שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פנאי

צבע הקצף

עשרות מבשלות בירות בוטיק ישראליות חדשות מסתערות על הקהל המקומי. "כלכליסט" יצא לבדוק אם הישראלים יהפכו לאניני בירה, ואיך המהלך ישפיע על השחקניות הוותיקות בשוק

גלי וולוצקי 11:3525.11.09

שוק הבירה הישראלי תוסס. השאלה שמטרידה כיום את מבשלי הבירה המקומיים ואת העשרות שמתכננים לפתוח בשנה הקרובה מבשלות היא עד כמה הקהל הישראלי צמא ללאגר מקומי.

 

"התהליך שקורה היום בבירה קרה ביין בשנים האחרונות. בעקבות התפתחות יקבי הבוטיק הישראליים, הקהל בארץ עבר לשתות יין טוב יותר. כבר כמה שנים יש התעניינות בבירה, ואנשים מדברים על בירה במונחים שהיו שמורים בעבר ליין, ופתוחים לטעמים חדשים", מסביר שגיא קופר, עורך האתר האלכוהולי bakbuk.co.il. האבולוציה שעובר כעת שוק הבירה המקומי דומה לתהליך שקרה גם בארה"ב עם פריחת המיקרו ברואריס, שהציעו לקהל אלטרנטיבה לבירות המסחריות.

 

עמק האלכוהול

 

צריכת הבירה הממוצעת לנפש בישראל מסתכמת ב־14 ליטר בלבד בשנה. לשם השוואה, שיאני העולם הבווארים גומעים כ־200 ליטר לנפש לשנה, אך בשוק משוכנעים ששיפור האיכות יוביל לעלייה בצריכה. "בכל העולם הקהל עבר מבירות מסחריות לבירות בוטיק, ואחר כך ראו עלייה בצריכה בכלל. ישראל נמצאת כרגע בשלב המעבר - אנשים מתעניינים יותר ויותר בבירות בוטיק, אבל הצריכה לנפש עדיין לא עלתה", מפענח גדי דבירי, הבעלים של בירדי - מרכז הדרכה לעולם הבירה ויבואן של חומרי גלם לייצור בירה.

 

את תחושת האופטימיות בשוק מגבה כניסת הגורמים המקצועיים - מענפים מקבילים ומשלימים - לשוק בירות הבוטיק הישראליות. שניים שכבר מתחממים על הקו כדי לעלות למגרש בקרוב הם יקבי רמת הגולן והמסעדנים יורם וארי ירזין, שחברו לאלוף במיל' אורי שגיא ואל"מ אביעם סלע. המבשלה העתידית של הרביעייה הזו היא המסקרנת בענף. על פי הערכות הושקעו בהקמתה כ־1.5 מיליון דולר, ולצורך הבישול נרכשה מערכת שמאפשרת לבשל בו־זמנית 1,500 ליטר, השווים ל־24–36 אלף בקבוקים בחודש. אנשי הקבוצה בונים מן הסתם גם על הקהל השבוי במסעדות וברשתות שבבעלות האחים ירזין (בהן קפה איטליה, טוני וספה ומוזס).

 

השחקן המרכזי השני, יקבי רמת הגולן, הצהירו עוד ביוני השנה על כניסתם לשותפות עם מבשלת הגולן בבעלות חיים אוחיון, ועל פתיחת מבשלת בירות פרימיום בקצרין בהשקעה של יותר מ־3 מיליון שקל. בעלי המבשלה שומרים את התוכניות קרוב לחזה, אך הערכות בשוק טוענות שהם פוזלים למקום השלישי בענף (אחרי טמפו ומב"י). גורמים במבשלה אומרים שהמבשלה שתיפתח בקיץ הקרוב תייצר בשלב הראשון כ־500 אלף ליטר בשנה.

