ביקורת: האלבום "Allegro" של מונטי פיורי
שילוב קטלני בין נינו רוטה לסאן רמו ולאניו מוריקונה. חגיגה איטלקית קצבית ומהנה
11:2602.10.12
זה "הסנדק" על ספידים. זו חתונה איטלקית. זה ריקוד טרנטלה מבעבע. זה שילוב קטלני בין נינו רוטה לסאן רמו ולאניו מוריקונה. קבלו את האלבום השמח ביותר בעיר, האלבום של להקת מונטי פיורי הישראלית, שכולו על טהרת האיטלקית. בון ג'ורנו, טוטי!
קהל היעד: חובבי המקצב, הניחוח והשפה האיטלקיים של פעם. דבר המבקר: הנה אגף של מדינות הים התיכון שלא מרבים לשמוע עליו במוזיקה הישראלית של ימינו – ארץ המגף. ודווקא להקה צעירה היא זו שמחזירה אותו בגאון, עם אלבום שובב ברוחו וקופצני, שמעניק ביצועים מקוריים ויפים לשירים שכאילו יצאו מהמועדונים ברומא של שנות החמישים והשישים. אבל לא מדובר בשירים משוחזרים, אלא ביצירות מקוריות, שמהדהדות מוכרות כל כך בגלל המקצבים המידבקים שלהן.
כבר מהשיר הראשון, "Miami Pizza Pie", מסומן הכיוון של האלבום – קליל, מוקפד ומלא ברוח שטות חיובית, כזו שמאפשרת לרקוד ברחבי החדר מבלי לאבד תאי מוח תוך כדי. יש באלבום היחסית קצרצר הזה - שאורכו 27 דקות - שירים מצוינים כמו "Sento", ושני שיתופי פעולה – האחד עם אפרת גוש ("Caro Capitano") והשני עם הזמרת ריף כהן ("La Musica"). התוצאה היא רצף של שירי פופ ים תיכוני אמיתיים, שנותן פייט מוצלח לז'אנר ה"ים תיכוני" המוכר עד לזרא בתחנות הרדיו. ואם אהבתם את האלבום – הופעה חיה של מונטי פיורי היא בגדר חובה, בעיקר למי שאוהב את ההופעות שלו מלאות צבע, תנועה והומור. (הוצאת היי פידליטי, 27 דקות).
שורה תחתונה: חגיגה איטלקית קצבית ומהנה.
חברי מונטי פיורי. מחזירים בגאון את ארץ המגף
