זול לעבוד, יקר לייצר: כלכלה חדשה בעידן ה-AI
מהפכות טכנולוגיות במהלך ההיסטוריה חוללו שינויים דרמטיים גם בכלכלה העולמית – לא רק במה שמיוצר, אלא במה שנחשב נדיר ויקר. כיום, עם ההאצה בשימוש בבינה מלאכותית ורובוטיקה, עולה שאלה מרתקת: האם אנו עומדים בפתחו של עידן כלכלי שבו העבודה האנושית — או יותר נכון, הזמן הנדרש להשלמת משימות — תוזל באופן קיצוני, ומנגד, חומרי הגלם והסחורות יהפכו לרכיב המרכזי בעלויות הייצור? האם אנו בפתח עידן של בינה זולה ובטון יקר?
חזרה אל מהפכות העבר
במהפכה התעשייתית במאה ה-18 המכונות החליפו את הפועלים, מה שהפחית והוזיל את שעות העבודה שנדרשו לייצור סחורות ומוצרים. ואז חלה עלייה בביקוש ובעלותם היחסית של חומרי גלם כגון כותנה, פחם וברזל, שדרשו כרייה, גידול והובלה בקנה מידה גדול.
גם במהפכת האינטרנט של סוף המאה ה-20, בזמן שעלות שעת העבודה צנחה בתעשיות רבות כתוצאה משימוש במערכות תוכנה ארגונית ואוטומציה לוגיסטית, הדבר ששמר על ערכו היחסי היה החומר עצמו - תשתיות פיזיות, אנרגיה, ובמובנים מסוימים גם נתונים ומידע גולמי שהפכו ל"חומר הגלם" של עידן המידע.
המהפכה הנוכחית: Matter over Mind?
ממש לנגד עינינו, טכנולוגיית הבינה המלאכותית מעודדת שינוי דרמטי נוסף בכלכלה העולמית. מלאכות כמו כתיבה, תכנון, שירות לקוחות, תכנות, ואפילו הכנת יצירות אמנות, מבוצעות כבר עתה על ידי מודלי AI באיכות ומהירות שקשה להתחרות בהן. המודלים צפויים להשתפר באופן אקספונציאלי, וכבר לא מדובר רק באוטומציה של תהליכים חוזרים, כפי שהיה בעבר, אלא ביכולות חישוב, קבלת החלטות, ניתוחי עומק, ואף יצירתיות ברמה שעד כה הייתה שמורה רק למומחים אנושיים.
הטמעת יכולות של AI בפלטפורמות רובוטיות – תחום טכנולוגי נוסף שהולך ומשתפר במהירות – תאפשר לייעל ולהוזיל גם עלויות בנייה, הרכבה, כרייה והובלה. ככל שיכולות אלה יהפכו נגישות וזולות יותר, כך תרד העלות השולית של זמן העבודה.
ומה יתייקר באופן יחסי?
כשהעבודה נהיית זולה, התשומות שאינן ניתנות להעתקה דיגיטלית הופכות למרכזיות יותר בשווקים. חומרי גלם פיזיים כגון מתכות נדירות, ליתיום, מים, דלקים ביולוגיים, מקורות אנרגיה ואפילו נדל"ן.
העולם צועד לעבר כלכלה שבה מרבית התוצרים הרוחניים והאנליטיים יופקו בקלות ובמהירות, ולכן הגישה לחומר ומשאבים פיזיים היא שתכתיב את היכולת לייצר מוצרים מוחשיים. כשהתוכן יהיה זול, הבטון יהיה יקר, לפחות באופן יחסי.
כמה נקודות למחשבה
במציאות הכלכלית שתתפתח ניתן לצפות לשינויים ומגמות עומק ומומלץ להיערך לקראתן מעכשיו. לאחר שבמשך עשורים רבים ארגונים נלחמו על קניין רוחני, הקרב הבא יהיה על נגישות לחומר ומשאבים טבעיים, באופן שיזכיר את כלכלות המאות הקודמות - אלא שהפעם הכל יהיה מואץ, דינמי וגלובלי יותר.
המשק יעבור מבעלות על ידע לבעלות על חומר, וארגונים יתמקדו בשיפור שרשראות אספקה ובבעלות על משאבים פיזיים. יתכן שגם הקירבה הפיזית לשוק ולמשאבים תחזור ותהפוך לנכס חיוני. יהיה מעניין לראות איך מדינות בעלות מחצבים ומשאבים טבעיים ישלבו כוחות עם מדינות בעלות תעשייה מפותחת.
תנו דעתכם לחשיבות הגוברת שתהיה ללוגיסטיקה ותשתיות פיזיות. הקמת מרכז או סניף בצמתים לוגיסטיים תביא לארגונים ערך עצום. יתכן שנראה אפילו חברות טכנולוגיה משקיעות במכרות, מפעלים, או חוות סולאריות, בדיוק כמו שחברות נפט כגון ExxonMobil ו-Aramco החלו כבר להשקיע ב-AI.
התחרות על מודלי AI יעילים בצריכת חשמל וביכולת עיבוד תתחזק. מי שיוכל לקנות חשמל זול יותר ולהשתמש בצי'פים יעילים וחסכוניים יותר יהנה מגישה למשאב קריטי ויקר שמעניק מובילות עסקית.
ברמה הסביבתית, יש סיבה לאופטימיות - תחום המיחזור עשוי להפוך לתעשייה של ממש. אם כיום אנו מנצלים רק חלק קטן מהפוטנציאל הטמון במיחזור בגלל הזמן היקר שצריך להשקיע בו, הרי שבכלכלה מוטית סחורות נוכל להכשיר חומרי גלם לשימוש חוזר בהשקעה נמוכה יותר ולקבל ערך גדול יותר. ההשקעה במיחזור תהפוך להיות משתלמת, לא רק סביבתית אלא גם כלכלית.
בסיכומו של דבר, יתכן שמהפכת המידע הצליחה כל כך עד שהיא מקרבת אותנו - באופן מעט אירוני - לנקודת מפנה דרמטית שתחזיר אותנו לכלכלה מוטית סחורות. כניסתם של AI ורובוטיקה לכל תחום בחיינו עשויה לשנות את משוואת הערך בכלכלה העולמית, ובזמן שעלות העבודה תפחת, החומר יהפוך למוקד החדש של מחסור בשווקים ועלותו תאמיר.
המציאות הכלכלית מורכבת ומושפעת מגורמים רבים בנוסף לטכנולוגיה - החל מרגולציה ושינויים גיאופוליטיים, דרך חדשנות בחומרים חלופיים, ועד להשלכות חברתיות שעשויות לעצב מחדש את שוק העבודה. עם זאת, ככל שנפעל בחכמה ונתכונן לקראת השינויים הצפויים, נוכל למצוא הזדמנויות בקידמה הטכנולוגית ולמזער את הסיכונים הכרוכים בה.
אסי דהן הוא סמנכ"ל AI ומדע נתונים, ONE Data מקבוצת ONE Technologies
