עיר האהבות

בימים אלה יוצאת לדרך הפקת הסרט "ירושלים, אני אוהב אותך", שלישי בסדרת סרטי הערים המצליחה, אחרי "פריז, אני אוהב אותך" ו"ניו יורק, אני אוהב אותך" הפופולריים בקרב הקהל והביקורות בעולם. כמו קודמיו, גם סרט זה יורכב מ־12 פרקים שיביימו 12 במאים. ארי פולמן ויוסף סידר כבר בפנים. מפיק הסרט, סקוט ברי, מספר על הפרויקט.

באיזה שלב נמצאת ההפקה?

"כרגע היעד לתחילת הצילומים הוא אוקטובר. אנו נערכים לקמפיין גיוס כספים. חברת HP תעניק חסות, וכן משקיעים פרטיים וקרן ירושלים לקולנוע וטלוויזיה. זו ההפקה הבינלאומית הראשונה שמקבלת מימון מהקרן, שלרוב תומכת בהפקות מקומיות".

המשקיעים מצפים לרווחים, או רואים בפרויקט גם סוג של שליחות?

"לכל השקעה בסרט יש סיכונים שצריך לקבל. למשקיעים בפרויקט הזה יש בהחלט קשר חזק לירושלים, אך הם גם רואים את הפוטנציאל העסקי הטמון בסדרת הסרטים הזו. המודל העסקי כאן מוריד את הסיכונים ויכול בקלות לייצר החזרה להשקעה. החשיפה הבינלאומית תהיה חסרת תקדים, שכן הסרט יוקרן באלפי בתי קולנוע בעולם".

ברי מספר על שמות ישראליים מוכרים שישתתפו בסרט: "אתגר קרת ויוסף סידר חברו לכתוב ולביים את אחד הפרקים. קיבלנו גם סיפור מסייד קשוע, וארי פולמן כנראה יביים על פיו סרט אנימציה. קיבלנו סיפורים גם מעמוס עוז, אשכול נבו, א"ב יהושע וחגי לוי, ואנו מנסים למצוא להם במאים מתאימים. פנינו ליוצרים ושחקנים בולטים בקולנוע האמריקאי ונקבל תשובה בשבועות הקרובים".

מתוך "ניו יורק, אני אוהב אותך". בקרוב בירושלים

מדוע בחרתם לצלם בירושלים, ולא בתל אביב למשל?

"ירושלים היא עיר בעלת חשיבות רבה לעולם. התגוררתי בה חצי שנה ושמעתי הרבה על פריחתה התרבותית. אומרים שירושלים היא 'המטבח' ותל אביב היא 'פינת האוכל', ואני מבין את זה. שמעתי לאחרונה על כמה פרויקטים קולנועיים בעיר, כמו סרט איימקס בתלת־ממד וסדרת טלוויזיה של דרימוורקס שמתרחשת בבית החולים שערי צדק. עיר שמופיעה בחדשות כמעט כל יום צריכה לקבל גם פן ייצוגי אחר".

לירושלים יש בעיות חברתיות וכלכליות רבות. האם הסרט יראה גם את ההיבט היומיומי בה?

"הפרקים יארכו 5–7 דקות, כך שזו יותר 'שירה' קולנועית מאשר סיפור. בפורמט כזה אפשר להתמקד בדמויות האנושיות בעיר ולהתרכז ברעיון האוניברסלי של אהבה. ירושלים יכולה בקלות להיות קלישאה, כך שהאתגר כאן יהיה לחפש פרספקטיבות שונות החוצות דת, לאום, מין, צבע וגיל".

"הפרויקט יהיה אינקובטור להפקות חדשות באורך מלא בירושלים. יגיעו לכאן טאלנטים בקנה מידה בינלאומי שישולבו בתעשייה המקומית"

תקציב ההפקה, 10 מיליון דולר, גבוה מאוד ביחס לקולנוע הישראלי. ברי מסביר איך תרוויח ירושלים מהפקה כזו. "הוצאות ההפקה השוטפות (לינה, ארוחות וכו') יזרימו כסף לעיר. אנחנו גם מעודדים במאים ושחקנים מהעולם להעביר כיתות אמן כאן, לתרום לקהילה, לא רק לבוא לעשות סרט".

כיצד פרויקט כזה יכול לדרבן שיתופי פעולה בינלאומיים?

"בעבודה על הסרטים הקודמים בסדרה במאים הכירו שחקנים ואנשי צוות והמשיכו לעבוד איתם מאוחר יותר. הרעיון הוא שהפרויקט יהיה אינקובטור להפקות חדשות באורך מלא בעיר. יגיעו לכאן טאלנטים בקנה מידה בינלאומי שישולבו בתעשייה המקומית".

מה דעתך על הפריחה העכשווית של הקולנוע הישראלי בעולם?

"אחת ההנאות הגדולות בעבודה בישראל הם האנשים היצירתיים. המדיה כאן מאוד מפותחת, פורמטים טלוויזיוניים נמכרים לשוק האמריקאי, הגיוון התרבותי רחב והניסיון המקצועי אוניברסלי. אתה מקבל ערך גבוה במחיר נמוך. יש מי שטוענים שהקולנוע הישראלי ממוקד מדי בקונפליקט. אני דווקא חושב שנעשים כאן סרטים רבים שאינם פוליטיים, וזה מצוין לעתיד היצירתי. יש דור חדש של מפיקים ישראלים שצריך לקבל עזרה ולהתפתח".