Journey 2026
אמנון שעשוע: "ישראל נלחמת על בניית תשתיות ה-AI הנחוצות"
מייסד מובילאיי ומנכ"ל doubleAI אמר בכנס Journey של EY כי ישראל מצטיינת בכישרון טכנולוגי, אך מתקשה לספק את התשתיות הנדרשות לפיתוח בינה מלאכותית: "הרבה ישראלים רושמים עכשיו את החברות בארה"ב"; שעשוע הודיע כי החברה תכריז בשבוע הבא על מוצר חדש, והעריך כי פריצת הדרך ברובוטים דמויי אדם תגיע בתוך כמה שנים; בפאנל הרובוטיקה שנערך בהמשך דנו המשתתפים באתגרי הבטיחות, המימון והייצור ההמוני
"ישראל תמיד הצטיינה בתחומים שלא דרשו השקעה גדולה בתשתיות. עד עכשיו כל מה שהיה צריך זה המוח שלך, ואילו AI דורשת השקעה גדולה, וכאן ישראל עדיין נלחמת על בניית התשתיות הנחוצות", כך אמר היום (ג') פרופ' אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל doubleAI ומייסד מובילאיי, בשיחה עם יאיר שניר, מנהל פעילות קרן ההשקעות Dell Technologies Capital בישראל, במסגרת כנס Journey של פירמת הייעוץ EY.
"בישראל יש כישרון מדהים, זה תמיד היה נכון. הריכוז של הטאלנט בישראל חריג יחסית לעולם, כי בארה"ב הוא מפוזר על פני שטח הרבה יותר גדול", אמר שעשוע. לדבריו, בניגוד לתחומי ההייטק שבהם הצטיינה ישראל בעבר, פיתוח בינה מלאכותית מחייב השקעה נרחבת בתשתיות. "אני עוד לא רואה משהו שנפתר במישור הזה. לכן רואים שהרבה מהישראלים רושמים את החברות עכשיו בארה"ב. ישראל צריכה לחשוב איך להשקיע כסף בחוכמה כדי להתמודד עם הצרכים החשובים האלה".
קרן ההשקעות של דל הייתה בין המשקיעים הראשונים ב-doubleAI, החברה החדשה של שעשוע. שניר התייחס להחלטה להשקיע בה ואמר: "השקענו בהרבה חברות AI, אבל מעולם, עד שהשקענו בכם, זה לא היה בחברות מודלים. הסיבה היא שבסוף 2024 יצא דיפסיק, מודל הבינה המלאכותית הסיני, ואני התעצבנתי. זה משהו שהיה צריך לצאת מישראל: זה פשוט יותר וזול יותר, זה מה שאנחנו יודעים לעשות. ואז פגשתי אותך וחשבתי שזה צוות מהחלומות שעושה דברים בדרך אחרת. ישראל צריכה שיהיה לנו AI ריבוני משלנו".
שניר שאל את שעשוע כיצד הוא רואה את עתיד תחום הבינה המלאכותית הפיזית (Physical AI), המשלב בינה מלאכותית בפעילות בעולם הפיזי.
"העולם הזה מתחלק לשני חלקים: רכב אוטונומי ורובוטים דמויי אדם", השיב שעשוע. "הבעיה הגדולה של הרכב האוטונומי, שהייתה העלות, נפתרה וזה כבר עובד. הטכנולוגיה כבר קיימת ופתורה. בהומנואידים, רובוטים דמויי אדם, זה עוד לא פתור. גם בהדגמות שרואים מסין לא יודעים עד כמה ניתן ללמד את הרובוט משימות כך שהוא יידע לבצע הכללה בעצמו ולחזור על המשימות מבלי שנצטרך ללמד אותו שוב ושוב. כשזה ייפתר, ואני מעריך שזה יהיה בעוד כמה שנים, תהיה לכך השפעה אדירה על החברה האנושית".
שניר ציין כי המעבר לשימוש נרחב ברובוטים ידרוש שינויים רבים, החל ברגולציה ועד לשינוי הרגלים, ושאל את שעשוע מהם האתגרים המרכזיים שהוא צופה.
"הרגולציה החשובה היא במערכת היחסים בין הרובוט לאנשים", אמר שעשוע. "מה קורה אם רובוט ששוקל 70 קילו נופל על ילד? מה תעשה איתו? ובכל זאת זה יהיה מדהים, גם עם הסיבוכים הרגולטוריים שנצטרך לפתור".
