• תפריט
באזז ספטמבר 2011

האספן: הבחירות של עידו דולב

סיבוב קניות בשוק הפשפשים עם עידו דולב, מעצב אמנותי של סטים לקולנוע ולטלוויזיה שכותב את הסיפור הישראלי באמצעות רהיטים ופריטים ישנים

יונת נחמני 10:0920.09.11

"תרבות של הסוואה", קורא עידו דולב לעבודה שלו, עיצוב אמנותי לקולנוע ולטלוויזיה. "אלה דברים שצריכים להחזיק לדקה, אבל השאיפה שלי היא ליצור מציאות שגם אם היא בדיונית, יש לה קו ריאליסטי. בכל סט אנחנו בוראים עולם, סיפור, עניין, ולכל פריט יש סיפור והיסטוריה. לכל בחירה יש אינסוף רבדים".

 

עידו דולב בשוק הפישפשים עידו דולב בשוק הפישפשים צילום: תומי הרפז

 

דולב הוא אחד המעצבים הבולטים והעסוקים שפועלים בתעשייה המקומית. הוא עיצב סטים של עשרות סרטים, סדרות ואולפנים, ובהם "הדקדוק הפנימי", "הבועה", "אביבה אהובתי", "אמא'לה", "אהבה זה כואב", "סימני שאלה" ועוד. דולב זכה בפרס אופיר על עבודתו ב"כנפיים שבורות" של ניר ברגמן ו"מוכרחים להיות שמח" בבימוי ג'ולי שלז. על עבודתו בטלוויזיה זכה בפרסי האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע על הסדרות "חטופים", "מרחק נגיעה" ו"לתפוס את השמים". כעת הוא עסוק בעיצוב הסט של העונה השנייה של "חטופים", ובמקביל מלמד בחוג לעיצוב במכללה למינהל.

 

  • ישראליאנה, צילום: תומי הרפז
    ישראליאנה
    |
    צילום: תומי הרפז
  • שפה, צילום: תומי הרפז
    שפה
    |
    צילום: תומי הרפז
  •  תל אביב, צילום רפרודוקציה: תומי הרפז
    תל אביב
    |
    צילום רפרודוקציה: תומי הרפז
  • זמן, צילום רפרודוקציה: תומי הרפז
    זמן
    |
    צילום רפרודוקציה: תומי הרפז
  •  צבע, צילום: תומי הרפז
    צבע
    |
    צילום: תומי הרפז
  • מאחז, צילום: תומי הרפז
    מאחז
    |
    צילום: תומי הרפז

 

שוק הפשפשים הוא בדרך כלל תחנת הפתיחה שלו בעבודה על סט חדש. למציאות נחשקות במיוחד יש סיכוי להגיע בסופו של דבר אליו הביתה. כך קרה עם פוסטר לבירה נשר שכיכב בו השחקן האגדי פלה, ועם ספסלים מבית כנסת ישן שפורק שהופיעו ב"אושפיזין". דולב מכיר את השוק היטב, מיודד עם בעלי החנויות ובקיא בתחומי ההתמחות שלהם, ויודע לאפיין את

הרקע והמוצא של החפצים. אף שהשוק הפך בשנים האחרונות למתחם טרנדי, הוא בטוח שעדיין אפשר להתמקח בו, ובעיקר למצוא פריטים נדירים ויוצאי דופן שישדרגו כל לוקיישן או חלל ביתי. "השוק הוא מקום של עיצוב ללא מעצב, והקיום שלו הכרחי למרות התהפוכות שעוברות עליו", הוא מסביר. "מדובר בעצם במראה לקיום שלנו - לדברים שהיו, שישנם, שקורים היום, לאנשים שמתו, לבליל תרבויות של מהגרים. הוא מנסח מי ומה אנחנו בשילובים בין יומיומי לקדוש, בין גבוה לנמוך. זה המקום הכי ישראלי שיש".

 

הבחירות של עידו דולב

 

צבע: שטיח סומק קווקזי - שטיח צמר באריגת יד שטוחה ודקה, בן כ־90, בעל צבעים טבעיים עזים ודוגמה גיאומטרית נדירה. השטיח קל משקל ואפשר לנקותו בקלות. "שטיח כזה יכול להקפיץ או להוריד בית. האדום הזה חד־פעמי".

 

כ־3,000 שקל, יעקב את שלמה, עולי ציון 3.

 

ישראליאנה: "שולחן הפסיפס הזה, שאינו חתום והמקור שלו לא ידוע, מספר סיפור נורא ישראלי. יש לו מראה עין־הודי. זו אומנות דקורטיבית ישראלית, כמו של תבליטים על קירות של מוסדות ציבור שמתחילים לקבל את הכבוד הראוי להם".

 

1,800 שקל, וינטג', עולי ציון 13.

 

שפה: לוח של מגירת סדר דפוס עם אותיות מעץ משנות השלושים. האותיות שימשו לכרזות של תיאטרון "אוהל" ומפא"י. "זהו פונט 'הצבי', הפונט הרשמי של מדינת ישראל. יש כאן שילוב ישראלי ועברי שמאוד אהוב עליי".

 

50 שקל לאות, החנות של גדי, רבי פנחס 14.

 

תל אביב: נוף בצבע של דוד הנדלר. "הנדלר צייר בכל מיני סגנונות - נוף ארץ־ישראלי, חיי מעמד הפועלים - אבל בשבילי הוא מייצג את הציור התל־אביבי. הוא השתייך לחבורת נחום גוטמן, והיה מוכר ציורים מבית לבית כדי להתפרנס".

 

600 שקל, החנות של גדי, רבי פנחס 14.

 

זמן: גלויות ואיגרות שנה טובה משנות השישים והשבעים. "אני חובב ניירת, אוהב לקרוא מכתבים ישנים, גלויות, יומנים. יש פה היסטוריה משפחתית בארגזים. גלויות ממוסגרות הופכות את החלל ליותר נוגע ללב".

 

15 גלויות ב־10 שקלים, החנות של שמעון, רבי פנחס 16.

 

מאחז: ידיות קרמיקה וזכוכית. "הידיות האלה הן אפשרות זולה לעשות מניפולציה קלה שתשדרג כל ארון: מטבח שנראה רע ומוסיפים לו ידיות צבעוניות כאלה מיד נראה טוב".

 

7–10 שקלים לידית. החנות של אשר, הרב יוחנן 8.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x