 

לשני הגדולים מצטרפים רבים שכבר רוכבים על הגל המתגבר, שצפוי להגיע לשיאו בשנה־שנתיים הקרובות. יוחאי קודלר מקיבוץ אורים שבנגב מבשל בירה להנאתו כבר שש שנים, אבל לאחרונה השקיע יותר ממיליון שקל במיסוד המבשלה שלו כדי לשווק את תוצרתה באופן מסודר. מבשלת הנגב שבבעלותו כבר מוכרת היטב לחובבי בירה מתחרויות בירה מקומיות, אבל בחודש הקרוב, אחרי שיתקבל האישור ממשרד הבריאות, בירת הפורטר והאמבר אייל של קודלר תשווק בכל הארץ.

 

מבשלה נוספת שתיפתח השנה היא מבשלת הלאפינג בודהה. 100 סוגי הבירה שבישלו ולדימיר גרשנוב ודמיטרי גרבק בארבע השנים האחרונות כבר קנו להם לא מעט מעריצים, שמימנו לשניים ערבי טעימה, אך בהיעדר האישורים הבקבוקים שלהם לא הגיעו למדפים.

 

(משמאל) ולדימיר גרשנוב ודמיטרי גרבק (משמאל) ולדימיר גרשנוב ודמיטרי גרבק צילום: אוראל כהן

 

לאחרונה שכרו השניים מבנה בדרום תל אביב ורכשו ציוד בשווי של עשרות אלפי שקלים, ולאחר סיום התאמת המקום לבישול בירה וקבלת האישורים הדרושים תשווק הבירה למסעדות ולפאבים. גרבק, שעובד כיום כמהנדס שטח בחברת הייטק, אומר שהוא "כבר מוכן לעזוב את העבודה כדי לבשל כל הזמן. אני אופטימי, כי לא מעט פאבים כבר מחכים לקנות מאיתנו בירה. קנינו סיר של 50 ליטר לבישול הבירה, ואני מקווה שתוך שנה נצטרך להחליף אותו בסיר של 200 ליטר".

 

את אסף לביא, היצרן של בירת מלכה, הטרנד הזה מכניס לדילמה. המבשלה שבבעלותו, שבשנה האחרונה ריבעה את היקף הייצור ומוכרת כיום כאלף בקבוקים בחודש ל־40 נקודות מכירה בארץ, אינה בנויה לעמוד ברמת הביקוש העתידית. "אני מרגיש את הדרישה בשוק, אבל זה שוק שעדיין מתפתח וצריך להיות זהירים", הוא מסביר. יצרני בירות בוטיק ישראליות אחרים מחזקים את דבריו. "כולנו מייצרים לשוק שעוד לא קיים", מודה אחד מהם, "אבל מה שקרה בשוק היין יקרה גם בשוק הבירה. זה קורה בכל העולם, ואין סיבה שלא יקרה גם כאן".

 

המסחריות ישנו כיוון

 

על השאלה כיצד יושפעו השחקניות המרכזיות - טמפו והחברה המרכזית למשקאות - קשה לענות. בשנים האחרונות הן מייבאות יותר בירות פרימיום כדי להשתלב במגמה. הן גם עורכות תחרויות ופסטיבלים שונים, בין השאר כדי לחזק את תדמיתן כמעודדות את התפתחות השוק.

 

אבל השינוי המשמעותי ביותר, לטענת גורמים בענף, יקרה אם החברות תיאלצנה לשנות את שיטות השיווק הדרקוניות, בעיקר בעבודה מול פאבים ומסעדות. לא בטוח שגם זה יעזור להן לשמור על נתוני המכירה הגבוהים. "עם כל ההון שהשקיעו בפרסום, הן לא הצליחו להעלות את תדמית הבירה ולעורר עניין כמו המבשלות הביתיות", אומר קופר. "מהבחינה הזאת, או שהן יעלו על רכבת מבשלות הבוטיק, או שבקרוב הם יצטרכו לשתות הרבה מהבירה שלהן בעצמן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x