בהמשך ביקש שניר משעשוע לספר על doubleAI ועל מקומה בחזון שלו.
"רצינו לפתח את שני המרכיבים המרכזיים בתחום ה-Deep Reasoning, שהוא למעשה האינטלקט: חיפוש המידע והאימות שלו", הסביר שעשוע. "החיפוש הוא החלק האינטואיטיבי, אבל החלק הלא אינטואיטיבי הוא האימות. זה חשוב דווקא כי בני אדם מאוד טובים באימות. כשמסיימים לכתוב קוד אפשר לבקש לבדוק שהוא מבצע את כל מה שצריך. המוח האנושי יודע להבדיל בין נכון ללא נכון. הבינה המלאכותית עובדת אחרת. היא יודעת איך לשפר מדד מסוים, אבל לא יודעת אם זה נכון או לא נכון. לדבג מישהו ש'מרמה' כמו מכונה זה מאוד קשה".
לדברי שעשוע, בתקופה האחרונה נרשמת התקדמות בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות באמצעות בינה מלאכותית, אך שאלת האימות נותרה פתוחה. "השינוי העמוק שאנחנו רואים בחודש האחרון הוא בפתרון של בעיות מתמטיות מאוד עמוקות שלא היו ניתנות לפתרון בעבר. הציבור מודע רק לפתרון, אבל לא יודע כמה ניסיונות נעשו, כך שאימות זו עדיין בעיה פתוחה גדולה. ברגע שזה ייפתר, אפשר יהיה לפתור בעיות מאוד עמוקות".
1 צפייה בגלריה
פאנל רובוטיקה. מימין: יעל פאינרו, יונתן יעקובי, אלון ליפשיץ, ד"ר יוסי נתן וסוזן סנוף
(צילום: נמרוד גליקמן)
שעשוע התייחס גם לפיתוחים של doubleAI וחשף כי החברה מתכננת להכריז על מוצר חדש בשבוע הבא. "פרסמנו מאמרים בנושא והחלטנו להתמקד באופטימיזציה של קוד. זו משימה קשה ויש צורך גדול בשוק המחשוב בפתרון שלה, כי זה יחסוך הרבה כסף. התחלנו עם מספר אבני דרך, ובשבוע הבא נכריז על מוצר. לקחנו ספרייה של אנבידיה וכתבנו אותה מחדש, והיום אנחנו מסתכלים גם על עולם הקוונטים. עברנו לעיצוב חומרה, ובשבוע שעבר פרסמנו מאמר שנכתב כולו על ידי AI. השם היחיד שהיה חתום עליו היה הסוכן שכתב אותו".
לאחר השיחה בין שעשוע לשניר התקיים פאנל שעסק בעתיד הרובוטיקה ובהשתלבות ההייטק הישראלי בתחום. בפאנל השתתפו ליאור בן חורין, ראש תחום הרובוטיקה באנבידיה ישראל; סוזן סנוף, מנהלת אבטחת המידע (CISO) בחברת קונגה; יונתן יעקבי, מייסד ומנכ"ל אניגמה; וד"ר יוסי נתן, מייסד, נשיא ומנהל רפואי ראשי של פורסייט רובוטיקס. את הפאנל הנחתה יעל פאינרו, נשיאה ומנהלת הפיתוח העסקי הראשית (CBO) של RGo Robotics.
לאחר השיח בין שעשוע לשניר התקיים פאנל רחב יותר שדן בעתיד הרובוטיקה והשתלבותו של ההייטק הישראלי במהפכה החשובה.
"האנושות מחפשת לעשות אוטומציה להכל, וכמעט 90% מהפעולות כבר עברו את התהליך הזה. היום באנבידיה מרוכזים בסגירת הפער הזה כדי לשפר עוד את איכות החיים של האנושות", אמר בפתיחת הפאנל ליאור בן חורין, ראש תחום הרובוטיקה באנבידיה בישראל.
סוזן סנוף, מנהלת אבטחת המידע (CISO) בחברת קונגה, התייחסה לאתגרים שמציבים הרובוטים בכל הנוגע לאבטחה ולבטיחות. "אני מסתכלת על הדברים מכיוון אחר. אנחנו בעיקר חושבים איך לאבטח מידע, וברובוטיקה מדובר בשאלה איך להתמודד עם 'פסיכופט'. הרובוטים עושים פעולות רבות, אבל אין להם את סט הערכים של בני אנוש, וזה אתגר".
