ועידת Tech1
"עולם ההון סיכון כפי שאנחנו מכירים אותו משתנה במהירות"
כך לדברי שרי ברונפלד, שותפה ב־NFX. שלי הוד מויאל, שותפה מייסדת ב־iAngels, אמרה שקרנות צריכות להיות מאוד מגוונות, אך גם מחושבות
"עולם ההון סיכון, כפי שאנחנו מכירים אותו, משתנה כיום במהירות רבה. קרנות הענק האמריקאיות משנות את עצמן במהירות רבה, הופכות להיות תאגידי ענק שמשנות את עצמן לפרייבט אקוויטי, לגופים שלא רק מחכים עשר שנים להשקעה בחברה, אלא יוצרות שוק בעצמן", כך אמרה שרי ברונפלד, שותפה בקרן הון הסיכון NFX, במסגרת פאנל בהנחיית מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי, ובהשתתפות שלי הוד מויאל, שותפה מייסדת, iAngels, ונבות וולק, שותף, Ground Up Ventures. הפאנל נערך בוועידת TECH1 באילת ועסק בשיבוש שיוצרת AI בקרנות ההון סיכון.
לדברי ברונפלד, "שוק הסקנדרי - רכישות משניות של אחזקות של חברות - מתפוצץ ועומד על 100 מיליארד דולר, והם רוצים להחזיק שליטה בחברות. זאת הזדמנות ליזם ישראלי להכניס כסף משמעותי לחברה וליזם".
האם נעשו שינויים בתוך הקרנות בצורת העבודה?
וולק: "אנחנו מסכמים פגישות וישיבות ב־AI אבל זה לא שינה בדרך מהותית את הדרך שבה מסתכלים על חברות".
ברונפלד: "אצלנו זה עשה שינוי גדול. אם בעבר חשבו שרובוטים יחליפו עובדי ייצור, היום נראה ש־AI תחליף קודם את בוגרי הרווארד, משקיעים, עורכי דין וכל האנשים החכמים. היום אנחנו רואים עשרות אלפי חברות בשוק ורק אחוז קטן מהן עובדות פנים אל פנים. כאשר מישהו יקים חברה, יהיו לפחות 2.5 מיליון חברות שיגיעו לעבוד איתה ואצטרך כלים כדי לבחון אותן במהירות. כיום ניתן לבנות מוצר בדקות, ולא ניתן לבחון אותו ללא כלים כאלה".
הוד מויאל: "אני משתמשת מאוד בכלים הקבועים של AI, אבל גם משתמשת הרבה בכלים של חיפוש כדי לקבל הרבה עובדות במהירות. אנחנו נהיים הרבה יותר יעילים בזכות ה־AI ומתחילים להשתמש בזה גם פנימית. מסננים אינפורמציה ומעבדים אותה דרך מערכות מבוססות AI".
ברונפלד: "לקחנו אפילו צעד נוסף קדימה, עם AI חוזים וממפים יזמים שאפילו עוד לא יצאו לדרך. הבינה המלאכותית מספקת הרבה נקודות מידע מעניינות כמו החוגים שלקחו היזמים בהווארד או ציוץ מעניין שלהם ברשת, מצליבה את המידע ומרכזת אותו בטבלה. התחלנו עם זה לאחרונה, אנחנו מחפשים טאלנט שנמצא באוניברסיטאות הבכירות בארצות הברית, מחפשים אנשים בולטים".
החברות שמבוססות AI גנרטיבית יודעות לעבוד עם פחות כסף. האם הן צריכות אתכם עדיין, ואיך העבודה איתן תראה ואיך שומרים על אטרקטיביות של הקרנות?
וולק: "אני חושב שאולי צריך פחות כסף להתחלה, לבנות חברה ומוצר, אבל לצמיחה צריך עדיין כסף והוא לא רק לפיתוח, אלא בעיקר לשיווק ולכניסה לשוק. זה טוב שצריך פחות כסף בסיד, אבל זה מתאזן עם הכסף שהם צריכים לצמיחה".
הוד מויאל: "בגלל שצריך פחות כסף - זה מוריד מחסומים. בתור קרנות צריכים להיות שמרניים יותר ומחושבים, ורואים שאנחנו בשוק בתחילת הדרך, כמו במובייל ב־2008, והרבה דברים השתנו מאוד מהר אבל יש הרבה הזדמנויות עצומות - גם תוכנה וגם שירות, שה־AI עושה שם שיבוש מלא של כל הטכנולוגיות וצריך פחות כסף שם".
ברונפלד: "אני ממש לא מסכימה ולא חושבת שצריך להיות שמרנים, כעת צריך לעשות את המהלכים הכי אסטרטגיים. כל הקרנות נרשמות כפרייבט אקוויטי, המודל של קרנות להשקיע בחברות ולחכות 20 שנה עומד למות. עושים כיום מהלכים מאוד רחבים ואין לחשוב שהעולם יישאר יותר טוב. משקיעים כיום בונים קטגוריה שלמה, קרנות העל האמריקאיות לוקחות צוותים ומשבשות תחום. אני עדיין מאמינה שיש צורך בהשקעות בעולם הסיד. אני ממש לא מרגישה שאם נתתי חוזה לחברה ב־2021, לפתע כל הקרנות הענקיות משקיעות בה. לא רואים דברים כאלה כיום.
אנחנו סטארט־אפ ניישן והרבה קרנות שהשקיעו בשלבים מוקדמים נעלמו מכאן, צריכים לחשוב היכן הכי טוב להשקיע. החברות הגדולות הבינו כבר מזמן שלזרוק כסף על חברה בסיד אינה אומרת בהכרח ניצחון. יש מקום בשלבים מוקדמים להתחיל עם כסף של קרן ולפגוש את השוק. אני רואה חברות שגייסו הרבה בסיד ועכשיו הן תקועות".
הוד מויאל: "אנחנו בתעשייה שעוברת שינויים גדולים תוך כדי תנועה. בשנייה אחת נעלמים מחסומים. חברה שהשקעת בה ולפתע יש לה הרבה מתחרות בעמק הסיליקון. חייבים להיות מאוד מגוונים אבל לעשות הרבה השקעות מחושבות".
