פרופ' דניאל כהנמן

פרופ' דניאל כהנמן הוא פסיכולוג וכלכלן התנהגותי, שידוע בזכות מחקריו על קבלת החלטות והטיות קוגניטיביות. מחקריו היוו בסיס להתפתחות תחום הכלכלה ההתנהגותית, והוא זכה להכרה רחבה ואף בפרס נובל בזכות תרומתו להבנת התנהגות אנושית בתנאי אי-וודאות.
ביוגרפיה והשכלה
פרופ' דניאל כהנמן נולד ב-5 במרץ 1934 בתל אביב, בזמן ביקור משפחתו בארץ, אך את ילדותו בילה בפריז. בתקופת הכיבוש הנאצי נאלצה משפחתו להסתתר, חוויה שעיצבה את גישתו לחקר התנהגות אנושית. לאחר מות אביו במהלך המלחמה, המשפחה עלתה לישראל. כהנמן סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה עם חטיבה במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1954, ושירת כפסיכולוג בצה"ל, שם החל לעסוק בניתוח תהליכי קבלת החלטות. לאחר מכן המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אותו השלים בשנת 1961.
תרומות מחקריות והישגים
קבלת החלטות והטיות קוגניטיביות
כהנמן, יחד עם עמוס טברסקי, חשף את האופנים הלא-רציונליים בהם בני אדם מקבלים החלטות. הם פיתחו את הרעיון של חשיבה מערכת 1 (מהירה, אינטואיטיבית) לעומת מערכת 2 (איטית, אנליטית), והציגו שורה של הטיות קוגניטיביות כמו עיגון, מסגור ונגישות.
תורת הפרוספקט
בשנת 1979 פרסם יחד עם טברסקי את "תורת הפרוספקט" – מודל מהפכני שמסביר כיצד אנשים מעריכים סיכונים ורווחים. בניגוד לתיאוריות כלכליות קלאסיות, המודל מצביע על כך שהפסדים נתפסים כחמורים יותר מאשר רווחים שווי ערך. על תרומה זו הוענק לו פרס נובל לכלכלה בשנת 2002 – אחד מהמקרים הנדירים בהם פסיכולוג זכה בפרס זה.
שיתופי פעולה והשפעה
הקשר המחקרי הפורה עם עמוס טברסקי, שהחל בשנות ה-70, הניב סדרת מאמרים מהפכניים שזכו להכרה נרחבת והשפיעו על תיאוריות כלכליות ופסיכולוגיות כאחד. יחדיו הם פיתחו את מושגי ההטיות והיוריסטיקות, שהפכו לאבני יסוד בכלכלה ההתנהגותית. שותפותם נמשכה עד למותו של טברסקי בשנת 1996, ולאחר מכן המשיך כהנמן להרחיב את המחקר בתחומים יישומיים כמו ניהול סיכונים, מדיניות ציבורית וייעוץ ארגוני.
ספרים שכתב
"לחשוב, מהר לחשוב לאט" (2011) – הספר מסכם את עיקרי מחקרו בתחום החשיבה וההטיות הקוגניטיביות, והפך לרב-מכר עולמי.
"רעש" (2021) – נכתב יחד עם אוליבייה סיבוני וקאס סאנסטיין, ועוסק ברעש (סטיות שיפוטיות) והשפעתו על קבלת החלטות.
הספר "Well‑Being: The Foundations of Hedonic Psychology" (1999) – חקר עומק בנושא אושר, חוויות חיים והערכת סיפוק; לא תורגם לעברית.
יישומים בתחומים מעשיים
מסקנות מחקריו של כהנמן השפיעו על מגוון רחב של תחומים מעשיים. בתחום הפיננסים, הן סייעו בפיתוח גישות חדשות לניתוח התנהגות משקיעים והבנת בועות שוק. במגזר הציבורי, ממשלות וארגונים אימצו את תובנותיו כדי לשפר קמפיינים ציבוריים, תכניות בריאות ורגולציה. בתחום הניהול, עקרונות הכלכלה ההתנהגותית הובילו לשינויים במודלים של קבלת החלטות ארגוניות, במיוחד בניתוח סיכונים ובתכנון אסטרטגי.
עיטורים והכרה
בנוסף לפרס נובל, כהנמן קיבל את מדליית החירות הנשיאותית של ארה"ב בשנת 2013, והוכרז כאחד מההוגים המשפיעים ביותר בעולם על ידי מגזין Foreign Policy.
מותו
ב-27 במרץ 2024, בגיל 90, דניאל כהנמן הלך לעולמו בעיר בזל, שווייץ, במסגרת הליך מוות בסיוע רפואי. הוא קיבל את ההחלטה כשהיה עדיין צלול ובמצב גופני סביר, מתוך אמונה עמוקה בזכותו של אדם לבחור את אופן סיום חייו. כהנמן העביר את ימיו האחרונים בפריז עם משפחתו, ולאחר מכן טס לשווייץ, שם סיים את חייו באופן מתוכנן ומודע. הוא ביקש להימנע מחשיפה תקשורתית או עיסוק ציבורי בנושא, והדגיש כי אין בכוונתו לעודד אחרים לבחור בדרך זו, אלא לפעול על-פי ערכיו האישיים בלבד.

