סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

כלכליסט-טק
אחרי צמצום רשימת מדינות היעד: משרד הביטחון מחמיר את הפיקוח על יצואני סייבר

המשרד דורש כעת שכל מדינה רוכשת תתחייב להגביל את השימוש במערכות אלה ל"חקירה ומניעה של פעולות טרור ופשעים חמורים", ומאיים בהטלת סנקציות אם ההוראות יופרו

משרד הביטחון החליט להחמיר את הפיקוח על יצואני סייבר. לאחר שב"כלכליסט" נחשף כי יהיה צמצום משמעותי של המדינות שאליהן יינתן לייצא מערכות סייבר ל־37 מדינות בלבד, היום (ב') הוציא המשרד, באמצעות האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני, הנחיות חדשות המצמצמות עוד יותר את המרחב של יצואני הסייבר.

לפי ההודעה שפרסם המשרד, "אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון מהדק את הפיקוח על יצואני סייבר, ומפרסם נוסח מעודכן ל'הצהרת משתמש סופי', שעליה נדרשת לחתום כל מדינה כתנאי למתן רישיון ליצוא מערכות סייבר איסופי ו/או מערכות מודיעין. את הצהרת המשתמש הסופי המעודכנת גיבשו משרדי הביטחון והחוץ, כחלק מעדכון מדיניות הפיקוח של ישראל על יצוא של מערכות סייבר".
לאחר שבמשך שנים נתן המשרד יד חופשית ליצואני הסייבר לפעול בעולם, הבינו במשרד שבעקבות ההסתבכות של חברת NSO, הדבר עלול להפוך לכדור שלג שיפגע בישראל.
"המהלך מצטרף לשורה של פעולות שנעשו בשנים האחרונות בנושא פיקוח על יצוא מערכות סייבר, שבמסגרתן מדינת ישראל מתירה יצוא לגורמי ממשל בלבד ולמטרות חקירה ומניעת טרור ופשע חמור, ומפקחת לפי צו ציוד לחימה המבוסס על הסדר ואסנאר (הסדר על בקרת היצוא של נשק קונוונציונלי, סחורות וטכנולוגיה)", אומרים במשרד הביטחון.
1 צפייה בגלריה
תל אביב עזריאלי משרד הביטחון יולי 2020
תל אביב עזריאלי משרד הביטחון יולי 2020
משרד הביטחון
(צילום: בלומברג )
מהמשרד נמסר עוד ש"ההצהרה המעודכנת מיישמת את מדיניות משרד הביטחון להגביל את השימוש הסופי המותר במערכות סייבר. במסגרתה מדינה רוכשת מתחייבת להגביל את השימוש במערכת הסייבר לחקירה ומניעה של פעולות טרור ופשעים חמורים בלבד. בד בבד חודדו ההגדרות לפשעים חמורים ופעולות טרור במטרה למנוע טשטוש גבולות בהקשר זה".
ההצהרה המעודכנת קובעת כי פעולות טרור הן, בין השאר, פעולות אשר נועדו לאיים על אוכלוסייה ועלולות להביא לתוצאה של מוות, פציעה, לקיחת בני ערובה ועוד. כמו כן ההצהרה המעודכנת מבהירה באילו נסיבות חל איסור להפעיל את מערכת הסייבר, ומציינת מפורשות אפשרות להטלת סנקציות במקרה של הפרת ההוראות, כולל הגבלת מערכת הסייבר או ניתוקה.
הזרז להודעות אלו היה שורת מהלכים מצד גופים בעולם, החל בווטסאפ, שתבעה את חברת NSO הישראלית; דרך אפל, אשר טענה שהחברה הישראלית פועלת בפיקוח משרד הביטחון, ועד חשיפת הפעילות נגד אנשי מחלקת המדינה האמריקאית באוגנדה בסוף השבוע. לפי הדיווח, נפרצו 11 אייפונים של אנשי מחלקת המדינה.
היום פורסם ב"כלכליסט" כי מאחורי הפעילות באוגנדה עמדו ככל הנראה אינטרסים של ישראל, ארצות הברית ושליט אוגנדה. ישראל רצתה להדק יחסים עם אוגנדה, ארצות הברית רצתה לסלק את וואווי מהמדינה, ושליט אוגנדה ביקש לרגל אחרי מתנגדיו, כאשר NSO שימשה ככל הנראה כדבק במשולש הזה.