יעל פאינרו, נשיאה ו-cbo של חברת rgo robotics, שהנחתה את הכנס שאלה את המשתתפים כיצד ניתן ללמוד לסמוך על רובוטים.
ד"ר יוסי נתן, מייסד, נשיא ומנהל רפואי ראשי של חברת הרובוטיקה הרפואית פורסייט רובוטיקס, השיב: "אנחנו עובדים בתחום הרפואי ובונים רובוטים לניתוחים, וברור שהבטיחות היא קריטית. אנחנו מפעילים מגבלות בטיחות, גם פיזיות וגם לא פיזיות. צריך הרבה שכבות כדי לוודא שהרובוט שומר על הגבולות".
בן חורין הוסיף כי באנבידיה מייחסים חשיבות רבה לאימון רובוטים באמצעות סימולציות. "אנבידיה רואה חשיבות בסימולציה של העולם האמיתי ובאימון. אם זה לא יעבוד בסימולציה, הרובוט לא יעבוד גם בעולם האמיתי".
יונתן יעקבי, מייסד ומנכ"ל אניגמה, ציין כי תחום הרובוטיקה עדיין לא הגיע לפריצת דרך המקבילה להשקת ChatGPT. "רגע ה-ChatGPT ברובוטיקה עוד לא קרה, למרות שמכריזים על כך לא מעט. המודלים בעולם הזה עדיין צריכים ללמוד לבצע הסקה והכללה בצורה רחבה ומדויקת יותר. היום, אם אלמנט מסוים בסביבה החיצונית משתנה לעומת המעבדה, המודלים הפיזיים לא תמיד יודעים להתמודד עם השינוי".
בהמשך ביקשה פאינרו להתמקד באתגרים העסקיים של חברות הרובוטיקה. היא ציינה כי הכניסה לתחום דורשת השקעות גדולות והון משמעותי, ושאלה כיצד ניתן לבנות חברה שתצליח לגשר על הפער בין שלב הפיילוטים לייצור המוני.
"אנחנו פנינו לשוק שבו יש צורך אמיתי", השיב נתן. "מצאנו משקיעים ששותפים לחזון שלנו. הם מבינים שייקח לפחות שמונה שנים עד שנגיע לשוק, אבל ברגע שנגיע לשם, בתוך חמש שנים ההכנסות יהיו בסדרי גודל של מיליארדים. צריך סבלנות וצורך אמיתי. גייסנו 100 מיליון דולר, וזה בכל זאת לא הרבה במונחים עולמיים".
יעקבי התייחס גם הוא לצורכי המימון של חברות בתחום. "אנחנו גייסנו 71 מיליון דולר בסבב הסיד שלנו, וזה נחוץ כי התחום הוא עתיר הון. משקיעים מבינים מה קורה כשזה מצליח. ראו את זה במודלים, וב-AI הפיזי זה עוד יותר גדול".
לקראת סיום הפאנל שאלה פאינרו כיצד ניתן להפוך את ישראל למרכז עולמי בתחום הרובוטיקה. בן חורין התייחס לאופן שבו ישראל נתפסת באנבידיה ולשינויים שחלו בתעשייה המקומית.
"אנחנו רואים התעוררות גדולה בשנה וחצי האחרונות", אמר. "הצטרפתי לאנבידיה לפני כשלוש שנים, ואז לא היו עניין ודחיפות כמו שאני מרגיש היום. המצב שלנו פנטסטי. אני עובד גם מול אירופה, ושם אין את הנחישות והדחיפות שמורגשות בישראל".
לצד זאת הצביע בן חורין על המכשולים שעומדים בפני התעשייה הישראלית. "אין לנו כאן אתרי ייצור גדולים, בניגוד לאירופה, אבל השינוי שמתרחש עכשיו צריך זמן, כסף ואפילו ציוד פיזי. אלה נקודות חיכוך שקיימות היום, אבל זה רק עניין של זמן עד שנפתור את זה, ויש גם רוח גבית מיוזמות ממשלתיות".
פאינרו סיכמה את הפאנל בתקווה שהפיתוחים המגיעים מהתחום הביטחוני יעברו התאמה וישתלבו גם בעולם האזרחי.