פרופ' דניאל כהנמן הוא פסיכולוג וכלכלן התנהגותי, שידוע בזכות מחקריו על קבלת החלטות והטיות קוגניטיביות. מחקריו היוו בסיס להתפתחות תחום הכלכלה ההתנהגותית, והוא זכה להכרה רחבה ואף בפרס נובל בזכות תרומתו להבנת התנהגות אנושית בתנאי אי-וודאות.
ביוגרפיה והשכלה
פרופ' דניאל כהנמן נולד ב-5 במרץ 1934 בתל אביב, בזמן ביקור משפחתו בארץ, אך את ילדותו בילה בפריז. בתקופת הכיבוש הנאצי נאלצה משפחתו להסתתר, חוויה שעיצבה את גישתו לחקר התנהגות אנושית. לאחר מות אביו במהלך המלחמה, המשפחה עלתה לישראל. כהנמן סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה עם חטיבה במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1954, ושירת כפסיכולוג בצה"ל, שם החל לעסוק בניתוח תהליכי קבלת החלטות. לאחר מכן המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אותו השלים בשנת 1961.
תרומות מחקריות והישגים
קבלת החלטות והטיות קוגניטיביות
כהנמן, יחד עם עמוס טברסקי, חשף את האופנים הלא-רציונליים בהם בני אדם מקבלים החלטות. הם פיתחו את הרעיון של חשיבה מערכת 1 (מהירה, אינטואיטיבית) לעומת מערכת 2 (איטית, אנליטית), והציגו שורה של הטיות קוגניטיביות כמו עיגון, מסגור ונגישות.
תורת הפרוספקט
בשנת 1979 פרסם יחד עם טברסקי את "תורת הפרוספקט" – מודל מהפכני שמסביר כיצד אנשים מעריכים סיכונים ורווחים. בניגוד לתיאוריות כלכליות קלאסיות, המודל מצביע על כך שהפסדים נתפסים כחמורים יותר מאשר רווחים שווי ערך. על תרומה זו הוענק לו פרס נובל לכלכלה בשנת 2002 – אחד מהמקרים הנדירים בהם פסיכולוג זכה בפרס זה.
שיתופי פעולה והשפעה
הקשר המחקרי הפורה עם עמוס טברסקי, שהחל בשנות ה-70, הניב סדרת מאמרים מהפכניים שזכו להכרה נרחבת והשפיעו על תיאוריות כלכליות ופסיכולוגיות כאחד. יחדיו הם פיתחו את מושגי ההטיות והיוריסטיקות, שהפכו לאבני יסוד בכלכלה ההתנהגותית. שותפותם נמשכה עד למותו של טברסקי בשנת 1996, ולאחר מכן המשיך כהנמן להרחיב את המחקר בתחומים יישומיים כמו ניהול סיכונים, מדיניות ציבורית וייעוץ ארגוני.
ספרים שכתב
"לחשוב, מהר לחשוב לאט" (2011) – הספר מסכם את עיקרי מחקרו בתחום החשיבה וההטיות הקוגניטיביות, והפך לרב-מכר עולמי.
"רעש" (2021) – נכתב יחד עם אוליבייה סיבוני וקאס סאנסטיין, ועוסק ברעש (סטיות שיפוטיות) והשפעתו על קבלת החלטות.
הספר "Well‑Being: The Foundations of Hedonic Psychology" (1999) – חקר עומק בנושא אושר, חוויות חיים והערכת סיפוק; לא תורגם לעברית.
יישומים בתחומים מעשיים
מסקנות מחקריו של כהנמן השפיעו על מגוון רחב של תחומים מעשיים. בתחום הפיננסים, הן סייעו בפיתוח גישות חדשות לניתוח התנהגות משקיעים והבנת בועות שוק. במגזר הציבורי, ממשלות וארגונים אימצו את תובנותיו כדי לשפר קמפיינים ציבוריים, תכניות בריאות ורגולציה. בתחום הניהול, עקרונות הכלכלה ההתנהגותית הובילו לשינויים במודלים של קבלת החלטות ארגוניות, במיוחד בניתוח סיכונים ובתכנון אסטרטגי.
עיטורים והכרה
בנוסף לפרס נובל, כהנמן קיבל את מדליית החירות הנשיאותית של ארה"ב בשנת 2013, והוכרז כאחד מההוגים המשפיעים ביותר בעולם על ידי מגזין Foreign Policy.
מותו
ב-27 במרץ 2024, בגיל 90, דניאל כהנמן הלך לעולמו בעיר בזל, שווייץ, במסגרת הליך מוות בסיוע רפואי. הוא קיבל את ההחלטה כשהיה עדיין צלול ובמצב גופני סביר, מתוך אמונה עמוקה בזכותו של אדם לבחור את אופן סיום חייו. כהנמן העביר את ימיו האחרונים בפריז עם משפחתו, ולאחר מכן טס לשווייץ, שם סיים את חייו באופן מתוכנן ומודע. הוא ביקש להימנע מחשיפה תקשורתית או עיסוק ציבורי בנושא, והדגיש כי אין בכוונתו לעודד אחרים לבחור בדרך זו, אלא לפעול על-פי ערכיו האישיים בלבד.