השבוע: רק פסיכופת או פושע סוגר ככה חשבון
טופז, פעם מלך הרייטינג, הוא היום כוכב וידיאו מאבו כביר. מלך הטוק שואו האמריקאי, ג'יי לנו, לעומת זאת, עוזב את כיסאו בדרך לג'וב המתגמל הבא
ביום שנודע שדודו טופז הודה שהזמין את התוקפים שהיכו את אנשי התקשורת הבכירים, פינה ג'יי לנו את מקומו ב"The Tonight Show" לקונאן אובריאן מה"Late Night Show". אז נכון שלֵנוֹ ישוב למסך בעוד שלושה חודשים, הפעם למשבצת של עשר בלילה - משכנן האבוד של הדרמות, והוא עדיין לא סלב
כן, לבי נחמץ על טופז, כי באופן כללי קשה לי לראות אנשים בשעת שפלותם. גם כשאסי דיין למלם בלשון תפוסה עם הפסיכיאטרית שלו בערוץ 2 העברתי ערוץ, ולא כי אני בוחלת בצהוב - אני בעיקר מתקשה עם הצהוב החולה. אנשים חולים בטלוויזיה אני מרשה לעצמי לראות רק ב"אנטומיה של גריי".
אני לא יודעת אם טופז חולה, הוא בטח לא בריא, אבל בכל פעם שנתקלתי בתמונה שלו חשבתי על אבי ניר ושירה מרגלית, שמוכרים לי רק מהעיתון. אחרי שהוכה ניר והוכתה מרגלית סברתי שזו ידה של המאפיה, כי מי יכול להכות סתם כך לשם הכתישה, ועוד אשה לעיני הילד שלה? באופן טבעי חלפה במוחי המחשבה המסויטת מה הייתי עושה אילו היו שוברים לי את הפרצוף. מי מאיתנו לא התעוררה בבוקר עם חצ'קון קטן על המצח וחשבה שסוף העולם הגיע? מעבר לכאב הנורא, הפגיעה בפנים - חלון הראווה שלנו לעולם - והטראומה הנפשית הנלווית, מכות הרי יכולות להרוג, ורק פסיכופת או פושע יכול לחשוב שכך סוגרים חשבון.
הייתי רוצה לאחל לטופז שיתעורר באבו כביר מחר בבוקר ויגלה שחלום הבלהות שהוא מככב בו הוא בעצם סיפור הזוי כמו הסיפור הדמיוני על ג'יי לנו. אבל כמו שהדברים נראים עכשיו, המציאות של טופז עולה על כל דמיון, ונראה שבשנים הקרובות יהיה לו הרבה זמן לכתוב את סיפור חייו.