המלך ליא: תיאטרון הבימה עם גרסה חדשנית ל"מלך ליר"

זו אחת ההפקות המסקרנות של השנים האחרונות בתיאטרון הישראלי לאור העובדה שמדובר באחת הקלאסיקות הטובות בעולם אשר ללא ספק תופסת מקום בחמישייה הפותחת של שייקספיר. לא בכדי גדולי הבמאים והשחקנים נושאים עיניהם לטקסט המופתי שנשאר רלבנטי כמעט לכל תקופה שבה הוא עולה, מתעסק בהוויה האנושית וחוצה מגזרים, דתות ולאומים (רק בימים אלה עולה בלונדון הפקה בכיכובו של איאן מק’קלן). מאחר שמדובר לא רק בקלאסיקה מובחרת, אלא גם בליהוק מפתיע של המלך, גם בתיאטרון מרגישים את ההתרגשות באוויר. “אני עמוק בתוך העבודה אז אני לא מקשיב לרחשים האלה”, אומר רול, “זו תהיה היתממות מצידי להגיד שזה נשמע זר ומוזר, אבל אני שמח על הציפייה ומקווה לא לאכזב. על האתגרים שלו כבמאי הוא מוסיף: “ההישג הכי גדול שלי הוא אם אני יכול ‘לארגן’ עבור הצופה פגישה שלו עם עצמו”.

מהחזרות ל"המלך ליר". רול: “זה תיאטרון עכשווי לגמרי, לא שייקספיר בטייץ" צילום: אוראל כהן

ההפקה האחרונה בתיאטרון רפרטוארי של “המלך ליר” שעלתה היתה לפני 11 שנה בקאמרי, בבימויו של רוברט סטרואה עם יוסי פולק בתפקיד הראשי. ההפקה לא זכתה לשבחי המבקרים או הקהל, ומאז לא עלתה על במת התיאטרון למעט הפקה מעניינת של יוסי יזרעאלי שהיתה מכוונת מטרה לאפשר לאורנה פורת לגלם תפקיד שהיה חלום חייה, דבר שנבצר ממנה עקב מצבה הרפואי.

המחזה נפתח כשהמלך ליר מחליט בערוב ימיו לחלק את הממלכה לשלוש בנותיו בהתאם להצהרות האהבה שלהן כלפיו. בתו הצעירה והאהובה קורדליה אינה מסוגלת לשתף פעולה עם מופע החנפנות של שתי אחיותיה ולפיכך מנושלת מהירושה. מכאן מתחילים השלבים בנפילתו של ליר שמתחיל עם הרבה כוח ומסיים כפליט שנטרפה עליו דעתו.

ב־30 השנה האחרונות ביים רול כמעט בכל התיאטרונים בארץ וברבים בעולם, ובתום העבודה על ליר יביים באנגליה את “דון קרלוס” של שילר. בשנים האחרונות רול ביים בתיאטרון באר שבע את “בית ברנרדה אלבה” ו”הורים איומים” שהתאפיינו כמו רוב עבודותיו בשפה התיאטרונית הבימתית הייחודית לו, המושתתת על שילוב אופטימלי של תאורה וסאונד מוקפדים, שלוקחים חלק טבעי בתפאורה המינימליסטית והנקייה.

ליא קניג בחזרות ל”המלך ליר”. ליהוק מפתיע צילום: אוראל כהן

על אף שהמלך ליר נכתב לפני למעלה מ־400 שנה רול מדגיש כי הקונספט של ההצגה הוא תיאטרון מודרני. “זה תיאטרון עכשווי לגמרי, לא שייקספיר בטייץ”, אומר רול, “אני מוצא שהמחזות הקלאסיים מהווים תשתית סולידית מספיק כדי שעל גביה ניתן יהיה להניח סוג כזה של עבודה ולכן אני אוהב לעבוד על קלאסיקות”.

כשמשה קפטן, מנהלו האמנותי של הבימה, הציע לו מספר אלטרנטיבות רול בחר ב”המלך ליר”, אז העלה קפטן את הרעיון שקניג תגלם את דמות המלך. באירופה כבר גילמה את התפקיד גלנדה ג’קסון בהפקה של התיאטרון הלאומי ומה שטוב לבריטים יכול לעבוד לא רע גם בתל אביב. כשהיא נושקת לגיל 90 בחרה קניג לעמוד באחד האתגרים הגדולים שלקחה על עצמה במהלך הקריירה ואחת הדמויות הפנטסטיות ששחקן או שחקנית יכולים לגלם. הרי זה סימבולי שבשנת המאה של התיאטרון תיכנס לאותו תפקיד מי שמכונה הגברת הראשונה שלו. היא עולה על הבמה עם ה”חן הקניגי” שצופי התיאטרון אוהבים לראות, נטולת פילטרים, שופעת כריזמה, מתמסרת כל כולה לטירוף של הדמות שמאבדת את עצמה לדעת על הבמה.

רול (בתמונה) על קניג: כמובן שהגיל מביא עמו אתגרים אבל אני מאוד שמח בשבילה שקיבלה את התפקיד הגדול הזה” צילום: אוראל כהן

“

זה עונג לעבוד עם ליא קניג ואני מרגיש מבורך. כמובן שהגיל מביא עמו אתגרים אבל אני מאוד שמח בשבילה שקיבלה את התפקיד הגדול הזה בשלב זה של הקריירה, ומאוד שמח שאני יכול לתרום למהלך הזה”, אומר רול. קניג תגלם את ליר כשהיא מדברת בלשון זכר ומגלמת את התפקיד בדיוק כפי שהוא כתוב (בתרגום דורי פרנס). רול מתרחק מגימיקים כמו מאש ומסביר: “היא מדברת בלשון זכר, היא לא מחופשת לגבר ואנחנו לא מסתירים את העובדה שזו אישה שמשחקת גבר. אני בדיוק בתקופה זו מלהק באנגליה והנושא של איזון מגדרי, גיוון ומעמדות מאוד שולט.

“ליר מבחינתי הוא נציג המין האנושי. מתגלמות בו סך כל התכונות האנושיות ובהן תכונות גבריות ונשיות כאחד. מי קבע שנציג המין האנושי הוא גבר ולא אישה? או להפך? זה כל הסיפור. השילוב הזה מוציא את זה מהקונטקסט המגדרי”.

את השפה הבימתית הייחודית לו הוא לא ניסה לנסח אף פעם, אך כשאני חוזרת אליה במהלך השיחה משיב רול: “חלק אומרים שאני כותב שפה חדשה לכל הצגה וחלק אומרים שזה לא נכון ואני מפתח את אותה שפה כל הצגה. אני חושב ששתי האמיתות נכונות. פעם היה מי שהגדיר את העבודה שלי כמינימליזם מונומנטלי, מן הגדרה שדיברה אליי אבל לא אני ניסחתי אותה, ויש מי שלאחרונה דיבר על כך שהחלל תמיד מכיל את האיכות האמוציונלית של המחזה. אני חושב שגם זו הגדרה נכונה”.

תרצה לעשות משהו מודרני?

“כן, ואפילו בא לי יום אחד לעשות מחזמר או קומדיה”.