שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פנאי

תורו של הדור השלישי

"לא נשכח, נצא לרקוד", אנתולוגיה חדשה של סופרים צעירים, מנסה למפות את היחסים העכשוויים בין ישראלים לגרמנים. התוצאה היא מסע בין המועדונים של ברלין לתחושת האשמה

איתי לב 09:0316.04.15

נורברט קרון ועמיחי שלו נפגשו במשחק כדורגל בין נבחרת הסופרים הישראלית ונבחרת הסופרים הגרמנית בשנת 2008. החיבור היה מיידי, אם כי כאוב למדי מבחינת קרון: במהלך המשחק הוא שבר את הרגל, ואת שארית הביקור בישראל בילה כשהוא מגובס. זו, אגב, לא היתה הסיבה היחידה שהיה לו ביקור לא מוצלח.

 

"בהתחלה הרגשתי בישראל לא בנוח כי אני גרמני", מספר קרון, שהיום כבר יודע להגיד "מה זה זה?" בצורה ממש משכנעת. "הרגשתי כאילו יש מעליי שלט שאומר 'זהירות, גרמני!' באותיות גדולות, ולצדו השאלה 'מה הוריך עשו אז, מזמן, במלחמה'. עדיין יש פער בין העמים, וצריך להגיע לנורמליזציה בתוך רגשות האשמה והבושה שאנחנו מרגישים. מאז חזרתי לכאן בכל שנה, ובעזרת חבריי הישראלים הבנתי שאני יכול להרגיש כאן בנוח. כולנו זוכרים את העבר, אבל במקביל מייצרים הווה חדש".

 

מימין: אסף גברון, שהרה בלאו ויפתח אלוני. "לדור השלישי יש קשר של הבנה שהולך ומתחזק" מימין: אסף גברון, שהרה בלאו ויפתח אלוני. "לדור השלישי יש קשר של הבנה שהולך ומתחזק" צילום: עמית שעל, ינאי יחיאל, נמרוד גליקמן

 

חלק מ"ההווה החדש" הוא האנתולוגיה "לא נשכח, נצא לרקוד" שיוצאת בימים אלה לאור בהוצאת אפיק, ועליה חתומים קרון ושלו כעורכים. האנתולוגיה מרכזת סיפורים קצרים שנכתבו על ידי סופרים צעירים, גרמנים וישראלים. קרון, שהוציא עד היום שני ספרים ("טייס אוטומטי" ו"המלווה"), הגה את הרעיון: ישראלים יכתבו על גרמניה - ולהפך. שלו, שפרסם ארבעה ספרים ("ימי הפופ", "הנפשיים", "ילדה גדולה" ו"על החתרנות"), התלהב. השניים התחילו לעבוד, והתוצאה היא ספר מעניין ומגוון המאפשר הצצה לדברים שמעניינים צעירים בשתי המדינות.

 

"האנתולוגיה נועדה לעורר דיאלוג שיהיה שונה מזה הנהוג כיום, לא רק קונפליקט", אומר קרון.

 

"רצינו ייצוג של הדור השלישי בספרות", מוסיף שלו. "לא ביקשנו דברים מוכנים, הוצאנו את הכותבים למשימה ולא כולם עמדו בה. היו סופרים שנשרו תוך כדי תהליך כי לא מצאו את הסיפור הנכון".

 

קרון: "כמו בבית הספר, אמרנו להם 'תכתבו משהו על המדינה האחרת: סיפורת, מסה או אוטוביוגרפיה. איזה קשר יש לך לישראל? ולגרמניה?'. חיפשנו אנשים שהם מומחים בסיפורים קצרים והיתה חשובה לנו ההתנסות, לא לעבוד בתבניות. רצינו לבדוק את הדופק של ההווה בנושא הטעון הזה".

 

אחרי שנה של עבודה קשה שכללה ליקוט, עריכה ואלפי מיילים שנעו על הקו בין ישראל לגרמניה, הספר יצא לאור במקביל בגרמנית ובעברית.

