כמו גדול

דבר המבקרת: שנקר הוא שחקן חדש יחסית בזירת בתי הספר לאמנות, וזה רק המחזור השלישי של תלמידי המחלקה לאמנות רב־תחומית, שבראשה עומד האמן והפרופ' לארי אברמסון. המחזור שמסיים השנה הוא הקטן ביותר עד כה, 22 סטודנטים בלבד, מה שדווקא שיחק לטובתם - גם מבחינת הליווי האישי וגם מבחינת גודל חלל התצוגה שכל אחד מהם זכה לו בתערוכת הגמר.

מתוך הפרויקט של אור עידן. הסתכלות מפרספקטיבה אחרת על חללים מוכרים צילום: אחיקם בן יוסף

כמתבקש ממחלקה המוגדרת כרב־תחומית, התערוכה, המתפרסת על שלוש הקומות של בניין עלית המיתולוגי, שם מתקיימים לימודי המחלקה, מציגה עבודות מכל סוג ומין.

בקומת הקרקע בולט הפרויקט של תמר כץ, חלל ענק המעוצב כבריכת שחייה ובתוכו עבודות וידיאו העוסקות בדימוי הגוף. מלבד העבודה העמלנית, שנעשתה בעזרת צביעה והדבקה של שקפים ליצירת דימוי הבריכה, השהות בתוך החלל משרה אווירה רגועה ומיוחדת, שנדיר למצוא באמנות עכשווית או בכלל בימינו.

בקומות העליונות שווה להתעכב על יצירותיה של מרינה אקונומידס, בהן בולט "ציור" קיר ענק של חתול, העשוי מחוט צמר מתוח על מסמרים. לצדו היא מציגה עבודות ציור ווידיאו, העוסקות גם הן בחיה הכה שנויה במחלוקת הזאת, אך במקרה הזה גם חובבי חתולים וגם שונאיהם ימצאו בהן עניין.

אור עידן מציג פרויקט רחב של ציורים משולבים בהדפס לצד אובייקטים פיסוליים, כולם בעלי ממד ארכיטקטוני, שמייצרים קיפול ופריסה של חללים. העבודות מאפשרות הסתכלות מפרספקטיבה אחרת על חללים מוכרים וזרים, ודרך הצגתן מקורית ומעניינת.

עבודה של מאיה ברמן. עוסקת בטבע האדם צילום: אחיקם בן יוסף

מאיה ברמן מציגה קבוצה של ציורים גדולי ממדים שעוסקים בטבע האדם - ציורים שנראים במבט ראשון צבעוניים ושמחים, אך בהתבוננות שנייה מגלים כי יותר מכל הם נוגעים ללב (עד 31 ביולי, בניין עלית, ז'בוטינסקי 8 רמת גן, הכניסה חופשית).

› שורה תחתונה: אולי בשל הליווי האישי במחזור שהיה קטן במיוחד, ואולי בזכות כישרונם, מצליחים הבוגרים של המחלקה להציג תערוכה מגוונת ומעניינת.