוק HR5353, שנועדה "לשמור את החופש לשימוש באינטרנט ללא הפרעה ממפעילי הרשת, כפי שהיתה מדיניות האינטרנט והבסיס לציפיות משתמשיו מראשיתו". הצעת חוק קודמת כבר נפלה. אם זו תעבור, יהיה זה החוק הראשון שאוסר על חברות התשתית להתערב בתכנים שעוברים בכבלי הנחושת שלהן.

 

הספקיות האמריקאיות מכנות את יוזמת השליטה שלהן בשם "רשת חכמה". לדבריהן, אם יוכלו לזהות את מקורות המידע שעוברים בקוויהן, הן יוכלו לייעל את הגלישה ולהקצות פס רחב יותר לווידיאו, כדי שניתן יהיה לצפות בתכנים ללא הפרעה. כך, הן מסבירות, הרשת תואץ עבור כולם.

 

אבל מעטים קונים את ההסבר הזה. "אם הספקיות רוצות לייעל את הגלישה ברשת", אמר בשנה שעברה גארי באצ'ולה, סגן נשיא פרויקט המחקר הבין־אוניברסיטאי Internet2, "שפשוט ירחיבו כבר את הפס".

 

בדרך לכאן

"הטענה המקורית של ספקיות האינטרנט הגיונית", אומר עו"ד יורם ליכטנשטיין, שמתמחה בדיני קניין רוחני ואינטרנט. "הרשת היא כמו צנרת, שמתוחזקת על ידיהן. אתרי פס רחב כמו יוטיוב למשל מזרימים כמות אדירה של 'נוזלים' בצנרת הזו, לכן יש להרחיב אותה, וזה עולה יותר. הבעיה היא שזה לא נעצר בכך. ספקיות בחו"ל ניצלו את שליטתן בצינורות כדי לחסום תכנים ולפגוע במתחרים. גם בארץ היו שמועות על מקרים כאלה", אומר ליכטנשטיין, בכוונתו לתלונות צרכנים שלפיהן ספקית ישראלית הפריעה לאחרונה לפעילות של שיתוף קבצים.

 

איך לדעתך זה ייגמר?

 

"הלובי של חברות התוכן נאבק בלובי של חברות הטלקום, ושניהם מחכים לראות מה יכריע הקונגרס. כדאי גם לציין שכדי לקבל אישור להתמזג עם חברת בל סאות', AT&T התחייבה להימנע מפגיעה בניטרליות הרשת בשנתיים הקרובות".

 

ואם ספקית ישראלית תנסה לפגוע בניטרליות הרשת?

 

"אין חוק שמגן על הצרכנים".

 

אף שבזק בינלאומי, נטוויז'ן ואינטרנט זהב מסרו שהן לא מתכננות להתערב בתכני האינטרנט, בכיר באחת החברות אמר ל"כלכליסט" שאם מודלים כאלה יאומצו בארה"ב - הם יישקלו גם בארץ: "לישראל יש חיבור אחד יקר לחו"ל, והעלייה בצריכת תוכני פס רחב, כדוגמת וידיאו, מעלה את ההשקעה שלנו. זה לא בור ללא תחתית. אנחנו צריכים לראות רווחים".

 

בהכנת הידיעה השתתפו יהונתן זילבר ועידו הרטוגזון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x