את הצד הישראלי מייצגים סופרים כמו אסף גברון ("תנין פיגוע", "הגבעה" ועוד), שהרה בלאו ("יצר לב האדמה" ו"נערות למופת"), ויפתח אלוני (שהוא גם הבעלים של הוצאת אפיק ומחבר הספרים "גנב החלומות", "חלפים" ועוד). את הגרמנים מייצגים אווה מנסה ("חטאים קלים"), אלברט אוסטרמאייר (המחזה "עמק המוות") ועוד.

 

האנתולוגיה. גם בגרמנית האנתולוגיה. גם בגרמנית

 

"דור מבולבל"

 

שני עורכים יחד זה לא בעייתי?

קרון: "מעולם לא רבנו, זה היה נהדר וקל. נתנו חופש יצירתי ומרחב זה לזה. כשהטקסטים הישראליים הגיעו הופתעתי מאוד ממהדמיון שלהם לטקסטים של הסופרים הגרמנים, אף שגם היו שונים. במרבית הטקסטים יש קלילות והומור - סטריאוטיפים צצים מכל כיוון אבל מפורקים ברגע שאחרי. מצד אחד שני הצדדים צוחקים מהקלישאות, ומצד שני מתייחסים אליהן ואל המשימה ברצינות".

 

אני שואל אם הגיעו במהלך העבודה לאי אלו מסקנות על היחסים בין שתי המדינות, ובעיקר על היחסים שבין הפרטים המרכיבים את שני הלאומים. "הדור השלישי מבולבל", אומר קרון, "הוא מכבד את העבר ולא שוכח - אבל עדיין נמצא בתהליך של חיפוש, איך לחיות עם העבר מבלי לשכוח אותו, אבל גם מבלי לתת לו להשתלט על ההווה. הצעירים בשתי המדינות גדלו על ערכים דומים, כולנו אזרחי העולם וכולנו רוצים עתיד חדש המושתת על הערכים המשותפים שלנו".

 

שלו: "אנחנו יוצרים את הדיאלוג בינינו, והוא חדש ולא שטחי. אני לא רוצה לומר שזה דיאלוג 'נורמלי', זו מילה מרדדת מדי, אלא 'אישי'. האינטראקציה היא אישית".

 

קרון: "המילה 'קשר' היא משמעותית. עמוס עוז אמר שיש בין הישראלים לגרמנים פער בלתי ניתן לגישור, שכשהוא בגרמניה ביום הוא מרגיש טוב ובלילה יש לו סיוטים. גם דויד גרוסמן אומר שיש משהו שתמיד יפריד בינינו. אבל לדור השלישי יש קשר של הבנה שהולך ומתחזק, ולדעתי הוא גדול יותר מהפער.

 

"הקשר מתחזק משתי סיבות: האחת היא הרקע החברתי שממנו באנו - תרבות הפופ והצריכה, שמשותפת לשני הצדדים. השנייה היא העבר המשותף שקדם לשואה, שהיה חזק ומשמעותי בתולדות שני העמים, ואותו אנחנו מגלים כיום מחדש. גם לעיר ברלין, שהיא לא לגמרי גרמניה אלא עיר שמאלנית ובינלאומית, יש תפקיד בקשר המתחדש הזה".

 

גישה חדשה

 

אז מה אתם אומרים על הנהירה של ישראלים בני הדור השלישי לברלין?

 

"זה סבבה. ורי סבבה", קרון צוחק.

 

שלו: "האנתולוגיה היא מהלך של חברות, אנחנו פה כדי לגשר על הפער. זו השנה ה־50 לכינון יחסי ישראל וגרמניה, ובגרמניה מתייחסים לאירוע הזה הרבה יותר ברצינות".

 

קרון: "בגרמניה הספר כבר נמכר היטב ואנחנו מקבלים הרבה התייחסות בתקשורת".

 

שלו: "היית צריך לראות אותנו בשוק הספרים בלייפציג, מהבוקר עד הלילה היינו בראיונות. בלייפציג הרגשתי מה זה אירוע ספרותי אמיתי. הגרמנים ישבו בהקשבה מוחלטת, ושמעו דברים חדשים על העבר אבל בעיקר מחשבות מעניינות על ההווה. באנו עם משהו חדש, גישה חדשה".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x