שבוע החוסן הלאומי
"כל עוד יש חטופים בעזה, אין לנו סיכוי להשתקם כמדינה"
כך אמרה ד"ר הילי כוכבי, מייסדת מיזם "בואו" לאקטיביזם בסוגיית הצלת החטופים והחברה הישראלית. נשיאת המכללה האקדמית אחוה, פרופ' יפעת ביטון, סיפרה על הקליניקות לבריאות הנפש שהקימו במכללה. שיראל חוגג, ממייסדיי תנועת "קומו": "מנסים להתמיר את ההנהגה הישנה בחדשה"
משתתפי הפאנל בנושא יוזמות לשיקום קהילות וחיזוק חוסן לאומי בקו העימות, שנערך במסגרת משדר החוסן הלאומי של כלכליסט בהנחיית עמיר קורץ מכלכליסט, עסקו במיזמים שהקימו בעקבות אירועי 7 באוקטובר.
במכללת אחוה יצאתם ביוזמה בגלל מצוקה של טיפולי בריאות הנפש בדרום, מה מהות היוזמה?
פרופ' יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחוה: "בהרבה מובנים, החיבור בין אקדמיה וחוסן לאומי, שיקום ותקומה, אינו חיבור טבעי וזה היופי של מה שיש למכללה האקדמית אחוה להציע. זו תפיסה של תפקיד אחר שיש לאקדמיה בישראל, תפקיד שקיים עוד מלפני 7 באוקטובר. אנחנו יוצאים מגבולות האקדמיה המסורתית. יש לנו מערך קליניקות אדיר המאפשר קיצור תורים. ברצוני לציין שקודם למלחמה דובר על שנה של המתנה וברור שכעת הדרישה הפכה להיות הרבה יותר משמעותית. בעיקר באזור הדרום פונים אלינו המון, ואנו מפתחים כלים חדשים להתמודד גם עם הטראומה הייחודית של 7 באוקטובר".
אתם עושים הרצאות כדי לעזור לאנשים בקהילה להבין כיצד להתמודד עם המצב של מדינה בטראומה, איך זה עובד?
ד"ר הילי כוכבי, מייסדת מיזם "בואו" לאקטיביזם בסוגיית הצלת החטופים והצלת החברה הישראלית: "המיזם שהקמתי, יחד עם שותפיי מתחום הרפואה, הוא מיזם של פסיכולוגים, רופאים, אנשי בריאות ובריאות נפש. הוא מונה מעל אלף איש ואנו מתמקדים בעיקר בסוגיית החטופים. אנו משוכנעים שכל עוד יש 59 חטופות וחטופים בעזה, אין לנו סיכוי להשתקם כמדינה. הבריאות הנפשית של כולנו נפגעת. אנו סוג של צופים מהצד לנוכח אסון בלתי נתפס. הוא פוצע אותנו מוסרית, כי הקודים הבסיסיים שעליהם גדלנו – ערבות הדדית, ערך חיי אדם מעל הכל, בריאות והצלה – מופרים. וכיוון שהם מופרים, כולנו חווים דיכאון, אשמה, חוסר יכולת לחזור לחיים. אנו מקיימים הרצאות, הסברה, בכל מסגרת – מחוגי בית ופאבי שכונתיים, ועד מוסדות אקדמיים".
עם זאת, החיים ממשיכים, הפארקים היו עמוסים בחג. איך את מסבירה את זה?
כוכבי: "זה פער בלתי נתפס, אבל קשה להאשים את החברה. אצל רוב אזרחי ישראל אנו מרגישים אשם, לא עד הסוף נהנים. זו טבעה של טראומה, אנשים נוטים לשים מסך, הם לא מסוגלים להיות עם הזוועה באופן יומיומי, ואז מגיע סרטון של חמאס והמסך מוסר. זה לא בריא לחיות כך, חברה בטראומה חייבת להיחלץ ממנה. קודם כל שהאסון יסתיים, כשחטופינו יוחזרו".
מה עושה תנועת "קומו" ומה המיזם החדש שלכם?
שיראל חוגג, ממייסדי תנועת "קומו", הקוראת לשינוי חברתי: "אתמול עשינו זיכרון אישי בסלון של הנופלים במלחמה, חיילים ואזרחים, מכניסים את עם ישראל לתוך הבית, מספרים על הגבורה ועל האנשים שהיו. אני נוסע כל יום ברכבת ועוצר על יד מדבקה לזכר נופל. וכל יום יש לי שריטה, וזה ממלא אותי כי אני מרגיש שאני לא שוכח אף אחד. זה מה שאנו מנסים לעשות בקומו. בטקס הלאומי שערכנו ביום השנה ל־7 באוקטובר השתדלנו להביא את כל גווניה של מדינת ישראל, זה היה טקס של העם. יש כאן ציבור שקם כל בוקר כדי לעשות את מדינת ישראל טובה יותר. אנו מנסים בכל דרך אפשרית, מבתי ספר ועד לאוכלוסיות ולקהילות עצמן, להתמיר הנהגה ישנה בחדשה וזה לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית – רק שתחזיר את הערכים הישראליים האמיתיים. ויותר מהכל המטרה של כולנו היא לתכנן את העתיד. אם לא נטפל בבעיות השורש של מדינת ישראל, אם לא נשנה את הדרך, את המנגנונים ואת האנשים, נגיע לאותה תוצאה".
מה עושה הקרן לשיקום כפר עזה?
אלון פוטרמן, מנכ"ל הקרן לשיקום קיבוץ כפר עזה: "הקרן שמה על השולחן תוכנית עבודה המחולקת לנושאים: חינוך, רווחה, קהילה, הנצחה ובינוי. הצרכים משתנים בין הקהילות. יש פער גדול בין מה שהקהילה יודעת לומר שהיא צריכה ובין מה שהיא מקבלת בפועל, ואז משימת הקרן היא למצוא משאבים שיאפשרו את הדבר. חלק מהחוסן ומהליך השיקום כולל גם בניית מנהיגות מחדש. ברגע שיש אנשי מקצוע, גם מבית וגם מחוץ לו, שהם חלק בלתי נפרד מהקהילה שממפים צרכים של קהילה, אנו חייבים לעשות את כל מה שניתן כדי לתת להם את המענה שהם מבקשים. זה לא שיקום בתנאי מעבדה, אנו עוסקים בקהילות שלא נמצאות בהכרח באותו המקום, משפחות שלא נמצאות בבתיהן, הורים שאין להם הכנה להתמודדות עם היום שאחרי 7 באוקטובר".
